חרדים למדינת ישראל

המגזר החרדי צפוי להמשיך לגדול ולהגיע ל-17 אחוז מהאוכלוסייה עד 2030, אולם שיעור ההשתתפות שלו במשק עדיין נמוך מאוד. המדינה אמנם קבעה יעדים, אולם מה באמת ניתן לעשות כדי לשלב את החרדים בשוק העבודה?

חרדים

המגזר החרדי צפוי להמשיך לגדול, אולם שיעור ההשתתפות שלו במשק עדיין נמוך מאוד. מה באמת ניתן לעשות כדי לשלב את החרדים בשוק העבודה? – צילום: Jack Guez / Getty Images

ישראל היא המדינה הענייה ביותר ב-OECD. סיבה מרכזית לכך היא שיעור התעסוקה הנמוך במגזר החרדי, כך לפחות על פי דו"ח של הארגון. ממשלת ישראל שהסכימה עם מסקנות הדו"ח כבר מזמן, הפשילה שרוולים, קבעה יעדים, והתחילה להזיז דברים. אבל האם זה מספיק? מה הם בעצם הגורמים האמיתיים שמקשים על החרדים להשתלב בשוק העבודה? והאם באמת היעדר לימודי מקצועות ליבה במגזר החרדי הוא מה שמקשה על שילוב החרדים בשוק העבודה? אם כן, איך ניתן להסביר את העובדה שבמבחני המעבר של מועצת רואי החשבון אחוז המעבר בציבור הכללי הוא 50, אבל קרוב ל-100 בקרב הנבחנים החרדים? ובכלל, האם המשק הישראלי באמת ערוך לספק עוד מספר גדול של מקומות עבודה אם תכניות לעידוד תעסוקה במגזר החרדי אכן יצליחו בהיקף גדול?

תכניות לקידום תעסוקה במגזר החרדי החלו להופיע כבר לפני יותר מ-15 שנה, אבל שיעור התעסוקה במגזר החרדי עומד כיום על כ-48 אחוז בלבד, לעומת 77 באוכלוסייה הכללית. מדוע בעצם הופיע מצב שבו אחוז כה גדול מהאוכלוסייה החרדית איננו עובד? שאלנו את ד"ר יעקב לופו, היסטוריון החוקר את החברה החרדית כבר שנים רבות.

הדחיפות לשקם את עולם הישיבות

חרדים

מה הם בעצם הגורמים האמיתיים שמקשים על החרדים להשתלב בשוק העבודה? והאם באמת היעדר לימודי מקצועות ליבה במגזר החרדי הוא מה שמקשה על שילוב החרדים בשוק העבודה? – צילום: Jack Guez / Getty Images

לאחר מלחמת העולם השנייה הרגישו מנהיגי הקהילה החרדית צורך עז לשקם בדחיפות את עולם הישיבות ולימוד התורה שנהרסו בשואה, מסביר ד"ר לופו. על כל הגברים בקהילה, ללא יוצא מן הכלל, הוטלה המשימה להתמסר באופן מלא ללימודים תורניים והיא נתפסה כחשובה יותר מהצורך להתפרנס.

כתוצאה מכך, בקהילה החרדית בארץ נעלם מעמד שלם שהיה קיים בקהילות לפני המלחמה: מעמד של "בעלי בתים", אנשים שעבדו והתפרנסו והקדישו "עיתים לתורה" בבוקר או בערב.

"בחברה שלפני השואה לא כולם למדו", מספר לופו. "רק עילויים שהיוו כ-2 אחוזים מהקהילה הקדישו את כל חייהם ללימודי קודש. אבל אנשים ידעו שזו שאיפה שרק מעטים יכולים להגיע אליה. היום במדינת ישראל אין הורה שרוצה שהבן שלו יהיה 'בעל בית'. אפילו השידוך הולך לפי סולם תורני ואין שום סולם הדרכה אחר".

