קונפוציוס – המטרה האמיתית של הלמידה

קונפוציוס

קונפוציוס. "אנשים יכולים להגיע לרמות רוחניות גבוהות רק אם יהיו נכונים לקבל עצות שימנעו מהם לטעות" – איור: ליזה וורונין

"ללמוד וכל הזמן ליישם את הנלמד, האין זו הנאה?” שואל קונפוציוס בפתח ספרו המפורסם שהיה לבסיס תרבותי עבור הסינים בכל הדורות. קונפוציוס ביסס מסורת תרבותית שהתייחסה ללמידה כהיבט חשוב ביותר בחייו של האדם. למידה, על פי קונפוציוס, היא המפתח להצלחה. אבל למה מתכוון קונפוציוס כשהוא אומר “למידה”? כשמדברים על למידה, אנחנו נוטים לחשוב על צבירת ידע או על רכישת יכולות. האם לזה התייחס קונפוציוס? לא בדיוק.

הייתה זו תקופת האביב והסתיו של ההיסטוריה הסינית, המאות ה-6-5 לספירה. שושלת ג’ואו דעכה והמוסריות האנושית התדרדרה. הערכים המוסריים הבלתי מתפשרים של השליטים הראשונים של שושלת ג’ואו הוחלפו בתשוקה לאינטרסים אישיים ובמאבקים, ומלחמות החלו לפרוץ בין מדינות בשטח של סין.

בדיוק בתקופה הזאת שני מורים גדולים הופיעו בסין. אחד מהם הוא לָאו דְזְה שעליו דיברנו בפעם שעברה, שלימד את האנשים ללכת בדרך הטבע, לחזור למקור ולחיות בפשטות. השני הוא קונפוציוס, שהנחיל בחברה הסינית ערכים אנושיים בסיסיים, את הנורמות להתנהגות אנושית, את החשיבות שבלמידה ואת השאיפה לשיפור מוסרי של האדם.

אף על פי שקונפוציוס היה מוכשר מאוד, בימי חייו הוא לא היה מוכר במיוחד. הוא עבד במשרות ממשלתיות שונות, משרות לא בכירות במיוחד. כשהצליח להגיע לעמדה בכירה יותר הוא גילה שהשליט לא היה מעוניין לקבל את הגישה שאותה ניסה להפיץ – שלטון באמצעות אנושיות וטוּב, ולכן עזב את תפקידו. הוא החל לנדוד יחד עם תלמידיו ולהפיץ את רעיונותיו. כשראה שהאצולה של אותה התקופה לא יכלה לקבל את רעיונותיו הוא חזר לעיר מולדתו והקדיש את חייו לחינוך.

אלפי תלמידים הלכו אחר קונפוציוס כדי ללמוד מחכמתו. אחד מתלמידיו הבולטים היה יֵן חווֵי. “ין חווי באמת אהב ללמוד”, אמר פעם קונפוציוס. “הוא אף פעם לא כיוון את כעסו על אחרים, ומעולם לא חזר על טעות פעמיים”.

אצל קונפוציוס הלמידה הייתה חלק ממסלול חיים מתמשך של טיפוח-עצמי, או שיפור מוסרי של האדם. בקריאת הספרים היה על האדם לחשוב במה עליו לשפר את עצמו. בהתנהלות היומיומית בחיים היה עליו לחשוב היכן טעה וכיצד עליו להשתפר.

קונפוציוס עצמו לא הפסיק ללמוד לאורך כל חייו. לא רק שקרא שוב ושוב ספרים עתיקים, הוא גם אהב ללמוד מתלמידיו, ומכל אדם שנקרה בדרכו. קונפוציוס אמר פעם: “כשאני הולך עם שני אנשים נוספים, בטוח שישמשו לי כמורים. אבחר את הטוב שבהם כדי לפעול לפיו, ואת הרע שבהם כדי לתקן את הרע שבעצמי”.

