הילדים העזובים של מהגרי העבודה

יומן שנכתב על ידי ילדים חושף את מחירו של מודל הצמיחה הכלכלי של סין

children-china

שנים עשר ילדים מבין 18 ילדים בכפר פוקי שבפרובינציית גואי-ג'ו לא יכלו לשהות עם הוריהם
בזמן חג השנה הסינית החדשה. – צילום מאתר Weibo.com

מיליוני הורים בסין עוזבים את בתיהם בכפר כדי לחפש עבודה בבתי חרושת בערים. הילדים נותרים בבית עם סביהם המבוגרים או אצל קרובי משפחה אחרים, או אפילו לבד. לפי הערכה יש 85 מיליון ילדים "שנשארו מאחור". הדאגה לילדים אלה מוגבלת לעתים רק לצרכים בסיסיים ולבטיחות, כשחינוך, הרגלי התנהגות וצרכים פסיכולוגיים מוזנחים לעתים קרובות.

לפי אתר החדשות הגרמני Deutche Welle, ההכנסה הנמוכה של ההורים ומערכת רישום מחמירה המקשה על הילדים להתקבל לבית ספר שאינו במקום מגוריהם, אינה מאפשרת לרוב הילדים של מהגרי העבודה ללכת עם הוריהם. קיימות מעט פנימיות מקומיות המיועדות לילדים האלה, ובערים יש מספר בתי ספר לילדי מהגרי העבודה.

זהו אחד המחירים של מודל הצמיחה הכלכלי של המשטר בסין שהביא לגידול ענק בתמ"ג (התוצר המקומי הגולמי) אבל גם לתופעה הנמשכת כבר 30 שנה של משפחות מפורקות וילדים פגועים מבחינה רגשית.

במילים שלהם עצמם

"יומנם של הילדים הסינים שנשארו מאחור", הוא אוסף של עדויות ומחשבות שנכתבו על ידי 26 ילדים של מהגרי עבודה. הילדים, כולם מפרובינציית גואי-ג'ו שבדרום מערב סין, מתעדים את מצוקתם ביומנים אלה. מורה של הילדים, יאנג יואן-סונג, ליקט וערך את הסיפורים המתארים את מה שהנתונים הסטטיסטיים והמחקרים לא יצליחו אף פעם להעביר.

"לא היו מים ביומיים האחרונים", כתבה ביומנה לאחרונה יאנג האי-ג'יאו הלומדת בכיתה ו'. הממשל חילק מים והיה עליה להעדר מבית הספר כדי לקחת את המים. "סבתא הייתה חולה כבר כמה ימים. לא יכולתי לצפות שהיא תביא מים. מזג האוויר נורא. הבצורת נמשכת כבר יותר מדי זמן. אם ירד גשם יהיה לנו מים ואז לא אצטרך להפסיד לימודים. אני באמת לא רוצה להמשיך להעדר מבית הספר!" כשסוף סוף הגיע הגשם, היה עליה לזרוע תירס בחלקת האדמה של המשפחה.

האחריות המתישה מלווה בצער על הפרידה מההורים. יאנג כתבה על הצער שהיא חשה כשאביה עזב: "לא יכולתי שלא לבכות, כל הזמן עלתה בי המחשבה שכאשר יגיע האוטובוס, אבי יעזוב ואנחנו נישאר עם המטלות הרבות בבית, כשאנחנו לא יודעים מתי הוא יחזור". כשאביה שאל אותה מדוע היא בוכה, היא לא השיבה. הוא הזכיר לה שעליה "ללמוד היטב". יאנג כתבה: "המשכתי לבכות עד שאבי עלה לאוטובוס".

תלמידה אחרת, שיה מין, כתבה על שיה קונג-לי, חברתה לכיתה, שנשארה לבדה בבית. "יום אחד, בדרך לבית הספר, סיפרה לי שיה קונג-לי שאימה ואביה עוזבים כדי לעבוד במקום רחוק, והיא התחילה לבכות. אמרתי לה שלא תרגיש רע ואמרתי שהוריה כנראה מצטערים על כך גם הם. לעתים קרובות אנו משחקים איתה בביתה וקיוויתי שהיא תשכח את הדברים העצובים. אבל היא לא יכולה. היא עדיין מרגישה עצובה כמו בעבר. אני מרגישה עם זה כל כך רע".

children-china

שנים עשר ילדים מבין 18 ילדים בכפר פוקי שבפרובינציית גואי-ג'ו לא יכלו לשהות עם הוריהם בזמן חג השנה הסינית החדשה. – צילום מאתר Weibo.com

הלחץ היומיומי והאחריות הכבדה גרמו לילדים רבים בעיות פסיכולוגיות. על פי סקר שנערך על ידי העמותה "נשים של סין", 57 אחוז מהילדים בגיל בית ספר תיכון "שנשארו מאחור" סבלו מבעיות נפשיות. ככל שהוריהם שהו מחוץ לבית תקופה ארוכה יותר, כך פיתחו הילדים בעיות פסיכולוגיות רציניות יותר. הם הפכו להיות חלשים, מופנמים ובעלי הערכה עצמית נמוכה. הפרידה מהוריהם גורמת לעתים קרובות להתמרמרות ולבדידות.

ליקויי למידה הם שכיחים בקרב ילדים אלה. היעדרויות תכופות מבית הספר ומעט אם בכלל עזרה בשיעורי הבית, יחד עם טראומה רגשית של משפחה מפורקת, לא מאפשרים לילדים אלה להשיג חינוך ראוי. הם גם נאלצים לעתים להתמודד לבד עם מצבים קשים ואפילו מסוכנים. בשיטפון שאירע בשנת 2005 במחוז הה-טאנג שבפרובינציית הונאן נהרגו 12 ילדים, 11 מהם היו ילדים שנשארו מאחור.

 

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!