במצב הזה שבו הגברים עסקו רק בלימודים תורניים מן הבוקר עד הערב, האחריות לפרנסה הוטלה על האישה. אבל האישה יכלה לעבוד רק במשרה חלקית משום שבאותו זמן היא הייתה צריכה לנהל משק בית מרובה נפשות. כך, עם הכנסה זעומה, ושיעור ילודה גבוה, הקהילה החרדית התדרדרה לאורך השנים למצב של מצוקה כלכלית קשה.

מצוקה זו החריפה עוד יותר כאשר עם המיתון הכלכלי ב-2003 החליטה הממשלה לקצץ בתקציבי הרווחה והחינוך, מה שכונה במגזר החרדי "גזרות נתניהו", והתמיכה הכלכלית בתלמידי הישיבות והכוללים פחתה בהרבה. נתונים משנת 2007 מראים ששיעור העוני בחברה החרדית היה 59 אחוז לעומת 14 אחוז בכלל האוכלוסייה היהודית.

יחד עם העוני הגובר במגזר החרדי, גברה ההכרה בממשלות ישראל שההסתמכות המסיבית של מגזר זה על הקופה הציבורית הופך מוויכוח לוהט על "השוויון בנטל" לבעיה מאקרו-כלכלית. כדי לעודד השתלבות של המגזר החרדי בתעסוקה, קיבלה הממשלה בשנים 2010-2007 מספר החלטות שהחשובה שבהן הייתה תכנית פרטנית להשתלבות של חרדים בתעסוקה, עם יעד מוגדר של 63 אחוז תעסוקה במגזר החרדי בשנת 2020.

מהפך בגישה

חרדים

ד"וח מבקר המדינה בעניין שילוב החרדים במעגל העבודה: "היעד ארוך-הטווח שקבעה הממשלה עשוי להיות בגדר שאיפה והצהרה גרֵדא שספק אם היא בת השגה" – צילום: HAZEM BADER /AFP

באותו זמן שהממשלה הכינה תכניות וקבעה יעדים, גם במגזר החרדי עצמו התרחשו שינויים בכיוון דומה. למעשה, כבר ב-1996, מסביר ד"ר לופו, החל להתחולל שינוי ביחסה של הקהילה החרדית להשתלבות בשוק העבודה. בשנה זו הרב שך, שנחשב לסמכות הרוחנית והציבורית העליונה בציבור החרדי הליטאי, נכנס לתרדמת, וזה היה הטריגר לזרמים תת קרקעיים שפרצו לפני השטח.

מאז ובמשך השנים שלאחר מכן החלו לקום כל מיני מוסדות ייחודיים עבור החברה החרדית להכשרה מקצועית ולהשכלה כדי לסייע להם להשתלב בעולם העבודה. דוגמה לכך הן הכשרות מקצועיות שנפתחו בשיתוף בין משרד התמ"ת וג'וינט ישראל, תכניות שונות לפיתוח היזמות העסקית הזעירה והבינונית, תכנית לשרות בצה"ל יחד עם הכשרה מקצועית בשם שח"ר, ומסגרות ללימודים אקדמיים, כמו למשל מכללות חרדיות שחלקן הן שלוחות של מכללות אקדמיות לציבור הכללי.

דוגמה למכללה כזו היא הקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו שנפתח ב-2002 ולומדים בו 2,500 סטודנטים. פרופ' ירון זליכה, מי שהיה החשב הכללי במשרד האוצר וכיום דיקן הפקולטה לחשבונאות בקריה, מספר בריאיון על האתגרים העומדים בפני הסטודנטים החרדים וכיצד הם מתמודדים איתם:

"כדי לגמור תואר אקדמי בחשבונאות, חייבים בסוף התואר לקרוא מאמרים אקדמיים באנגלית, לגלות הבנה מתמטית נרחבת ולעשות פרויקט סיום מחקרי שמחייב סקירת ספרות מחקרית באנגלית בשפה מאוד גבוהה. אז בנקודת הפתיחה של התואר אנחנו מרגישים נחיתות משמעותית בידע המתמטי ובאנגלית של הסטודנטים החרדים שלא למדו מקצועות אלה בבית הספר. כתוצאה מכך אנחנו נדרשים, נוסף על התכנית הרגילה, לתת להם תגבורים משמעותיים במתמטיקה ואנגלית, ולהקצות לכך את המורים הטובים ביותר שיש לנו לנושאים האלה.

