נבחרת ישראל

רגע לפני שהם יוצאים לפגרת הפסח, אפוק טיימס מראיין כמה מחברי הכנסת החדשים

כנסת ישראל

העם אמר את דברו והחליף כמעט חצי מחברי הכנסת. האם זו תופעה רגילה? האמת היא שלא. ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר בריאיון לאפוק טיימס שמחקרים בינלאומיים מראים שבדרך כלל בבחירות מתחלפים שליש מחברי בית המחוקקים. אז הפעם זו תופעה הרבה יותר משמעותית, ולא דבר שכיח, בעיקר לא בישראל.

האם יש מאפיינים משותפים לחברי הכנסת החדשים, מעבר להבדלים בין הסיעות?

התופעה הכי בולטת בין החדשים, לפי קניג, היא שרובם לא צמחו בערוצים המפלגתיים המסורתיים ומשם הגיעו לכנסת. במקום זאת הם הגיעו מכל אורחות החיים. יש פעילים חברתיים, יש מהתקשורת, יש מהייטק, ויש מהאקדמיה.

מכיוון שלא באו מהערוצים המקובלים, מה היכולת שלהם להערכתך להשפיע ולהביא לשינוי?

"במובן מסויים זה בדיוק מה שרואים עכשיו בברית בין לפיד לבנט. מצד אחד אפשר להסתכל עליהם ולומר: אלה ח"כים שאין להם ניסיון פוליטי, שמתעקשים על עקרונות ולא יודעים להתפשר, ופוליטיקה היא אמנות הפשרה. מצד שני אפשר לומר שדווקא אותם ח"כים חדשים שלא צמחו משורות הפוליטיקה המסורתית מביאים איתם רוח רעננה וחדשה ועומדים על עקרונותיהם. הם לא מוכנים ש'ימרחו' אותם ולא מוכנים להתפשר תמורת טובות הנאה כמו משרדים ממשלתיים או תפקידים שונים. בקרוב מאוד נוכל לראות איזו רוח גברה. האם הפוליטיקה הישנה או החדשה. יש פה התנגשות בין שני דפוסי פוליטיקה, שלשניהם יש מקום".

זמן קצר לאחר שנכנסו ורגע לפני שייצאו לפגרת הפסח, שאלנו כמה מהח"כים החדשים מה הכי חשוב להם לקדם בכנסת הנוכחית, ומה כבר הספיקו לעשות.

ח"כ מיכל רוזין

מרץ

"נשים בישראל הן שקופות ומושתקות", אומרת מי שהייתה 18 שנה במסדרונות הכנסת כעוזרת פרלמנטרית, כיועצת שר, וכמייצגת של ארגונים חברתיים בכנסת.

"הן חסרות במוקדי הכוח ובהנהגת המדינה, בממשלות, בצוותי משא-ומתן להרכבת הממשלה, ועוד. כולם כמעט נטולי נשים".

ממה תתחילי?

"כבר החתמתי חברי כנסת רבים על שלל הצעות שבאות להגן על נפגעי תקיפה מינית. הדבר הבא הוא הקמת שדולה לשוויון תעסוקתי שמתייחס לנושא של העסקה לא ישירה. יותר ויותר עובדים, ובעיקר עובדות, מועסקות לא באופן ישיר, ללא זכויות סוציאליות וללא תנאים. אני רוצה להציף קושי של נשים: ערביות, חרדיות, אמהות צעירות, נשים מבוגרות – שחוות קשיים בשילוב בתעסוקה וזה משליך על כל החיים שלהן, על מעמדן ועל יכולתן להתקדם בחיים".

לגבי הנושא המדיני, העמדה של רוזין ברורה ונחרצת. בנאום הבכורה שלה היא קראה לראשי הסיעות שעומדות להיכנס לממשלה: "הציבו את חידוש התהליך המדיני בראש דרישותיכם הקואליציוניות. דרשו כי תהליך זה יתבצע במתווה של יוזמת הליגה הערבית, אשר משמעה פיוס היסטורי בין ישראל לעולם הערבי".