היכולת לקבל ביקורת הייתה מרכיב חשוב בלמידה שאליה הטיף קונפוציוס. “מהי התועלת שבלמידה?” שאל פעם אחד מתלמידיו של קונפוציוס. “מלך לא יוכל לנהל היטב את המדינה אם לא יהיו לו שרים שמעזים להגיד את מה שהם חושבים. אם אין לאדם חברים שיספקו לו הדרכה, יהיו לו פגמים במוסריותו.

קונפוציוס המשיך והדגים באמצעות מטאפורות שיש צורך בלמידה כדי לשפר את האדם – כפי שיש צורך בשוט כדי לכוון סוס פראי כשרוכבים עליו, כפי שצריך כלי כוונון כדי לכוונן חץ וקשת, וכפי שיש צורך לשרטט קו ישר על חתיכת עץ כדי שניתן יהיה לחתוך אותה ישר. "אנשים יכולים להגיע לרמות רוחניות גבוהות רק אם יהיו נכונים לקבל עצות שימנעו מהם לטעות", אמר קונפוציוס. "אם לומדים בנחישות מהמורה ושואלים שאלות כשמתעוררות ספקות, לא יהיה דבר שיוכל למנוע את הצלחתו של האדם”.

אולם התלמיד חשב על מטאפורה אחרת. הבמבוק גדל בצורה ישרה מאוד ללא כל צורך בהתערבות חיצונית, הוא חשב. אם מייצרים ממנו חיצים הם יוכלו אפילו לחדור לעור של קרנף. התלמיד התכוון לכך שאם האדם חכם וישר, כפי שהבמבוק ישר, לא יהיה לו צורך בלמידה כדי להיות טוב.

קונפוציוס שמע זאת וענה לו: “האין זה כך שהחץ יוכל לחדור אפילו עמוק יותר אם נחבר לו נוצות בקצהו האחורי ונחדד את קצהו הקדמי?” התלמיד קד בכבוד ואמר: “אני מקבל בענווה את הוראתך”. גם אדם טוב יוכל להיעשות טוב אפילו עוד יותר באמצעות למידה.

קונפוציוס הטיף לכך שגם השליטים צריכים ללמוד ללא הרף, להקשיב כל הזמן לביקורת ולתקן את טעויותיהם. רק שליט עניו, שמסוגל להכיר בכנות בחסרונותיו ולתקן בלב שלם את טעויותיו, יוכל להצליח.

אבל השליטים לא רק צריכים ללמוד היטב בעצמם. אחריותם כשליטים היא לדאוג לחנך את העם. הכוונה, כפי שראינו, היא לא רק ל”מקצועות ליבה” או להכשרה מקצועית. קונפוציוס התכוון שבחינוך ראשית על האדם ללמוד כיצד להיות בן אדם. תפיסה זו המייחסת חשיבות עליונה לאופי המוסרי וחשיבות משנית ליכולות הטכניות הייתה בסיסית בחשיבה הסינית לאורך השנים. עד היום הסינים נוהגים לומר: “ראשית לְמד להיות אדם, אחר כך לְמד לעשות דברים”.

כשהשליט מוסרי באמת, קונפוציוס האמין, העם ייעשה טוב בעקבותיו. פעם שאל דוכס אחד את קונפוציוס: “אולי פשוט אהרוג את כל האנשים הרעים כדי להביא צדק לאלה הטובים?”

“אתה כאן כדי לשלוט, לא כדי להרוג”, ענה לו קונפוציוס, שבאופן כללי לא היה מאמין גדול בענישה מוגזמת. “אם אתה באמת רוצה לעשות טוב, אז לב האנשים ייעשה טוב. מעלותיו של שליט בעל לב אציל הן כמו הרוח, ואילו מעלותיהם של אנשים רגילים הן כמו העשב. כאשר הרוח חולפת על פני העשב, העשב מתכופף”.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!