"בשנה השנייה ההבדל בהישגים מצטמצם לכמה אחוזים בודדים, בשנה שלישית רואים שוויון ובשנה הרביעית, בהשלמה לחשבונאות, רואים שהחרדים בכלל והחרדיות בפרט עוברים בצורה לא מבוטלת את האוכלוסייה הכללית. כאשר מגיעים לבחינות החיצוניות של מועצת רואי החשבון, לחרדים ולחרדיות יש 100-95 אחוזי מעבר כאשר הממוצע הארצי הוא 50 אחוז.

"הפוטנציאל של הכישורים במגזר החרדי, גם אצל בנים ובעיקר אצל בנות, הוא אדיר, אדיר. תוך כדי כך אנחנו תורמים תרומה בלתי אמצעית לקירוב לבבות ולשבירת סטיגמות בין שני הצדדים וגם מול המעסיקים".

לפי דו"ח קיסריה 2010 יש היום מאות מסיימים של לימודי תואר ראשון במגזר החרדי, ועוד אלפי סטודנטים בעיצומם של הלימודים לתואר הראשון.

מסלול השתלבות לא פשוט

חרדים

סטודנטים בקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו – צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו

אבל מסלול ההשתלבות של חרדים שסיימו לימודים אקדמיים לא תמיד קל. הרב חיים הבלין (44) עומד לסיים כעת בהצטיינות את לימודי המשפטים בקריה האקדמית אונו. בערבים הוא עורך חופות לציבור החילוני. "הצעיר החרדי שמבקש להשתלב במשק נתקל בחומה בלתי עבירה", הוא מספר.

"מעבר למלחמתי הפנימית לעשות את הצעד הזה, שאינו זוכה להערכה במגזר שלי, אני נתקל בקושי כשאני בא לחפש מקום עבודה, או לפחות למצוא התמחות", מספר הבלין.

"אני מצטיין דיקן עם ממוצע 97. כששלחתי קורות חיים לא קיבלתי אף הזמנה לריאיון, עד שבחור חכם הציע לי למחוק את עברי כרב ולהסתיר כל סממן חרדי. ואז התחילו להגיע אלי הצעות לריאיונות עבודה".

אולם כאן לא הסתיים הקושי. כשהגיע הבלין לריאיונות העבודה הוא נתקל בדעות קדומות, ועולה קושי ברגע שמבינים שהוא חרדי. "זה מובן מהשאלות שעולות בריאיון", הוא מסביר. "מראיין אחד אומר לי שסבא שלו היה רב, ומתחיל לספר לי על המורשת שממנו הוא בא – ואני רק בא לריאיון התמחות, אבל הוא רוצה להשתעשע אתי במורשת אבות.

"מראיין אחר אומר שאני מתאים, 'כי יש לנו לקוחות דוברי יידיש', למרות שאני עצמי לא דובר יידיש. אני מזהה איזושהי בורות בשיחות. משתקף מהשיחות שהם חוששים שאנסה להחזיר את כל המשרד שלהם בתשובה, ואיך אתנהל בדינמיקה ביניהם, והאם אוכל לדבר עם נשים".

"90 אחוז מהכיתה שלי לא מצליחים להתקבל בשום צורה להתמחות", מספר הבלין שבעצמו הצליח בסופו של דבר להתקבל למשרד עורכי דין בולט. אבל הטענה העיקרית של הבלין היא כלפי השירות הציבורי. הוא מספר שחרדים בוגרי לימודי משפטים כמעט ובכלל לא מצליחים להתקבל לפרקליטות או למוסדות ציבוריים אחרים. "השירות הציבורי צריך להתנהל בצורה שקופה, ללא משוא פנים, בצורה שוויונית, ולבחור מועמדים רק על פי שיקולים מקצועיים", הוא אומר.

