עסקי הגופות של המשפטנית הסינית

מזימה לגרוף הון עתק ממכירת גופות נרצחים, ניסיון להפיכת חצר בבייג'ינג ורצח המונים. מידע שהגיע לאפוק טיימס חושף מה מסתתר מאחורי רצח איש העסקים הבריטי בסין

גו קאי-לאי

צילום: AFP

בחודש שעבר עסקו לסירוגין הכותרות הראשיות בכלי תקשורת רבים בעולם בהתרחשויות בתוך אולם בית המשפט בעיר האי-פיי בסין, בו נפתח – והסתיים לאחר שעות ספורות – המשפט הטעון ביותר מבחינה פוליטית שנערך בסין זה עשורים. המשפט היה נקודת שיא נוספת בפרשות השחיתות שמזעזעות בחצי השנה האחרונה את צמרת ההנהגה הסינית.

על ספסל הנאשמים ניצבה גוּ קאי-לאי, אשתו של בוֹ שי-לאי, אחד הפוליטיקאים הבכירים בסין, שהודח השנה מכל תפקידיו. בו היה מועמד לתפקיד סגן ראש הממשלה, וניצב בלב המאבקים המאיימים ליצור אפקט דומינו שיציב סכנה של ממש לשלטון המפלגה הקומוניסטית.

גו, יחד עם משרתה, ג'אנג שיאו-ג'ון, הואשמה ברצח ניל הייווד, איש עסקים בריטי וידיד קרוב של המשפחה. הייווד מצא את מותו בנסיבות מסתוריות בנובמבר האחרון בעיר צ'ונג-צ'ינג – שם גרה גו יחד עם בעלה בו, שכיהן בתפקיד מזכיר המפלגה הקומוניסטית, התפקיד הבכיר במחוז. לפי החשדות שפורסמו בתחילה, גו הרעילה את הייווד בגלל מה שהוגדר "מחלוקת עסקית".

כמקובל במשפטי ראווה, המידע שנחשף לתקשורת היה מועט ומגמתי. הוא כלל צילומים של כמה שניות בהם נראתה גו על ספסל הנאשמים, והצהרה קצרה של בית המשפט, שסיכמה את העובדות, לכאורה: במהלך ערב במלון, השקו גו וג'אנג את היווד באלכוהול, וכשהיה שיכור והחל להקיא הוא ביקש מהם מים; הם השקו אותו מכוס מים, שאליה החדירו מבעוד מועד רעל מסוג ציאניד, והביאו למותו. לפי הודעת בית המשפט, שני הנאשמים "לא חלקו על העובדות". התקשורת הממלכתית בסין דיווחה כי גו הודתה באשמה, וצוטטה כשהיא מספקת מניע סתום משהו: "הייתי במצב של התמוטטות נפשית כי חששתי לחיי בני". היא לא נשמעה אומרת את הדברים בקולה.

ניל היוודהמניע המדויק לרצח מעולם לא פורסם רשמית, אולם בדלי פרטים שהתפרסמו בחודשים האחרונים, חלקם בסין וחלקם בכלי תקשורת בעולם, מעלים תמונה לפיה "המחלוקת העסקית" שהביאה לרצח קשורה לשירותים שסיפק הייווד למשפחה – ובהם העברת כספים לחו"ל, וסיוע לבנם של בני הזוג, בו גואה-גואה, להתקבל לבית הספר היוקרתי "הארואו" ולאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. בהכרעת הדין שפורסמה הרשיעו השופטים את גו ברצח, מבלי למסור הסבר מדויק לגבי המניע, ומבלי לחשוף חלקים נוספים מהקרחון, שהרצח הוא רק הקצה שלו.

תיאטרון בייג'ינג

לא צריך ידע מעמיק לגבי מידת ההפרדה בין הרשויות בסין כדי להבין שמאחורי הקלעים של המופע המשפטי הזה עמד במאי קפדן, בדמות ההנהגה המרכזית של סין. הטענה הנשמעת מכל עבר היא כי משפט הרצח הוצב במוקד תשומת הלב כדי להסיט אותה מהתרחשויות גדולות בהרבה, שחשיפתן עלולה להעיב קשות על חילופי הדורות בהנהגה, המתרחשים בסין אחת לעשור בערך, ומועדם צפוי בחודשים הקרובים.

ההערכות הללו זוכות לחיזוק ממידע ממקורות בסין, שהגיע לאחרונה לידי ה"אפוק טיימס". לפי מידע זה, באמצעות המשפט מקווה ההנהגה הסינית להראות לקהילה הבין-לאומית שרוצחי איש העסקים הזר נותנים את הדין, ובמקביל להציג פתרון מניח את הדעת לתעלומות בלתי פתורות אחרות – כמו הסיבה להדחתו של בו שי-לאי (שלא נראה מאז ההדחה במארס), או הסיבה לניסיון עריקתו לארצות הברית של יד ימינו, וואנג לי-ג'ון.

