עלובי החיים הסרט

גרסה קולנועית למחזמר הנודע המחווירה מעט ליד הגרסה הבימתית

עלובי החיים

ראסל קרואו בתפקיד ז'אוור, קצין המשטרה האכזרי

למעלה מ-60 מיליון איש בכ-40 מדינות צפו עד היום במחזמר המצליח "עלובי החיים" על פי רומן של ויקטור הוגו שמצליח עדיין לשבור שיאים בקופות בשנתו ה-27.

המחזמר נכתב בהתחלה בצרפתית ומאז הספיק להגיע למיטב במות העולם, כשהביצוע הוא כולו בשירה מלבד דיבורים מועטים. הגרסה האחרונה הקולנועית שלו עם טום הופר כבמאי (זוכה האוסקר מ"נאום המלך"), שומרת על מסורת זו, דבר שמקשה מעט על הצפייה בקולנוע.

עלובי החיים

יו ג'קמן ואת האתווי בסצנה המרגשת בה מציל ולז'אן את פנטין מגורלה האכזר

את המחזמר כתבו הפזמונאי אלן בובליל והמלחין קלוד-מישל שנברג בצרפתית והוא מציג את סיפורו של ז'אן ולז'אן, אדם שישב בכלא בגלל שגנב פת לחם. הוא יצא מהכלא מריר וכועס והפך לגנב ואדם רע. כומר שפגש באחת הכנסיות, שהחזיר לו טובה תחת טובה, גרם לו לחזור להיות אדם טוב ואנושי. הוא הופך להיות ראש עיר, אבל גם בגלגול הזה קצין משטרה אכזרי בשם ז'אבר, ממשיך לרדוף אחריו. ולז'אן פוגש בפנטין, אישה ענייה המגדלת לבד את בתה הפעוטה קוזט ונותן לה את חסותו. כל זה קורה על רקע מהפכות הסטודנטים של 1830 ו-1832.

עלובי החיים

תמונת המהפכה המוכרת, אחד השיאים של הסיפור

בסרט מככבים ראסל קרואו (זוכה האוסקר ב"גלדיאטור"), יו ג'קמן, אן התאווי, אמנדה סיפריד, אדי רדמיין, ארון טווייט, סמנתה ברקס, הלנה בונהאם קרטר וסשה ברון כהן.

הסרט ארוך מאוד ומי שראה את המחזמר על בימות לונדון או בארצות הברית בוודאי יצא מאוכזב מעט. המעבר מהבמה למסך אינו קל, והחזון של הופר – שכל שחקן ישיר בביצוע חי – הקשה עוד יותר. אריק פלנר, אחד המפיקים סיפר כי הבמאי רצה לקרב את הקהל ככל האפשר. קהל מתחבר יותר לביצוע חי. אבל היה כאן סיכון, לא רק מבחינה טכנית, כי לא קל לשחקנים לשיר כל היום.

גם השירים הידועים מן המחזמר "חלום חלמתי", "בואי אלי", "הביאו אותו הביתה", "בסופו של יום" ו"לבדי", לא מקבלים כאן את הביצוע המיטבי. למעט אן התאווי שמשחקת נפלא וגם שרה נהדר, זה לא מרקיע שחקים. אבל למרות זאת, הסיפור עצמו, השחקנים הטובים והתפאורה הנהדרת הצליחו להחזיק אותי על הכיסא עד הסוף.

עלובי החיים

רוחה של פנטין חוזרת לנחם את ולז'אן

הבמאי, טום הופר מסביר כי כששרים עם פלייבק, שחקנים לא יכולים לחוות את הרגע, כי הם צריכים לשיר בתזמון מדויק ביותר, שנקבע חודשים קודם לכן. "לעומת זאת", מוסיף הופר, "כשהם שרים בהופעה חיה, יש להם חופש ליצור את האשליה שהדמות פועלת בהווה, ויש לכך השפעה עמוקה על העוצמה והריאליזם של הביצוע. יש כל כך הרבה רגש בעלובי החיים ורציתי שלשחקנים יהיו יותר אפשרויות בזמן אמת, אפשרויות שלא היו להם באולפן חודשים קודם לכן. היתרון הנוסף – הביצועים של השחקנים לא היו מוכתבים על ידי הקצב של הקלטה מוקדמת".

ציון לשבח אפשר להעניק בהחלט גם ליו ג'קמן האוסטרלי (בתפקיד ז'ן ולז'אן), ראסל קרואו (בתפקיד ז'אוור), יותר על משחק ופחות על השירה, וסשה בארון כהן (בתפקיד תרנדייה) שמצליח להעניק עומק רב והומור רב לדמות.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!