אבל פרט לשינויים המנטליים הנדרשים מצד המעסיקים ומצד השירות הציבורי, הבלין מצביע גם על אתגרים שיש להתגבר עליהם בתוך הקהילה החרדית עצמה. "הצעיר החרדי מתחנך שהוא צריך לגדול כרב. אם הוא לא יצא כזה, אז כברירת מחדל הוא יוצא לפרנס את משפחתו. זה מתחיל להתקבל בהבנה כיום. יש לו אפשרות להשתלב כ'כלי קודש' – מוהל, וכו'. אבל אם הוא רוצה לצאת מהקופסה אז הוא חייב אקדמיה. את זה המגזר לא כל כך רואה בעין יפה. הוא נתקל ביותר קשיים בקליטת הילדים בבתי ספר חרדיים ובישיבות.

"יש כאלה שמסתירים את העובדה שהם לומדים מקצוע. יש תלמידים שאסרו על הנהלת הקריה האקדמית אונו לפרסם את שמותיהם, או שהם נודדים למכללות רחוקות".

שינוי במגמה

חרדים

פרופ' ירון זליכה דיקן הפקולטה למנהל עסקים, הקריה האקדמית אונו: "במבחני המעבר של לשכת רואי החשבון אחוז המעבר בציבור הכללי הוא 50, וקרוב ל-100 בקרב הנבחנים החרדים" – צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו

אולם על אף כל הקשיים, בכל זאת אפשר לראות מגמה חיובית בנתוני התעסוקה במגזר החרדי. זליכה מספר על המצב רק מנקודת המבט של הקריה האקדמית אונו לבדה. כרגע לומדים בקמפוס החרדי בקריה 2,500 סטודנטים. "2,500 ועוד 2,500 ועוד 2,500 זה כבר מסה של ציבור שנכנסת לשוק העבודה ועושה היסטוריה", הוא אומר.

בנק ישראל פירסם במארס השנה דו"ח עם נתונים מעודדים. שיעור התעסוקה במגזר החרדי עלה מ-38 אחוז בשנת 2009 ל-45 אחוז בשנת 2011. העלייה היא בעיקר במגזר העסקי. העלייה המהירה, מסביר הדו"ח, מרמזת כי אין זו תוצאה של הטיה סטטיסטית, אלא שינוי אמיתי, המתחולל בתוך האוכלוסייה החרדית.

עם זאת, דו"ח מבקר המדינה משנת 2011 מביע דאגה מההשלכות הכלכליות של הגידול באוכלוסייה החרדית ביחס לאוכלוסייה הכללית. אם בשנת 2000 הייתה האוכלוסייה החרדית 4 אחוזים מכלל האוכלוסייה, בשנת 2010 הייתה האוכלוסייה החרדית 6 אחוזים, והיא צפויה לגדול לכ-17 אחוז בשנת 2030. לכן, ייתכן שהשינוי הנדרש בהיקף התעסוקה במגזר צריך להיות גדול הרבה יותר כדי ששיעור העוני בישראל לא יגדל ויביא לפגיעה חמורה בכלכלה הישראלית.

לופו מאמין שהשינוי המהותי עדיין לא הגיע. "הייתי קצת נמהר בהגדרה שנתתי שחל מפנה בחברה החרדית", הוא מספר. "זה היה איתות. האיתות עדיין קיים, אבל זה דומה למכונית שנוסעת על כביש מהיר, לא מפסיקה לאותת שהיא רוצה לעקוף, אבל גם לא נכנסת לעקיפה", הוא מסביר. "מה שקורה מבחינת ההכשרות המקצועיות והלימודים זה מצוין, אבל אני לא רואה שזה מתפתח בממדים כאלה שיכולים לתת תשובה להתפתחות הדמוגרפית העצומה של הציבור הזה".

חסמים בדרך

דו"ח מבקר המדינה מציין שני חסמים שמקשים על חרדים להיכנס לשוק העבודה. הראשון הוא תשלום של קצבאות שבגללן כמעט לא כדאי לצאת לעבודה והשני הוא חוסר ידע באנגלית ובמתמטיקה ובהכשרות מוכרות.