כך, תוכל ההנהגה הסינית להמשיך להסתיר את אחד הסיפורים הגדולים ביותר בסין בעשור האחרון, הכולל – לפי מקורות שונים – רדיפה אחר בצע כסף ורצח המונים. בין היתר, עולה מהמידע האחרון כי ברקע לרצח עומדת מעורבותם של כל "כוכבי הפרשה" – הנרצח, הנאשמת ובעלה הפוליטיקאי – בתעשייה שגלגלה מיליוני דולרים בשנה ממכירת גופות של אנשים שנרצחו בסין למטרות שונות, ובין היתר לתערוכות גופות בחו"ל.

מהחברה הגבוהה לספסל הנאשמים

מרבית הדיווחים על הפרשה ממקמים את תחילתה לפני כחצי שנה, ב-6 בפברואר, אז נעלם מביתו וואנג לי-ג'וּן, אחד מבכירי המפלגה הקומוניסטית, סגן ראש העיר צ'ונג-צ'ינג ומפקד המשטרה בעיר – ויד ימינו של מזכיר המפלגה הקומוניסטית בעיר, בעלה של הנאשמת ברצח. כלי תקשורת בסין ובלוגרים ניסו לשער לאן נעלם. בתחילה העריכו שהוא נמלט לאחר שהמשטרה הטילה עוצר על ביתו, ובדיווחי התקשורת הרשמית של סין פורסם שהוא יצא לחופשה בעקבות עומס עבודה כבד.

מאוחר יותר באותו היום התגלתה כבר תמונה שונה: לפי דיווחים חדשים, וואנג עלה על רכב אזרחי והחל בנהיגה בת ארבע שעות מערבה, לכיוון הקונסוליה האמריקנית בעיר צ'נג-דו, שם העביר לאמריקנים מידע על פשעים שביצעו לכאורה בכירים במפלגה הקומוניסטית, בהם בו ואשתו. נטען שהוא גם העביר מידע לגבי רציחתו של הייווד, בפרשה שאירעה שלושה חודשים קודם לכן, שעד אז יוחסה באופן רשמי ל"הרעלת אלכוהול".

שבועות ספורים לאחר תקרית הקונסוליה, הודח בו שי-לאי מתפקידו ומחברותו בפוליטבירו, המועצה העליונה של המפלגה הקומוניסטית, ונפתחה נגדו חקירה בגין עבירות שחיתות עלומות. במקביל, נפתחה בנפרד חקירה נגד אשתו גו, בחשד שהרעילה למוות את הידיד הבריטי של המשפחה. מאז ועד היום, לא פורסם דבר על מעצרו וחקירתו של בו שי-לאי, ואת מירב תשומת הלב קיבלו אשתו גו ופרשת הרצח.

סיפורה של גו תפס את תשומת הלב גם בשל דמותה הציבורית, כפי שהוצגה בתקשורת הבין-לאומית. היא התפרסמה כבתו של גנרל מפורסם ומשפטנית מצליחה, שהגנה על חברות סיניות בבתי משפט בארה"ב (ואף כתבה ספר בנושא). בניגוד לרוב נשות הפוליטיקאים בסין, היא לא חסתה בצל בעלה אלא ניהלה יחד עמו אורח חיים ציבורי ראוותני, וכעת מתמודדת עם הנפילה מחיי החברה הגבוהה לספסל הנאשמים.

בו שי-לאי

צילום: Mark Ralston / AFP

גו הוצגה גם כאישה חומדת בצע, שניצלה את קשריה של בעלה כדי להרוויח ולהבריח הון עתק לחו"ל באמצעות הייווד. מנגד, דווקא בגרסה שפורסמה בסין נרמז כי גו רצחה את הייווד לא מבצע כסף אלא כדי להגן על בנה, בו גואה-גואה, שנמצא כיום בארה"ב – טענה שיכולה להציל אותה מעונש מוות, אם תתקבל בבית המשפט.

מידע שהגיע לאחרונה לאפוק טיימס משנה את התמונה שצוירה וחושף צד מכוער עוד יותר בחייה של גו, דבר שהיא וההנהגה הסינית השתדלו להסתיר מחשש שישנה את פני המציאות הפוליטית בסין.

