נקודה למחשבה: מי שרואה, רועה – אפוק טיימס

נקודה למחשבה: מי שרואה, רועה

אפל

צילום: AFP

באחת ההרצאות מעוררות השראה של TED הוצג סרטון קצר המראה את כוחה של מנהיגות. בסרטון רואים עשרות רבות של סטודנטים משוחחים בזמן ההפסקה ברחבת דשא שבמרכז אוניברסיטה. בחור צעיר עם רדיו טייפ ענק ומוזיקה קצבית מניח אותו על הדשא ומתחיל בריקוד ספונטני משונה וחסר עכבות. המצלמה קולטת את המבטים התמוהים וחיוכי המבוכה של הסובבים אותו, כשבמשך שניות ארוכות הוא נראה רוקד לבדו, עד שמצטרף אליו הסטודנט הראשון שמחקה את תנועותיו המוזרות של הרקדן התימהוני, וחיוכי המבוכה של הסובבים הופכים לצחוק והנאה. ואז מתחיל המפנה המהותי – תוך שניות מצטרפים רוקדים נוספים וזמן קצר לאחר מכן כבר עשרות רוקדים הופכים את הנאתו של היחיד לחגיגה המונית על רחבת הדשא.

נזכרתי בהרצאה לאחר שעקבתי בעניין אחר קרב הענקים שבין אפל לסמסונג. התפוח האמריקני תבע את המלוכסן הדרום קוריאני ב-2.5 מיליארד דולר על גניבת פטנטים והפרת זכויות יוצרים. פיל שילר, סגן מנהל השיווק של אפל, העיד במהלך המשפט שאפל אינה נוהגת להשתמש במחקרי שוק כדי לייצר את מוצריה. "זה לא תפקידו של הלקוח לדעת על המכשיר, אז אנחנו לא שואלים אותו", אמר והעביר את רוחו של סטיב ג'ובס המנוח, שאחת מאמירותיו המפורסמות הייתה: "אי אפשר לשאול צרכנים ולספק להם את זה. עד שתבנו את זה הם כבר ירצו דבר אחר".

במילים פשוטות, זה לא תפקידו של הלקוח לדעת מה הוא צריך. בסקירה היסטורית סביר להניח שהוא צדק. דוגמה אחת מיני רבות לכך היא מסך מגע. במבט לאחור נוכל להניח שלפני שמסך המגע פרץ לתודעה, הרוב המוחלט של האוכלוסייה לא היה מציין, במחקר שוק כזה או אחר, שהוא מעוניין במסך כזה. אבל היום נוכל להניח שכל מי שחווה מסך מגע בעבר, יתקשה מאוד לוותר עליו בעתיד.

אם ילדים יישאלו על ידי הוריהם מה הם מעדיפים לאכול, סביר להניח שממתקים יהיו בקטגוריה הראשונה. אם מנהלים יישאלו על ידי המנכ"ל מה הם מעדיפים לקבל לשיפור התוצאות, סביר להניח שרובם יענו: כוח אדם ותקציבים. אם אזרחי המדינה יישאלו מה הם מעדיפים לקבל לשיפור תנאי מחייתם, סביר להניח שרוב האוכלוסייה יהיה מעוניין בהפחתת מיסים, שכר גבוה יותר, פנסיה שמנה וחופשות ארוכות יותר. האם זה אומר שהם צודקים? מנקודת מבטם, כן. בחלק מהמקרים גם יש מקום להיענות במינון מסוים, אך בראייה הכוללת, ראייתם מוגבלת ואין ביכולתם לראות את הזווית הרחבה שמנחה את המנהיג.

מנהיגים אינם נביאים וחוזי עתידות. מנהיגים רואים עמוק יותר ורחוק יותר. מוחם אינו הוגה את הפתרון מהברקה סתמית. ההברקה, הפתרון או הדרך לשינוי מתחילה ברעיון המנחה את מוחם. שאלת המפנה מתרכזת ביכולת "לראות" את המוטיב המנחה לשינוי. סטיב ג'ובס אמר: "עשינו את המקשים כל כך יפים עד שיתחשק לכם ללחוץ עליהם". הוא לא ציין את מטרת המקש החשובה כשלעצמה, אלא "ראה" את חווית השימוש, ההתפעמות וההנאה של הלקוח וניתב את הפתרון למקש המגע היפה ביותר עד כה, מסך המגע.

הורים ראויים אינם רק מונעים ממתקים מילדיהם ומסבירים להם מה תהיה ההשלכה הבריאותית לכך. הם גם "רואים" את הריגוש שחפץ בו הילד ומנתבים אותו במנהיגותם לחיפוש אחר מאכלים מזינים וטעימים כקורנפלקס, או שהם מנסים לשלב את הריגוש עם למידה באמצעות בישול משותף המלווה בהסבר תזונתי.

מנכ"ל טוב אינו רק נוזף במנהליו שיעשו עבודה טובה יותר. הוא גם "רואה" בעיני רוחו מנהל תובעני יותר, אולי יצירתי, או כזה המאמין שניתן להשיג יותר עם האמצעים הקיימים. המוטיב שצריך להנחות אותו הוא מה יגרום למנהל להאמין, לדעת, לדרוש או להיות חדשני להעלאת תפוקות. מכאן שמנכ"ל טוב יחשוב על תכנית פעולה שמפתחת יצירתיות, על מידע מקצועי שינחיל אמון או על תכניות להעצמה אישית להגברת האסרטיביות.

כפיפים מצפים שמנהיגיהם יובילו אותם, הם מאמינים שהמנהיגים רואים את מה שהם לא מצליחים או לא יכולים לראות. בכלים הפשוטים והמעטים העומדים לרשותם, הם יוכלו להעריך אם הם טועים או צודקים. אך לא יותר מכך. מנהיגים מצליחים להוביל את הכפופים להם כשאינם מנוכרים למצוקותיהם ואינם חשודים במניעים אישיים. אם הם יעלו על הדשא, כמנהיגים אמיתיים, יתחילו לרקוד ריקוד חדש שאינו מוכר, בביטחון, בלהט ובהתמדה, ללא פזילה לצדדים לבחינת אהדתם – התנועה פנימה תחל, והעדר יצטרף.

ככה זה, רק מי ש"רואה", רועה.


דורון בטשי, מנכ"ל שביט הדרכה, לתגובות: [email protected]

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!