משפחת ברויגל

יאן ברויגל הבן- נוף נהר עם איכרים – צילום: באדיבות מוזיאון תל אביב

תערוכה ייחודית כמו "כולם היו בניו" המוצגת בימים אלו במוזיאון תל אביב לאמנות, לא רואים בכל יום בארצנו הקטנטונת: איכרים, פרחים, חתונות, אלוהויות, אלגוריות וטבע רחב ופסטורלי – הציורים של אמני משפחת ברויגל הפלמית שחיו ועבדו בתקופת המאה ה-16 וה-17, מזמינים להתבונן ולבחון מחדש את מהותו של האדם, ומקומנו שלנו בטבע הגדול הסובב אותנו.

עלי להודות שלא פעם התבלבלתי בין צייר "ברויגל" אחד ואחר שכן ישנו דימיון רב בסגנונות הציירים. התערוכה מציגה כמאה ציורים של בני המשפחה מתקופת סוף הרנסנס הפלמי ומאפשרת לעמוד על ההבדלים ביניהם ולהכיר בייחודיותו של כל צייר. היא מאפשרת לספוג קומץ מאישיותם השונה ומהאווירה של בלגיה של פעם.

פיטר ברויגל האב המכונה "האיכר" נהג לצייר את חיי היום-יום של האיכרים ובכך היה ראשון בתקופתו. מספרים עליו שהיה מתחפש ומתגנב לחתונות כפריות כדי שיוכל להתבונן במנהגיהם ובהליכותיהם של האנשים. ציוריו, מצויירים לרוב כאשר הוא ממקם את עצמו בעמדת צופה המתבונן באנשי העולם. הוא שופט אותם במעשיהם ושואל שאלות מהותיות על מקום האדם בטבע הסובב אותו. בסגנון ריאליסטי ובדיוק רב הוא יורד לפרטים ומצייר את האנשים קטנים, גם מבחינה אסתטית וגם מבחינה היסטורית. ציורו מתאר את מעשיהם הארציים, היום-יומיים של האנשים בניגוד לנוף הצלול, ההרמוני והרוחניות שבציור.

לדוגמה, באחד הציורים המפורסמים שלו, "נפילת איקרוס" (שאינו מופיע בתערוכה) מתוארת דמותו של איקרוס מהמיתולוגיה היוונית שעף בזכות כנפיים שבנה לעצמו, קרוב מידיי לכיוון אורה של השמש. כנפיו נמסות והוא נופל. בציור, סצנת הנפילה קורית כאשר בקדמת הציור שני איכרים עסוקים במלאכתם ולא מבחינים במעשה. האיכר מתואר כאן כמי שמסתפק במה שארצי, במה שהוא רואה ולא מצליח לראות את כל הדברים שמעבר לעולמו ועיסוקיו. פיטר ברויגל האב "האיכר" חי חיים קצרים מאוד ולא השאיר אחריו יצירות רבות. עד היום הוא נחשב לצייר הכישרוני מבין ציירי המשפחה.

משפחת ברויגל

יאן ברויגל הבן- נוף בפורמט אובלי מוקף בזר פרחים – צילום: באדיבות מוזיאון תל אביב

את מורשתו של האב המשיכו שני בנים: פיטר ברויגל הבן ויאן ברויגל "האב". פיטר ברויגל הבן המכונה "ברויגל גיהנום", המשיך בעקבות אביו לצייר את האיכרים בסצנות יום-יום עם ציניות והומור ולדבר על מצב המוסר האנושי. בציור "מלכודת הציפורים" מתאר הצייר אנשים ההולכים בזהירות על הקרח השברירי כאשר מסביבם אנו מבחינים בציפורים חסרות דאגה במעופן. יש האומרים שלא הייתה לפיטר שום ביקורת על המין האנושי כמו לאביו אבל כאן למשל הוא משקף טרגדיה אנושית בנוף פסטורלי ורגוע. פיטר ברויגל הבן קיבל את כינויו "גיהנום" כנראה בגלל ציורי הפנטזיה שלו בהן הוא מתאר את האדם באופן קצת גרוטסקי.

יאן ברויגל "האב", המכונה "קטיפה", הוא אחד מהחביבים בציירי התערוכה. יש הטוענים שאת השם "קטיפה" קיבל מכך שאהב ללבוש קטיפה או בגלל העדינות של ציוריו. הוא מכונה גם "ברויגל "פרחים" וברויגל "גן עדן". בציור קטנטן ונפלא התלוי בתערוכה "נוף נהר עם רוחצים" מצוייר נוף פסטורלי עם צבעים שמימיים כמעט המשרה תחושה הרמונית של התמזגות הרוחצים עם הטבע המקיף אותם. לצדו נראים כמה ציורי פרחים ייחודיים במינם שחלקם נעשו בשיתוף פעולה עם אמנים אחרים כמו רובנס וברתולומאו.

השימוש בפרחים הוא מסקרן ומרתק – נדמה שאגרטל פרחים אחד מספר סיפור שלם. האוצר דורון לוריא מסביר שככל הנראה הפרחים האלו אינם רק תיאור ריאליסטי תמים של המציאות והם אוצרים בתוכם משמעות סמלית עמוקה יותר. לעתים קרובות סימלו הפרחים את האביב את הנעורים, את הפריחה, או אפילו את חוש הריח באלגוריות שונות. הם היוו מאפיינים של אלת הצמחייה פלורה ואלת השחר אורורה. לוריא מסביר שבתרבויות השונות לפרחים יוחסה פעמים רבות משמעות רוחנית. הוא נותן כדוגמה את פרח הלוטוס, הידוע באסיה כסמל לטוהר ולאמת כיוון שהוא גדל בתוך מים ושורשיו בבוץ – גבעולו פורץ החוצה דרך המים ומגיע אל האור ופריחתו היפהפייה אינה מתלכלכת בבוץ.

משפחת ברויגל

יאן ברויגל הבן והנדריק ואן באלן- אלגוריה של ארבעת היסודות – צילום: באדיבות מוזיאון תל אביב

בנו של יאן האב, יאן ברויגל הבן, המשיך באמנות המטאפורית דרך ציורים יפהפיים של אלגוריות שונות: אלגוריה של חוש הריח, אלגוריה של חוש השמע, אלגוריה של ארבעת העונות. בהן הוא משתמש בדמויות מן המיתולוגיה ובסמלים. באחד הציורים הוא מתאר סצנה מחייו של ישו על רקע טבע בו איכרים עובדים את האדמה. נראה שציוריו אינם זונחים את מורשת אבותיו ותמיד יופיע בציור איכר שעובד את האדמה ברקע או טירה השייכת לנוף המקומי- הסצנות המטאפוריות האלו קורות בהתמזגן עם העולם האנושי.

"מצפייה בתערוכות בעולם בהן הוצגה כל משפחת ברויגל לדורותיה – עולה כי רוב תשומת הלב של הקהל הרחב עדיין ניתנת (ולא בלי צדק( לאותו ענק אשר ייסד משפחה מופלאה זו – פיטר ברויגל האב ואילו עבודות צאצאיו, טובות ככל שתהיינה – נותרות בצל", כותבים אוצרי התערוכה סרג'ו גאדי ודורון לוריא בקטלוג בתערוכה.

לאחר הליכות חוזרות ונשנות מהציורים שבתערוכה אל אילן היוחסין המשפחתי, אני יכולה להגיד שאני כבר מבדילה בין האמנים ומעריכה את יצירתם.


התערוכה "כולם היו בניו" במוזיאון תל אביב לאמנות תימשך עד ה-1 בדצמבר 2012

לקבלת גיליון במתנה לחץ כאן