ווב 3.0 בדרך

רעיון "הרשת הסמנטית" מתחיל לצעוד קדימה, ו"מאיים" להפוך את כל המידע שבעולם לזמין בלחיצת כפתור

אינטרנט

הדור הבא של האינטרנט: כל המידע הזמין בעולם מחובר ביחד לווב אחד עצום, שגם מכונות יכולות לקרוא, ולא רק בני אדם – צילום: SXC.hu

כאשר סר טים ברנרס-לי הגה ב-1989 את ה-World Wide Web הוא ניסה להסביר לעולם את הרעיון החדשני שלו, אבל נראה היה שלא כל כך מבינים למה הוא מתכוון או למה זה טוב. אף אחד לא יכול היה לדמיין את החיים היום עם מיליארדי דפי אינטרנט על גבי רשת אחת גדולה שמקשרים מאחד לשני והופכים את העולם הזה להרבה יותר שטוח. גם היום נראה שלא רבים האנשים שמבינים למה הוא מתכוון כשהוא מסביר בהתלהבות על הדור החדש של הווב שאותו הוא מנסה לקדם באמצעות ארגון ה-World Wide Web Consortium (או בקיצור W3C), הארגון העיקרי שדואג לסטנדרטיזציה של הווב שבראשו הוא עומד.

תנסו לדמיין שבעוד כמה שנים תוכלו לשאול את המחשב או את הסמארטפון שלכם: "איזו מסעדה בטווח 10 ק"מ מכאן משמיעה מוסיקה רומנטית ומגישה סטייק סינטה ששלושת מבקרי המסעדות האהובים עליי אוהבים?", או "באיזו עיר בקליפורניה הייתה פליטת הפחמן הדו-חמצני הגבוהה ביותר ב-1 בפברואר 2011?", או אולי "איזה גילויים היו במעבדות ברחבי העולם בשנה האחרונה שקשורים ביסוד שמאלציום ובפטרייה אילוזוקוטה?"

זה החזון של ברנרס-לי לגבי הדור הבא של האינטרנט: כל המידע שזמין בעולם מחובר ביחד לווב אחד עצום, שגם מכונות יכולות לקרוא, ולא רק בני אדם. זה נקרא מאגרי מידע מקושרים, או "הווב הסמנטי", ויש המכנים את זה ווב 3.0.

הווב של היום מורכב ממסמכים. מסמכים מתוחכמים אמנם, שמקושרים זה לזה, שכוללים מלל ותמונות, אודיו ווידאו; ובעידן הווב 2.0 אפילו ממסמכים שמורכבים באופן דינאמי ואינטראקטיבי על ידי מספר רב של יוצרים – אבל בכל זאת מסמכים. מסמכים, מטבעם, ניתנים להבנה באופן הטוב ביותר על ידי יצורים תבוניים כגון בני אדם. אותו יצור תבוני משונה המכונה אדם כבר הצליח לגרום ליצורים הבלתי תבוניים המכונים מכונות לפתח איזושהי תבונה מדומה ואפילו להצליח להבין מעט מתוך אותם מסמכים.

גוגל, למשל, באמצעות אלגוריתמים מתוחכמים, יודע להבין בגדול על איזה נושא מדבר המסמך, עד כמה הוא פופולרי, עד כמה הוא בעל השפעה, והאם סביר להניח שתאהבו לקרוא אותו. אבל הוא עדיין לא יכול להבין מה כתוב באותו המסמך. הוא לא יכול להבין, למשל, שבביקורת מסעדה באתר המסעדות "סעדון", מבקר המסעדות שאול חזקיהו ממליץ מאוד על מנת הסטייק סינטה של מסעדת הפרה הרוקדת. הוא גם לא יודע להבין את מה שכתוב במסמך אחר – דירוג מבקרי המסעדות – שבו מצוין ששאול חזקיהו מוערך על ידי 43 אחוז מאוכלוסיית ישראל, אבל רק על ידי 20 אחוז מאוכלוסיית דוברי העברית בלוס אנג'לס. נוסף על כך, הוא לא ממש יודע שמסעדת הפרה הרוקדת ממוקמת בשדרות הפלפל במושב נווה שמפיניון, שנמצא, אגב, בטווח של 10 ק"מ מהמיקום הנוכחי שלי.

