מנציוס: מי ששמח ללמוד מאחרים יוכל להיות שליט טוב

מנציוס

מנג-דזה (289-372 לפנה"ס) – איור: ליזה וורונין

מנציוס או בשמו הסיני מֶנְג-דְזְה היה אחד מהפילוסופים הבולטים ביותר בהיסטוריה הסינית ונחשב לממשיך דרכו של קונפוציוס (קונג-דזה). כמו מו-דזה, שעליו סיפרנו בפעם שעברה, גם מנג-דזה (289-372 לפנה"ס) חי בתקופת המדינות הלוחמות. הייתה זו תקופה סוערת שבה האזור של סין היה מחולק למדינות קטנות רבות שלחמו זו בזו ושאפו לאחד בחזרה את האימפריה תחת שלטונם. מלכים רבים חיפשו הדרכה והכוונה ממלומדים ומהוגים, ומנג-דזה עבר ממדינה למדינה וניסה לקדם את רעיונותיו על שלטון מוסרי.

מנג-דזה האמין שכדי להצליח להיות שליט טוב על האדם לשמוח לקבל ביקורת ולהיות תמיד מוכן להקשיב לאחרים וללמוד מהם. הוא סיפר למשל על תלמידו של קונפוציוס שתמיד שמח כשאמרו לו שהוא טועה, ועל הקיסר הגדול יו שנהג להשתחוות תמיד כששמע דברי טעם מאחרים.

במדינת לו התכוונו למנות שליט חדש, ומנג-דזה שמח מאוד. "האם הוא בעל ניסיון רב?" שאל אותו אחד מתלמידיו. "לא", ענה מנג-דזה. "אז מדוע אתה מרוצה?" שאל התלמיד. "הוא אוהב להקשיב לעצות של אנשים בעלי כוונה טובה, והוא תמיד ממלא את חובותיו", ענה מנג-דזה. "האם זה מספיק?" שאל התלמיד. "עם תכונות אלה אפשר לשלוט בעולם, שלא לדבר על לשלוט על מדינת לו!" ענה מנג-דזה.

על פי מנג-דזה, מטרתו של השליט היא לדאוג לעם, ועליו להיות קשוב לרצונותיו ולצרכיו של העם. באחת המדינות, צ'י שמה, שלט מלך שלא היה אהוד במיוחד. אבל מנג-דזה, שהאמין ביכולתו של כל אחד לשפר את עצמו, הלך פעמיים אל צ'י במטרה להיפגש עם המלך ולייעץ לו כיצד להקים ממשל מוסרי. אבל המלך לא רצה להיפגש איתו. בפעם השנייה נשאר מנג-דזה שלושה ימים בתקווה לפגוש את המלך, ולאחר שהמלך לא הסכים להיפגש איתו, הוא עזב.

אבל מנג-דזה לא שמר על כך טינה בלבו, ורק המשיך לקוות שהמלך ישנה את דעתו ויסכים לשמוע לעצותיו. הוא האמין שעל האדם תמיד לבחון את עצמו במקום להאשים אחרים. מנג-דזה אמר פעם: "אם אתה דואג לאחרים, אבל הם עדיין לא מחזירים לך חיבה, בדוק את עצמך, האם היית טוב באמת? אם אתה נותן עצה לאחרים, אבל הם מסרבים לקבלה, בדוק את עצמך, האם עצתך הייתה חכמה באמת? אם אתה מנומס כלפי אחרים, אבל הם עדיין אינם משיבים לך באותו אופן, בדוק את עצמך, האם היית כנה?"

כשמנג-דזה שמע שמלך צ'י רוצה לצאת למסע כיבושים צבאיים הוא מיהר לצ'י בפעם השלישית. הפעם הוא הצליח סוף סוף להיפגש עם המלך. המלך הסכים לקבל את עצותיו של מנג-דזה, והמלחמה נמנעה.

משימה קשה יותר הייתה לשכנע את מלך צ'י להקים ממשל מוסרי. המלך, שהיה נהנתן גדול, אהב קרבות, והיה לו שם של קמצן וחסר יכולת, התקשה להאמין שהוא עצמו יוכל להקים ממשל מופתי כמו זה שמנג-דזה תיאר. "מי שדואג לעם יהיה מלך אמיתי, איש לא יוכל למנוע ממנו זאת", אמר לו מנג-דזה. "אבל מהיכן אתה יודע שאני מסוגל לדאוג לעם?" שאל אותו המלך.

"שמעתי שפעם חסת על חייו של שור שהובל בדרכו להישחת", אמר לו מנג-דזה. "אם מישהו אומר שיש בכוחו להרים מאתיים קילוגרם, אבל אין בכוחו להרים נוצה, או שראייתו חדה מספיק כדי לראות קצה שערה, אבל הוא אינו מסוגל להבחין בעגלה מלאה בבולי עץ, האם היית מקבל זאת?"

"חמלה שיש ביכולתה להגיע עד לבעלי החיים, האם יכול להיות שאין ביכולתה להגיע לבני האדם?" המשיך מנג-דזה. "כשלא מרימים נוצה זה משום שלא עושים שימוש בכוח, וכשלא רואים את העגלה, זה משום שלא עושים שימוש בראייה. אם לא דואגים לעם, זה משום שלא עושים שימוש בחמלה. אם המלך אינו פועל כפי שהוא צריך לפעול זה משום שהוא אינו עושה, ולא משום שאינו מסוגל".

מנג-דזה ייעץ למלך לקחת את לב החמלה הזה המצוי בו, להרחיב אותו ולהפנות אותו אל כל הממלכה. המלך התרשם מאוד מדבריו.

מנג-דזה האמין שבכל אדם מצוי שורש של טוּב, שהמקור האמיתי שלנו הוא טוב, ושכל שעלינו לעשות הוא לפתח את הלב הטוב הזה באמצעות טיפוח עצמי. כל אדם שרואה תינוק שעומד ליפול לבאר, הוא הסביר, מרגיש מיד חלחלה ורצון להציל את התינוק, ולא מפני שהוא רוצה להתחבב על הוריו של התינוק או מתוך אינטרס כלשהו. מנג-דזה האמין שאם את הלב הטוב, הדואג והאכפתי הזה המצוי עמוק בכל אחד מאיתנו נוכל לטפח ולהרחיב, לכוון אותו אל עבר העולם כולו, אז נוכל להיות גם אנחנו מוסריים וחכמים כמו השליטים הקדומים האגדיים יאו ושון , ששימשו במהלך ההיסטוריה כדוגמה ומופת מוסרי שאף אחד לא הצליח להשתוות לו .

מנג-דזה האמין ששלטון המתבסס על מוסר תמיד יהיה יציב יותר משלטון המתבסס על כוח. שלטון המתבסס על כוח תמיד יהיה פגיע בפני אנשים בעלי כוח מבית ומחוץ. כשהשלטון מתבסס על מוסר, העם כולו יתמוך בשלטון, ואפילו מדינות שכנות יעריצו אותו ולא יפגעו בו. מנג-דזה אמר למלך צ'י: "אם תבסס ממשל מוסרי, תקל על העם ותפחית במיסים כך שלאנשים יהיה פנאי ללמוד על המידות המוסריות, אז האנשים הקרובים יחיו בשלום ובשלווה, ואנשים ממקומות רחוקים ירצו לבוא ולהצטרף אליך".

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!