מֶנג גְּ'ייֵן-ג'וּ

מֶנג ג'יאן-ג'וּ, חבר חדש בפוליטביורו, ראש כוחות הביטחון החדש של המפלגה הקומוניסטית הסינית – צילום: Ng Han Guan/AFP/Getty Images

מבין השלכותיו של הקונגרס ה-18 של המפלגה הקומוניסטית הסינית שהסתיים זה לא מכבר בבייג'ינג ראוי לציין שינוי מוסדי שבוצע בשקט, אך אין להמעיט בחשיבותו: ראש כוחות ביטחון של המפלגה הקומוניסטית כבר אינו נמנה על חברי הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, מרכז הכוח של המפלגה המונה שבעה חברים. מעכשיו הוא יהיה חבר הפוליטביורו, גוף בן 25 חברים שברשותו בסמכות מרוסנת יותר.

במשך קרוב לעשור, הסוכנות המפקחת על כמעט כל היבטי אכיפת החוק – הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק – הייתה למעשה בשליטתם המוחלטת של נאמני מנהיג המפלגה לשעבר, ג'יאנג דזה-מין. ביניהם החל משנת 2002 לוּאוֹ גאן, איש אמונו של ג'יאנג דזה-מין, והחל מ-2007 גם את ג'ואו יונג-קאנג, בעל הקשרים העמוקים עם תעשיית הנפט.

המנהיג החדש של כוחות ביטחון הפנים הוא מֶנג ג'יאן-ג'וּ, המזכיר הנוכחי של המשרד לביטחון הציבור וחבר חדש בפוליטביורו.

סוגיית השליטה בוועדה לענייני פוליטיקה וחוק קריטית עבור המפלגה הקומוניסטית הסינית. הוצאות המפלגה על ביטחון הפנים עומדות על 110 מיליארד דולר, סכום העולה על תקציב הביטחון הלאומי. מנגנון הדיכוי המנוהל על ידי הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק מסיבי: הוא כולל את מערכת בתי המשפט, מחנות עבודה מסוגים שונים, בתי כלא, מרכזי מעצר, מרכזים לשטיפת מוח, משרדי התובע הכללי, המשטרה, מספר גופי שיטור חשאיים וכמיליון וחצי אנשי המשטרה החמושה, המתפקדת למעשה כצבא.

חשוב לזכור שמי ששולט במנגנוני ביטחון הפנים מסוגל לשחק תפקיד מכריע בהשפעתו על מדיניות הפנים כמו גם על טיפוח צבא של מסגרות הנהנות מתקציבי ענק בניהולה ופיקוחה של הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק. צ'ן גואנג-צ'נג, פעיל זכויות האדם העיוור שנמלט ממעצר-בית מוקדם יותר השנה, דיווח על מזומנים רבים שהועברו לידיהם של אלו שהשגיחו עליו, רבים מהם מקושרים לאנשי מפלגה מקומיים.

מאבק כוח

העברת הפיקוח על הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק לידי הפוליטביורו היא אחת מהשלכות המאבק הפוליטי בין הו ג'ין-טאו שהנהיג את המפלגה עד לפני כחודש, לבין נאמניו של קודמו, ג'יאנג דזה-מין, ששלטו בוועדה זמן ממושך, אומרים אנליסטים המתמחים בפוליטיקה הסינית.

ג'יאנג היה חייב לשמור בידיו את השליטה על כוחות ביטחון הפנים לאחר שהחל את רדיפת הפאלון גונג ב-1999, מערכה חסרת תקדים שדרשה השקעה מסיבית ומתמשכת של משאבים לאומיים ונתפסה על ידי רבים כבלתי נחוצה וכבזבזנית. אינספור יואֶנים הושקעו במערכה, בין היתר בהקמת ובהרחבת מחנות עבודה ומתקני שטיפת המוח, בפיתוח מערכות פיקוח מתקדמות ובניוד המוני של אנשי ביטחון ברחבי המדינה.

כשהו ג'ין-טאו עלה לשלטון ב-2002, ג'יאנג הרחיב את הוועדה המתמדת של הפוליטבירו והוסיף לה שני חברים – לואו גאן שעמד באותם ימים בראש הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק, ולי צ'אנג-צ'ון, שר התעמולה. זה אפשר לג'יאנג להבטיח את המשך המערכה. מאוחר יותר ג'ואו יונג-קאנג החליף את לואו גאן, אך האירועים שהתרחשו השנה הקשו על איתורו של מחליף ראוי לג'ואו.

"בו שי-לאי היה המועמד שלהם לראשות הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק", הסביר בריאיון טלפוני שִיאה יי-יאנג, מנהל בכיר למדיניות ולמחקר בקרן "חוק זכויות האדם" שמושבה בוושינגטון. "אך ברגע שבו שי-לאי יצא מהתמונה, לא נשאר אדם המתאים להימנות על הוועדה המתמדת של הפוליטביורו שעומדים לרשותו ניסיון או נקודות זכות המספיקות כדי להחליף את ג'ואו יונג-קאנג".

התכנית להעביר את התפקיד לבו שי-לאי התפוררה במפגן דרמטי שהחל בפברואר השנה, כאשר וואנג לי-ג'ון, יד ימינו של בו שי-לאי, ערק לקונסוליה האמריקנית בעיר צ'נג-דו שבדרום-מערב סין.