הרשל קליין, מנהל תכנית מפתח בג'וינט, שמסייעת לחרדים, להשתלב בעולם התעסוקה רואה את הדברים אחרת. כמי שנולד וחי בתוך החברה החרדית, וגם שירת בצה"ל והיה קבלן בניין, הוא טוען בריאיון שצורת הלימודים בישיבות וסוג החומר שלומדים "מחדדים את המוח", ולכן "חרדים יכולים לסגור אחר כך פערים בהשכלה במהירות ובצורה מדהימה". פרופ' זליכה מסכים אתו: "הסטודנטים החרדים באים עם נחיתות באנגלית ומתמטיקה, אבל עם הבנה מילולית ויכולת ניתוח מילולית משופרים מאוד וזה משפיע על ההצלחה שלהם יותר מאשר החוסר הזמני שיש להם במתמטיקה ואנגלית”.

חרדים

ד"ר יעקב לופו היסטוריון וחוקר החברה החרדית: "בקהילה החרדית בארץ נעלם מעמד של 'בעלי בתים', אנשים שעבדו והתפרנסו והקדישו "עיתים לתורה" בבוקר או בערב" – צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו

פרופ' זליכה מציג נקודת מבט נוספת. בהרצאה בטכניון הוא טען שמבלבלים בין סיבה לתוצאה: "במדינות המערביות אין מדינה שמייצרת פחות מ-60 אחוז מקומות עבודה, יחסית לגודל האוכלוסייה שלה. במונחים של ישראל זה אומר שצריך 3.3 מיליון מקומות עבודה. המשק הישראלי ייצר 2.7 מיליון. כלומר חסרים 600 אלף מקומות עבודה. וכשיש עודף עובדים על פני מקומות עבודה השכר יורד והעוני עולה. לכן העוני ואי ההשתתפות בשוק העבודה הם תוצאה ולא סיבה"

איך לקפוץ קדימה?

כנראה שיש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להגיע ליעד שקבעה הממשלה, ולא מעט הם באחריות הממשלה. ד"וח מבקר המדינה מונה כמה מהם. "הממשלה לא קבעה יעדי ביניים הנגזרים מהיעד הסופי לשנת 2020". לכן, קובע הדו"ח "היעד ארוך-הטווח שקבעה הממשלה עשוי להיות בגדר שאיפה והצהרה גרֵידא שספק אם היא בת השגה".

התכניות שהפעיל משרד התמ"ת בשיתוף הג'וינט כדי לעודד חרדים לצאת לעבודה, אומר הדו"ח, ולסייע להם להתמיד בה עשויות להיות פורצות דרך, אבל היקפן עדיין מצומצם מדיי. גם לגבי הנגישות לימודים אקדמיים למגזר החרדי קובע הדו"ח כי "אף שהמועצה להשכלה גבוהה, ות"ת ומשרד האוצר הכירו בחשיבות הנושא ופעלו לקידומו עדיין לא נעשה די בעניין זה”.

לד"ר לופו יש הצעה מעניינת: " הייתי מתחיל עשרות מיזמים קטנים בכל מיני מקומות, כמו סטרט אפ. לתת לדברים לרוץ בעצמם בשוליים של החברה החרדית ולעודד את זה כך שהדברים יתגלגלו כמו כדור שלג. יש דברים כאלה. בירושלים מכון לומדה למשל". אבל שוב, הוא מוסיף "השאלה היא האם יש מישהו מהצד של הממשלה שמוכן לקחת את זה כפרויקט לאומי".

ופרופ' זליכה מציין את הקושי שיש לסטודנטים חרדים לממן את הלימודים. "אנחנו נותנים מלגות בהיקפים אדירים בקמפוס החרדי אונו ואנחנו עמותה פרטית. אני מאמין שאם היו לנו משאבים כספיים היינו יכולים לתת יותר מלגות היינו יכולים להכפיל, לשלש ואפילו לרבע את מספר הסטודנטים שאחר כך כולם הולכים לעבוד. אני לא חושב שנכון שמפעל לאומי כל כך חשוב יובל על ידי גוף אקדמי פרטי".

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!