עסקי המוות

המידע החדש שהתקבל כעת מסין שופך אור נוסף על הרקע האמיתי לרצח – ומבהיר מדוע שלטונות סין חוששים כל כך שהסיפור האמיתי יתגלה. המקורות מאשרים כי ניל הייווד היה מעורב בעסקים המשפחתיים של משפחת בו – הוא אכן עזר להם להעביר לחשבונות בחו"ל כספים שהרוויחו מעסקאות שונות בסין. אולם אותם עסקים היו שונים מעט ממה שנהוג להניח, ומעורבותו של הייווד חרגה הרבה מעבר לתפקיד של צינור להעברת כספים. לפי מקור המעורה בנעשה, הייווד ידע יותר מדי על עסקי המשפחה, והחל לדבר על כך – וזו הסיבה שנרצח.

את שורשי הסיפור ממקם המקור בשנת 2000-1999, אז הוקמו בעיר דאליין, שבה כיהן אז בו שי-לאי כראש עיר, שני מפעלים העוסקים בשימור גופות. הגופות מהמפעלים נשלחות בהמשך לתערוכות בעולם המציגות גופות. המפעלים אושרו על ידי המשרדים הסיניים הרלוונטיים, כשבו שי-לאי עצמו מעורב אישית באישור הרישום.

במקביל, קמו בסין עשרה מפעלים נוספים לשימור גופות. ב-2003 דיווח המגזין “The Oriental Outlook Magazine", המסונף לסוכנות הידיעות הסינית הממלכתית "שינחואה", כי באותה שנה סין הייתה המדינה שייצאה לחו"ל את הכמות הגדולה ביותר בעולם של גופות אדם.

למפעלים הייתה גישה נוחה לגופות של סינים, לפי הניו יורק טיימס, בשל העובדה שהם השתמשו במה שהחוק הסיני מגדיר כ"גופות שלא נדרשו" של אסירים שהוצאו להורג. לפי החוק הפלילי של סין, יש להודיע למשפחה של אסיר שהוצא להורג, שעליה לבוא לקחת את הגופה בתוך תקופת זמן מסוימת.

גו קאי-לאי

צילום: AFP

"אם משפחת האסיר אינה דורשת את הגופה בזמן שנקבע", קובעת הפרשנות לחוק, "בית הדין יכול להודיע על כך לארגונים הקשורים לטיפול בגופות או בשרידי הגופות". למעשה, החוק השאיר פרצה רחבה המאפשרת לבתי משפט ולפקידי ביטחון הציבור לטפל כרצונם בכל גופה שסומנה כ"לא נדרשה".

מנגד, טענו חלק ממפעלי השימור, כי כל הגופות שהגיעו אליהם ולאחר מכן נשלחו לתערוכות בחו"ל, היו של אנשים שתרמו את גופם מרצון, טרם מותם. אולם ידוע כי מסיבות תרבותיות, העם הסיני מסתייג מתרומה של הגוף לאחר המוות. לדוגמה, ב-2010 הופעלה בסין תכנית פיילוט לתרימת איברים. במאמר שפורסם באתר החדשות Beijing Today נכתב כי הפיילוט כשל, לאחר שנרשמו לתכנית רק 37 תורמים בסין כולה.

לאפוק טיימס אין מידע שמראה כי המפעלים שקנו את הגופות ידעו בוודאות מה מקורן, אך זו שידעה הייתה גו, שביחד עם ידידה הייווד, עסקה בפתיחת ערוצי שיווק ובחתימה על מסמכים המאשרים לרשויות להעביר את הגופות למפעלי השימור. מהמפעלים נשלחו הגופות לחו"ל, הוצגו בתערוכות מסביב לעולם וגרפו הון עתק.

מה מקור הגופות

כאן נכנס לתמונה הבעל בו, ששמו נקשר לא פעם באחד מסיפורי הזוועה הגדולים של סין המודרנית – רדיפתם של מתרגלי השיטה הרוחנית פאלון גונג, שנתפשו כאיום, לכאורה, על שלטון המפלגה, ורצח עשרות אלפים מהם מאז סוף שנות ה-90. בו נודע כאחד השותפים המרכזיים לרדיפה, וכיום תלויות נגדו למעלה מעשר תביעות בגין פשעים נגד האנושות בספרד, בקנדה, בבריטניה, בארצות הברית ובמדינות נוספות. באחת מהן, באוסטרליה, הוא אף הורשע בהעדרו ב-2007.