בשביל שגוגל, או שואף-לתבונה אחר, יצליח להבין את העניין הזה, צריך להוציא את המידע המעשי מתוך המסמך, ולהכניס אותו לתוך מסד נתונים (או לבסיס נתונים, אם תרצו. אפשר גם לדאטא-בייס). הוא צריך לדעת ששאול חזקיהו הוא מבקר מסעדות. שסטייק סינטה היא מנה. שהפרה הרוקדת היא מסעדה. שנווה שמפיניון הוא יישוב, ושישראל היא מדינה. עכשיו הוא צריך לקשר בין כל הנתונים האלה – מסעדת הפרה הצועקת נמצאת ביישוב נווה שמפיניון שנמצא במדינת ישראל, והיא מגישה את המנה סטייק סינטה.

כדי שהחזון של ברנרס-לי יצליח, צריך שכל המידע שנמצא בתוך המסמכים יומר למאגרי מידע, למסדי נתונים, בפורמט סטנדרטי אחיד, כך שלא רק בני אדם יוכלו להבין אותו, אלא גם תוכנות מחשב. לכן הוא מקדם בהתלהבות סטנדרטיזציה של פורמטים למאגרי נתונים, והנגשה לציבור של מאגרי נתונים קיימים בפורמטים האלה. אם, למשל, לארצות הברית יש מאגר מידע על רעידות אדמה או על תאונות דרכים בתחומה, אז ברנרס-לי רוצה שהיא תמיר אותו לפורמט סטנדרטי ותהפוך אותו לנגיש לציבור. כך יוכלו מפתחים להתחיל להגשים את החזון הגדול יותר, ולהתחיל לחבר מאגרי מידע שונים זה לזה.

מאז שהציג על במת TED ב-2009 את הרעיון החדשני שלו עוד ועוד ארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים מפרסמים את הנתונים שבידיהם בפורמטים פתוחים וסטנדרטיים, והם מאפשרים לחזון "הווב הסמנטי" להיראות קצת פחות דמיוני. ארגון ה-W3C ממשיך לקדם את הרעיון ולתמוך במפתחים המעוניינים ליישם אותו.

ברנרס-לי מעודד כל אחד מאיתנו להנגיש בפורמטים אחידים את המידע שיש ברשותו – בין אם יש לכם עסק שאוגר מידע כזה או אחר, או אפילו אם אתם אנשים פרטיים. הוא מעודד אותנו לתמוך בפרויקטים נתמכי-קהילה האוספים מידע, כמו למשל ה-OpenStreetMap, פרויקט מפה דמוי ויקיפדיה האוסף מידע גאוגרפי מהגולשים ויוצר מפה משותפת הנבנית על ידי כולנו ביחד. בסופו של דבר נראה שיבקשו מאתנו גם להנגיש כמאגר מידע את הפרטים האישיים שלנו – אלה שנמצאים למשל ברשתות החברתיות – מי החברים שלנו, מה אנחנו אוהבים, איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו עושים.

עכשיו, תחברו את כל הפוטנציאל העצום הזה ביחד, ותקבלו עולם מופלא, וקצת מפחיד בעיניי, שבו כל אחד יכול לדעת כל דבר בלחיצת כפתור. ולא רק יצורים תבוניים יוכלו, אלא גם השואפים-לתבונה.

קרה לכם שהגעתם לאחד ממוסדות הממשלה, או אולי לקופת החולים, ולא נותר לכם מה לומר אל מול התשובה ש"המחשב לא מרשה"? הפקיד הרי רק ממלא פקודות – כלומר, את הפקודות שהנפיק המחשב. אז מה אם השואף-לתבונה הזה, המחשב, ישיג קצת יותר תבונה, ויחליט יום אחד שהוא לא מאשר קצבת נכות לאנשים שאכלו בחודשיים האחרונים במסעדת יוקרה שבה צריך לעלות ברגל יותר מ-11 מדרגות? או שהוא מעוניין להפלות לרעה את כל האנשים שאכלו סטייק סינטה במסעדת הפרה הצועקת במהלך חודש ספטמבר בין השעות 11 בלילה לחצות, ולא להעניק להם אישור יציאה מהארץ? אכן, מופלאה היא הטכנולוגיה. טוב, אני צריך לסיים כאן, כי המחשב אומר לי שאני צריך לחבר אותו לחשמל.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!