רוזין היא דוקטורנטית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, לאחר שסיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות בחוג למדעי המדינה ותקשורת פוליטית באוניברסיטת תל אביב.

ח"כ שולי מועלם-רפאלי 

הבית היהודי

במשך שלוש שנים הייתה שולי מועלם-רפאלי ממובילות המאבק לשינוי החוק לגבי אלמנות צה"ל, לאחר שבעלה הראשון, סגן אלוף משה מועלם, נהרג באסון המסוקים. "המאבק שניהלנו הביא אותנו לכנסת 3-2 פעמים בשבוע במשך כמעט שלוש שנים. זה גרם לי לראות שהכנסת היא המקום שבו נקבע הכול, עבור כולנו. איפה נגור, מה נאכל, איזה חינוך ילדינו יקבלו, סדר העדיפות הלאומי שלנו. הבנתי שאת השינויים המשמעותיים ברמה הלאומית עושים דרך הכנסת. הבנתי שיש בי גם את הכוח וגם את הרצון האמיתי להיות כאן". היום, כשהיא כבר בפנים, מועלם-רפאלי רוצה להתרכז בשלושה נושאים שהם "נושאי הדגל" שלה.

"האחד הוא הנושא החברתי: לקדם קבוצות מוחלשות, לפעול לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה, בעיקר בנושאים של חינוך ובריאות.

"הנושא השני הוא להביא כמה שיותר נשים למוקדים של קבלת החלטות ומוקדי השפעה בכל התחומים של מדינת ישראל". בהקשר הזה הספיקה כבר מועלם-רפאלי להגיש הצעת חוק יחד עם ח"כ עליזה לביא מ"יש עתיד", לפיה יהיו נשים בוועדה למינוי דיינים. בשנים האחרונות לא הייתה אף אישה בוועדה שמינתה אותם.

הנושא השלישי הוא חיזוק הזהות היהודית. "על בסיס לוח השנה היהודי והישראלי לעשות כמה שיותר מיזמים ולשתף כמה שיותר קהילות בפעילויות כמו למשל הדלקת נרות חנוכה, קריאה במגילת אסתר או תפילות ביום כיפור".

מועלם-רפאלי היא אחות במקצועה ובעלת תואר שני בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון.

ח"כ שמעון אוחיון
ליכוד

"אני איש חינוך וחברה", מעיד על עצמו ח"כ ד"ר שמעון אוחיון. "זה מה שעסקתי בו במשך 35 שנה במסגרת עבודתי באוניברסיטה ובארגונים ציבוריים וולונטריים וזה מה שאני רוצה להמשיך לקדם".

מה הדברים הראשונים שתרצה לקדם?

"הנושאים שחשובים לי הם בעיקר חינוך וקידום מעמד המורה וההוראה בהיבטים שונים". אוחיון מוטרד מכך שחסרים מורים בעיקר במקצועות מדעי הטבע, מתמטיקה ומדעי החיים.

"אני מנסה לרתום את הניסיון שיש לי מפרויקטים שונים באוניברסיטה כדי להביא לחקיקה שגם תתאים למסגרת התקציבית, שלא תהיה קיצונית, ולהציע תכניות מיוחדות לאנשים בעלי הכשרה מקצועית גבוהה כדי למשוך אותם להוראה, ולתת להם תגמולים מתאימים".

אוחיון עסק במשך שנים בפרויקטים שנועדו לקדם הכשרה מקצועית בקרב החרדים, ורוצה להמשיך בכך ממקומו בכנסת. "האנשים האלה שלמדו אנגלית ומתמטיקה וסטטיסטיקה, חזקה עליהם שיהיו אחר כך השליחים שלנו במגזר החרדי לגבי מקצועות הליבה. ברגע שנכשיר מאות ואולי אלפים הם יראו את החיוניות שיש במקצועות האלה ויתרמו ללימודם".