כך למשל, ידוע כי בתקופתו של בו כמושל מחוז ליאו-נינג, הוא הקצה סכום עתק לבנייה מחדש של בתי כלא. אחד ממוקדי פועלו היה מחנה העבודה מא-סאן-ג'יא, שאותו הרחיב עד שהפך להיות עיר הכלא הראשונה בסין. המחנה הזה היה לגיהנום עלי אדמות עבור האסירים, רבים מהם מתרגלי פאלון גונג. אלפי דיווחים בדבר עינויים הגיעו ממנו, והתפרסמו באתרים האוספים עדויות על הרדיפה. מחנה סודי אחר באותו מחוז, שקיומו נחשף על ידי "אפוק טיימס" ב-2006, היה בית החולים סו-ג'יא-טון, בו הוחזקו למעלה מ-6,000 אסירים ששימשו כבנק איברים חי. עשרות עדויות וראיות שהגיעו בהמשך, וזכו אף לגיבוי בדוחות בינלאומיים בלתי תלויים, לימדו כי המשטר הסיני עסק במקום זה בקצירת איבריהם הפנימיים של האסירים, בעודם חיים, לצורך מכירתם לתעשיית ההשתלות.

בעבר כבר פורסם כי וואנג לי-ג'ון – אותו מפקד משטרה שניסה לערוק – היה ככל הנראה קשור לתעשייה הזאת. בספטמבר 2006 הוא אף זכה בפרס על תרומתו להצלחתן של השתלות איברים מ"תורמים" חיים (תוכן נאום קבלת הפרס שלו עדיין זמין ברשת).

מדוע נרצח ניל הייווד

נסיבות הרדיפה נגד מתרגלי הפאלון גונג אפשרו לסווג את גופותיהם כ"לא נדרשים", על פי החוק הסיני. הסיבה לכך היא שלעתים קרובות מתרגלי פאלון גונג אינם מזדהים כשהם נעצרים. אם זהותם תיחשף הם יסתכנו בכך שמשפחתם וחבריהם יסבלו גם הם. בכך שהם מסתירים את זהותם, המתרגלים מגנים על הקרובים להם.

גו קאי-לאי

קצה הקרחון של גו קאי-לאי

מתרגלים לא מזוהים הם בהגדרה גם אלה שגופותיהם לא נדרשות אחרי רציחתם מאחר שהמשטרה אינה יודעת מי הם ולכן אינה יכולה ליצור קשר עם משפחתם. מצד שני, לבני המשפחה של אלה שלא הזדהו כאשר נעצרו אין דרך לדעת את גורלם. כך הרשויות משוחררות מהאפשרות שתוטל עליהן אחריות, ולבתי המשפט ולמשטרה יש חופש פעולה מלא כיצד להיפטר מהגופות "הלא נדרשות". הם יכולים למשל למכור את הגופות לכל המרבה במחיר.

בנקודה זו מתחברים מפעלי שימור הגופות לעלילה המרכזית של המורשעת ברצח: גו גילתה שתי דרכים לגרוף רווח ממתרגלי פאלון גונג שנעצרו: האחת היא לקצור את איבריהם ולהעביר אותם להשתלה בבתי חולים במחוז ליאו-נינג, והשנייה היא למכור את הגופות למפעלי השימור. המידע החדש שהתקבל כעת מאשר כי ניל הייווד שימש כעוזרה הנאמן של גו כאשר החלה לגרוף הון מאיברים ומגופות של מתרגלי פאלון גונג. על פי רדיו אסיה החופשית, מחיר גופה משומרת בשיטת הפלסטינציה שמופעלת במפעלי השימור, יכולה להגיע למיליון דולר.

לא ידוע אם צרכני הגופות בחו"ל היו מודעים למקורן של הגופות, אך מי שבהחלט ידע הוא המתווך – ניל הייווד. לפי המידע שהתקבל, גו רצחה את הייווד כיוון שהתחיל לדבר על העסקים החשאיים שקשורים בגופות של מתרגלי פאלון גונג בדאליין.

הרשעתה של גו לא חתמה את הסיפור. אחרי שסיימו "לטפל" בה, יצטרכו מקבלי ההחלטות בבייג'ינג להחליט מה יעשו עם בעלה, בו. לפי שעה, הם יכולים להאשים בביצוע הרצח רק את אשתו, אבל ייתכן שימצאו את הדרך לקשור אליו גם את הבעל – באופן ישיר או עקיף – וכך למצוא תירוץ להיפטר גם ממנו ולהשתיק את פרשת קצירת האיברים ומכירת הגופות. כך יפתרו, לפחות לעת עתה, את הבעיה הפוליטית. אולם במבט לטווח הארוך יותר, הסיפור הזה חושף את עומק הבקיעים באחדות מהשרות של ההנהגה הסינית, ומחדד את התחושה שמעצמת הענק עוד צפויה לחוות בתקופה הקרובה זעזועים פוליטיים נוספים.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!