איך הכול התחיל

אפוק טיימס ממלא שליחות ארוכת שנים שתחילתה בשנות ה-90, אז המייסד שלנו, ג'ון טאנג, עזב את סין לאחר שהיה עד לטבח בכיכר טיאננמן. תמונת "איש הטנק" ודאי תזכיר לכם את זה. אלפי סטודנטים נדרסו ונורו למוות ברחובות בייג'ינג, אבל כלי התקשורת בסין – הנשלטים בידי המפלגה הקומוניסטית – דיווחו על מספר הרוגים מינורי והשתיקו את הפרשה.

ג'ון נרשם לתכנית פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה. הוא חשב שהשאיר את המערכת הקומוניסטית מאחור. עם זאת, ב-1999 הוא שוב ראה את אותו מנגנון תעמולה אכזרי שהיה פעיל בהשמצת הסטודנטים של טיאננמן, כאשר המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) פתחה ברדיפת מתרגלי השיטה הרוחנית פאלון גונג, אשר מספרם נאמד אז בכ-70 עד 100 מיליון איש בסין.

ג'ון היה מזועזע כשגל מעצרים המוני החל בסין מיד לאחר מכן, כשהמונים נכלאו במחנות עבודה בכפייה ועונו למוות כי תרגלו מדיטציה שלווה. הוא איבד קשר עם חברים ועמיתים בסין, ושוב, כלי התקשורת בסין הסתירו את הדברים ואף פרסמו ידיעות כוזבות. את ג'ון הטרידה עוד יותר העובדה שהתקשורת העולמית הוסיפה אש למדורה, כשפרסמה מידע שגוי, ששאבה מדיווחי התקשורת הסינית.

[קראו את הכתבה: השקט שבלב הסערה – תמונת מצב על רדיפת הפאלון גונג, רצח המונים בעבור איבריהם, וסופת הוריקן פוליטית]

לג'ון הייתה מחשבה שלא הרפתה ממנו: איך, בתוך מערכת התעמולה המשומנת הזו והדיס-אינפורמציה, אפשר להראות לאנשים בעולם, ולסינים בפרט, מה באמת קורה היום בסין. היה לו חלום – להקים גוף תקשורת שיספר לאנשים את האמת, והמחשבה האחת הזאת עמדה לשנות לו ולמיליוני אנשים אחרים את החיים. הוא עזב את האוניברסיטה, גיבש צוות של כתבים שהאמינו בשליחות שלו, גם כתבים הנמצאים בתוך סין, והקים את ה"אפוק טיימס".

האפוק טיימס הוקם בשנת 2000, ובדצמבר של אותה שנה, יותר מ-12 מכתבי האפוק טיימס נעצרו בסין. הם קיבלו בין 3 ל-10 שנות מעצר בגלל שדיווחו את האמת בחדשות. כולם עונו באופן קשה. מאז שהוקם האפוק טיימס, כתביו בסין, בסיוע מקורות מידע בממשל, חשפו פרשות גדולות שמקצתן עדיין מתחוללות בזמן כתיבת שורות אלה, כמו גם סיפורים מעוררי השראה על טוּב לב, סובלנות ואומץ במצבי מצוקה קשים ביותר.

וכך נולד האפוק טיימס. התחלנו לחשוף "פייק ניוז" הרבה לפני שהמושג הפך לאופנה. בישראל אפוק טיימס יצא לאור בסוף 2005. קיבלנו מהמשרד הראשי שמושבו בניו יורק את ההשראה ואת ברכת הדרך, אבל, בפועל גילינו שעלינו להמציא את עצמנו מחדש כדי להתאים לרצונות ולצרכים של הקורא הישראלי.

התחלנו בפורמט של עיתון דו-שבועי שחילקנו חינם בנקודות אסטרטגיות, וב-2011 עברנו שינוי. המוצר השתנה למגזין כרומו, ואיתו גם הקונספט – מגזין המבקש לבחון את המגמות המשפיעות על חיינו, להבין את התמונה הרחבה ולגלות את הנקודות היוצרות אותה; ליצור תוכן מרחיב דעת, מעורר מחשבה. המטרה הייתה ליצור כתב עת אינטליגנטי, מעניין ומעורר השראה, שתכניו רלוונטיים גם שנים אחר כך.

על המגזין  |  על מה אנחנו כותבים?  |  אודות  |  מערכת ופרטי קשר