אוחיון לימד בביה"ס לחינוך באוניברסיטת בר אילן. כיום, במסגרת עבודתו בכנסת הוא יו"ר השדולה למען המורה בישראל, חבר בשדולה לעידוד, חיזוק וטיפוח חיילים משוחררים, וחבר בשדולה לעידוד התרבות והאמנות בישראל.

ח"כ אלעזר שטרן
התנועה

"האמת היא שלא רציתי להיות חבר כנסת, אבל פנו אלי", אמר ח"כ ואלוף במילואים אלעזר שטרן. ו"ההחלטה על הצטרפות לחיים הפוליטיים לא הייתה פשוטה עבורי", הוא סיפר בנאום הבכורה שלו בכנסת.

למה הסכמת?

"רציתי לראות האם אפשר לקדם עוד יותר את כל הנושאים שעסקתי בהם קודם. ראשית, אלו כל הנושאים הקשורים לאופי הדמוקרטי של המדינה, שמטבעם דורשים מציאת שביל האמצע. למשל איך לנהל את השבת, נישואים וגירושים אזרחיים, גיור. וגם זכויות לבני המיעוטים בישראל".

"הנושא השני הוא תהליך השלום. לפחות לנסות למצות את כל הדרכים. אם אפשר להשיג שלום זה נהדר, ואם אי אפשר להשיג שלום, לפחות לדעת שניסינו הכול. הנושא הנוסף שאני מתכוון להמשיך לעסוק בו הוא הטיפול בניצולי השואה. שימור זיכרון השואה ויותר מכך סיוע לנפגעי השואה בישראל". בנאום הבכורה הוא הסביר מדוע הנושא קרוב במיוחד לליבו: "זכות גדולה נפלה בחלקי כבן לשרה לבית אייזנר ולוי שטרן, ששרדו את התופת בבירקנאו ובמטהאוזן לעמוד כאן, בכנסת ישראל, בירושלים בירת הנצח של העם היהודי".

הנושא השלישי זה השוויון בנטל, אבל להתחיל בחרדים ולא בערבים, ולהתייחס גם לפן הכלכלי. "הגיע הזמן לשנות, להשתנות. לצערי הרב השינוי ההכרחי אינו יכול להיעשות מהיום למחר באיבחה של החלטה. אנו חייבים להקדיש זמן וליצור שינוי תודעתי בקרב החרדים כדי לשלבם בנשיאה בנטל הביטחוני אבל גם בנשיאה בנטל הכלכלי – להביא לשילובם גם בשוק העבודה", אמר שטרן בנאום הבכורה.

יש דברים שכבר התחלת לקדם?

כן, אבל עד שאין קואליציה ואופוזיציה אני לא חושב שזה העניין.

בתפקידו האחרון בצה"ל היה שטרן ראש אגף כוח אדם, וקודם לכן היה מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל וקצין חינוך ראשי. שטרן הוא יו"ר השדולות למען ניצולי השואה ולמען חיילים יוצאי אתיופיה וחבר בשדולות למען מעמד המורה בישראל ולקידום היחסים עם הקהילות הנוצריות בעולם.

ח"כ קארין אלהרר
יש עתיד

"אני נמצאת כיום בעיצומה של עבודת ניסוח חוק רווחה שייתן סל זכויות מינימלי ושהחוק יהיה שקוף וידוע לאזרח", אמרה אלהרר, שיש לה רקורד של פעילות חברתית ענפה לאורך שנים בתחום החינוך והרווחה.

"שנותי כעו"ד קהילתית צרבו בי תמונות וחוויות שילוו אותי לעד", אמרה בנאום הבכורה שלה בכנסת. "לא אוכל לשכוח את פניה הדומעות והמבויישות של אישה קשישה ניצולת שואה אותה ייצגתי בדיון בפני ראש ההוצאה לפועל. אותה אישה עמדה בפני מאסר חייבים בגין חוב כספי פעוט בסך של 250 שקלים בלבד לרשת מזון גדולה. טענותיי המשפטיות אז בדיון היו פשוטות, טענות שהיא לא ידעה לנסח בשפתה. בסופו של דבר היא חזרה לביתה ללא הצורך במאסר".