כפי שמסבירים אנליסטים, בעבר פעלו בתוככי המשטר שני מוקדי כוח, כאשר ג'ואו יונג-קאנג שלט בוועדה לענייני פוליטיקה וחוק מחוץ לטווח השגחתו של המנהיג הו ג'ין-טאו. הייתה זו דינמיקה שתכנן ג'יאנג דזה-מין בדרכו החוצה והיא העניקה לחברים מסוימים בוועדה המתמדת סמכויות מכריעות.

משמעות העברת הכוח שחלה לאחרונה היא שהוועדה לענייני פוליטיקה וחוק כבר אינה כלי משחק בידיו של ג'יאנג דזה-מין, אלא שהיא נתונה כעת לשליטת המפלגה. כך, המצב של שני מוקדי כוח בתוך המפלגה אינו תקף עוד.

"העניין הוא לגבש את שלטון המפלגה האחת, כך שהם יוכלו להשתמש בוועדה לענייני פוליטיקה וחוק כדי לדכא את האנשים ביעילות רבה יותר וכדי שהיא לא תהיה מעורבת יותר במאבקים פנים-מפלגתיים", אומר ג'ונג ווי-גואנג, מומחה למשטרים רודניים המתגורר בגרמניה.

"אולם עלינו להבין בבירור: לא יהיה כל שינוי באופן שבו הם משתמשים בוועדה לענייני פוליטיקה וחוק כדי לרדוף את העם הסיני", הוא מוסיף.

אזור מלחמה

סין

שוטר מוצב בשמירה בחצר הפנימית של מרכז המעצר מס' 1 בבייג'ינג באוקטובר. תקציב המשטר בסעיף ביטחון פנים הוא 110 מיליארד דולר לפחות, יותר מהתקציב הלאומי להגנת המדינה – צילום: Ed Jones/AFP/Getty Images

משמעות תפקידה של הוועדה לעינייני פוליטיקה וחוק ומשמעות הקשיים שהיא מערימה על כל הערכה מחודשת רצינית של תפקידה בפיקוח על החברה, הם שלמעשה מתאפשר לבצע שינויים מזעריים בלבד, טוען שיאה יי-יאנג.

"הבעיה היא שה'שמירה על היציבות' היא למעשה מדיניות המפלגה. זו הדרך היחידה שלהם לשמר את שלטונם", אמר שיאה יי-יאנג. "שמירה על היציבות" מכילה טווח רחב של טכניקות כפייה המשתמשות את המשטר לדיכוי מתנגדים, החל מצנזורה של האינטרנט בקצה הרך, ועד לכליאה ולעינויים באלות חשמליות בקצה הנוקשה.

"זה אזור מלחמה. זו לחימה. המפלגה הקומוניסטית נלחמת נגד כל האומה. יש כל כך הרבה נושאים שהם אינם מסוגלים לטפל בהם בדרכים רגילות, כמו שהם מטופלים במדינות אחרות", הסביר שיאה יי-יאנג. "מדינות אחרות יכולות להתמודד עם בעיות חברתיות, אבל כאן אין שום התמודדות עם הבעיות. הם חייבים להשתמש בכוח ולנקוט באמצעים חריפים".

מערכת שימור היציבות, לפחות בצורתה הנוכחית, נזקפת במידה רבה לחידושים שיושמו במערכה נגד מתרגלי השיטה הרוחנית פאלון גונג. הטכניקות ששימשו ברדיפת הפאלון גונג יושמו מאוחר יותר על כלל האוכלוסייה, כך על פי מסמך שהציג שיאה יי-יאנג בפני הפרלמנט האירופי ב-2011.

שיאה מאמין שבהתחשב ברמת המורכבות אליה צמחה מערכת הדיכוי במהלך 13 השנים האחרונות, בצמוד להתפתחות הכלכלית המהירה של סין ולזעזועים החברתיים שהתלוו אליה וערערו את היציבות, לא ניתן כעת למצוא אמצעים חדשים לטיפול בבעיות.

"אם הם לא מעוניינים יותר בשיטה הקיימת, הם זקוקים למשהו שיחליף אותה. אבל זה אומר שכל החברה תצטרך לעבור שינויים, כלומר שיהיה צורך ברפורמה פוליטית. הם לא יבחרו בדרך הזו, אז הם יצטרכו להמשיך להשתמש בשיטה הקיימת".

האופן שבו כוחה של הוועדה לענייני פוליטיקה וחוק פולש לחיי היומיום של אזרחי סין לא יכול היה לבוא לידי ביטוי ברור יותר מאשר בתקופה שקדמה לקונגרס ה-18 של המפלגה בתחילת נובמבר. חל איסור על הפרחת יונים ועל הטסת עפיפונים, סכינים לחיתוך ירקות הוסרו מהמדפים, אלפי מתנגדי משטר נעצרו או שהוסעו אל מחוץ לבירה, יושמו הגבלות מחמירות על השימוש באינטרנט ונהגי מוניות נדרשו לנעול את החלונות האחוריים ברכבם, מתוך חשש שהנוסעים מתכננים לזרוק דרכם עלונים בעלי מסר פוליטי.

"הפעם, לקראת קונגרס ה-18, הם השתמשו בערך ב-1.4 מיליון אנשי ביטחון", סיפר שיאה יי-יאנג. "מדוע לדעתך הם זקוקים לכוח ביטחוני גדול כל כך? זה אומר שהם מתייחסים לעם כולו כאל אויב".

לקבלת גיליון במתנה לחץ כאן