Bienvenue Parmi Nous

ז'אן למבר ופטריק שנה בסצנה נוגעת ללב במיוחד בחוף הים

ז'אן בקר, הזכור בזכות סרטו המצליח "אחר הצהריים בכפר עם מרגריט" חוזר עם סרט חדש "ברוכים הבאים הביתה" (Bienvenue Parmi Nous) – דרמה עדינה ואנושית על טלאנדייה (פטריק שנה), צייר מפורסם שבהגיעו לגיל 60 הוא נכנס לדיכאון ולא מסוגל ליצור יותר. הוא מחליט לעזוב את הבית ויוצא למסע אל הלא נודע. בדרך הוא פוגש במארילו (ז'אן למבר), צעירה שנמלטה מהחיים הקשים אצל אמה ובן זוגה האלים.

למעשה שניהם, טאלנדייה ומארילו הם אנשים אבודים כל אחד בדרכו. בהתחלה טאלנדייה מנסה לנער מחייו את הצעירה שתפסה אתו טרמפ ביום גשם סוער אבל לאט לאט היחסים ביניהם מתהדקים וכל אחד מוצא בחברו למסע משהו מיוחד שעוזר לו להתגבר על המשברים שחווה בחייו הקודמים ולמצוא פתח לעתיד טוב יותר.

במהלך הנסיעה בדרכים טאלנדייה מרגיש צורך לגונן על הצעירה המרדנית ולחנך אותה לערכים טובים יותר ואילו היא מגלה בו דמות אבהית ותוך כדי כך היא מגלה מחדש צאת האמון בבני האדם והוא מגלה שמצא טעם חדש לחייו.

הסרט מבוסס על ספרו של אריק הולדר שבבסיסו הוא הרבה יותר קודר מהגרסה הקולנועית של ז'אן בקר.

פטריק שנה בתפקיד טאלנדייה נותן משחק אנושי מאוד וכנה מאוד ואפילו טבעי באופן יוצא מן הכלל. במהלך כל הסרט הוא כמעט לא מחייך וכשהוא מחייך סוף סוף לחיוך שלו יש עוצמה גדולה מאוד. ז'אן למבר בתפקיד מארילו מקסימה ומיו מיו, אחת השחקניות הבולטות בקולנוע הצרפתי בתפקיד אשתו של טאלנדייה היא פנינה בפני עצמה. יש לה תפקיד קטן יחסית בסרט אבל הוא מלא חום ואנושיות.

Bienvenue Parmi Nous

ז'אן למבר בתפקיד מארילו

בקר מצליח לרגש בצורת העשייה המיוחדת שלו כשהוא עובר מרגש לרגש בלי הפסקה. " אני מנסה להבטיח שאיזה שהוא סוג של רגש יהיה קיים בכל סצנה," הוא מסביר באחד הראיונות אתו "וזה מה שאני מחפש גם אצל יוצרי קולנוע אחרים, ותיקים וצעירים, בספרים, בציורים ובמוסיקה. אני מתבונן, אני מקשיב ואז לפתע אני מרגיש משהו. זה לא קורה מיד, זה נכון, לגבי ציור ממש כמו לגבי קטע נגינת סולו של הג'זיסט צ'רלי פרקר. בסרטים שלי תמיד ניסיתי לייצר מפגש בין שני אנשים שבאופן טבעי לא היו נפגשים".

"אנחנו לא משקיעים זמן מספיק כדי לדבר עם בני אדם," הוא מסביר. "כשהייתי צעיר לא עבדתי במשך שנתיים וחצי לאחר סרטי הראשון, שלא הצליח כל כך. לא הייתי במקום טוב במיוחד, רציתי לשוחח עם אנשים אז נסעתי במטרו, והלכתי ברחובות והתחלתי לדבר עם זרים מוחלטים ופגשתי כמה אנשים מפתיעים ביותר. אפילו הלכתי לשתות עם כמה מהם. אני חושב שהיום אנו חוששים לעשות את זה. הניסיון הקלוש ביותר לצור מגע נתפס לעיתים כהתקפה, זה מאד חבל".

קדימון (טריילר) של הסרט "ברוכים הבאים הביתה"


לאתר הרשמי של הסרט ברוכים הבאים הביתה

לקבלת גיליון במתנה לחץ כאן