בנוסף לכך אלהרר רוצה לקדם צמצום פערים בחינוך וזכויות לאנשים עם מוגבלויות, שכחולה במחלת ניוון שרירים ומרותקת לכסא גלגלים "הנושא קרוב מאוד לליבי". לפני שנכנסה לפוליטיקה הייתה אלהרר מנהלת מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר-אילן המעניקות סיוע לאוכלוסיות חלשות במימוש זכויותיהן.

מדוע רצית להיות חברת כנסת?

"בעבודתי כעורכת דין קהילתית חברתית נחשפתי המון למצוקות של אנשים. במשך הזמן הבנתי שפעמים רבות, חרף עבודה משפטית מאומצת, ואפילו שקיבלנו פסק דין יפה ומרשים, בסופו של דבר יבוא המחוקק או המשרד הממשלתי הרלבנטי וישנה את זה. ומכך הבנתי שאני צריכה להגיע לשלב הבא. רציתי להיות ברמה של קביעת המדיניות. זה המקום שבו אני יכולה הכי הרבה להשפיע ולקדם".

ח"כ אלהרר היא בעלת תואר שני במשפטים (בהצטיינות) עם התמחות בזכויות אדם, מאוניברסיטת Washington College of Law American University בארה"ב.

ח"כ אראל מרגלית
העבודה

כמי שיש לו רקורד של יזם מצליח וכפעיל בקהילה, הנושא העיקרי שח"כ מרגלית רוצה לעסוק בו הוא "להביא את הכוח הכלכלי שיש למדינת ישראל ואת הצמיחה לאזורים גיאוגרפיים נוספים בארץ, לנגב ולגליל", וכבר הקים שדולה לקדם את הנושא.

בנאום הבכורה שלו בכנסת הוא הרחיב: "בואו ניקח את האוניברסיטה המדהימה בבאר-שבע, עם הצבא שעובר לשם, ועם טכנולוגיה חדשה, ונהפוך את באר-שבע להזדמנות הכלכלית המובילה בישראל בעשר השנים הבאות. אותו דבר בתחום התוכנה בכרמיאל. אותו דבר בתחום של הביוטכנולוגיה בגליל העליון ועד צפת, אותו דבר במגזר הערבי, אותו דבר בירושלים, אותו הדבר בשדה-בוקר עם אנרגיות חלופיות". הנושא שמשיק לו, ממשיך מרגלית, הוא לצרף אוכלוסיות חדשות למעגל הצמיחה. גם כאן הוא כבר הספיק להקים יחד עם ח"כ דב ליפמן מ"יש עתיד" שדולה לתעסוקת חרדים ושדולה נוספת עם ח"כ עיסוואי פרג' מסיעת מר"צ. לדעתו האוכלוסייה החרדית והערבית מצפה לשינוי הזה.

למה רצית להיות חבר כנסת?

"היה לי חשוב לקחת את אותם דברים שדחפתי, מעבר לעשייה הפרטית, לרמה הלאומית. זה גם המקום שדרכו אפשר להשפיע הכי הרבה".

ח"כ מרגלית הוא דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. הוא מייסד ויושב ראש קרן הון הסיכון הבין-לאומית JVP. מרגלית נבחר כאחד מ-50 אנשי ההון סיכון הטובים בעולם, ברשימת "בעלי מגע הזהב", של עיתון העסקים פורבס ב-2005. בשנת 2010 עיתון דה מרקר בחר בו כמנהל ההון סיכון הטוב ביותר בישראל, על פי קריטריון של מספר האקזיטים בעשור האחרון.

Leave a Reply

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!