תופעות לוואי לטווח ארוך או משכך כאבים לטווח קצר?

איך צריכה הממשלה להתערב בכלכלה בעת משבר כלכלי

Ben Bernanke

האמריקנים מעדיפים את הגישה האמוציונאלית שאומרת- דבר ראשון נטפל בהווה, ונשבור את הראש לגבי העתיד בהמשך.
בתמונה: בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי האמריקני – צילום: YURI KADOBNOV/AFP

אחת השאלות היותר שנויות במחלוקת בכלכלה היא מה צריכה הממשלה לעשות בתקופה של האטה כלכלית ובמיוחד בתקופה של משבר חמור. המשברים הנוכחיים מאפשרים לבחון את התיאוריות השונות ובמיוחד כאשר בארה"ב ובאירופה נוקטים בגישות שונות.

יש שתי דרכים בהן ממשלה מתערבת בכלכלה בעת האטה כלכלית. הדרך הראשונה היא הורדת ריבית שגורמת בדרך כלל למגזר הפרטי לצרוך ולהשקיע יותר. הדרך השנייה היא באמצעות הגדלת ההוצאה הממשלתית.

בדרך כלל הורדת ריבית היא הדרך האפקטיבית יותר, אולם לעתים סובלת הכלכלה מהאטה כה חמורה שהורדת ריבית כבר לא מצליחה לעודד את המגזר הפרטי. במקרה כזה בהרבה מקרים הגדלת ההוצאה הממשלתית היא דרך אפקטיבית יותר.

המשבר הכלכלי של השנים האחרונות היה חמור מאוד בהרבה משקים שלא הגיבו להורדת הריבית וכתוצאה מכך קיים ויכוח נוקב האם ועד כמה צריכה הממשלה להתערב ולהגדיל את ההוצאה שלה.

בצד אחד עומדים אנשי הכלכלה הקלאסית הקיצוניים שטוענים שהממשלה לא צריכה להתערב ולתת למשק להגיע באופן עצמאי לנקודת שיווי משקל, גם אם הוא יגיע לשם אחרי ירידה חדה בתוצר ועלייה חדה באבטלה. בצד השני עומדים אנשי האסכולה הקיינסיאנית (הקיצוניים) ובראשם פרופ' פול קרוגמן שטוענים שהממשלה צריכה לעשות כל שביכולתה כדי להאיץ את הפעילות הכלכלית והתעסוקה. או כמו שהגדיר זאת קיינס: "בטווח הארוך כולנו [בלאו הכי] מתים".

הנקודה הראשונה שחשוב להבין היא שלא תמיד הממשלה יכולה לפעול. בדרך כלל במדינות קטנות, כאשר מתרחש משבר חמור בורח ההון (הן ההון הזר והן ההון המקומי) במהירות מחוץ למדינה, דבר שמוביל לקריסת המטבע ולעלייה חדה בריבית, ולמעשה גורם לכך שהממשלה לא יכולה לפעול (כמו למשל באיסלנד או הונגריה). לעומת זאת במדינות גדולות, כמו ארה"ב או האיחוד האירופי, ההון לא יכול לצאת בקלות, ולכן יש לממשלה חופש פעולה הרבה יותר גדול ולעתים אף כמעט בלתי מוגבל.

כמו תמיד בכלכלה קשה לתת תשובה מדויקת לשאלה עד כמה צריכה הממשלה להתערב. לדעתי יש מספר עקרונות חשובים שצריך להקפיד עליהם. ראשית, שההתערבות לא תגרום למשבר אחר בעתיד, או במילים אחרות שהתרופה לא תגרום למחלה חדשה. שנית, רצוי שההוצאה הממשלתית תהיו כזו שתגביר את הפריון של המשק, כלומר עדיף להוציא את הכסף על דברים כמו תשתיות או הכשרה מקצועית מאשר סתם לשלוח צ'קים לאזרחים או להפחית מסים.

הנקודה השלישית היא שרצוי שההתערבות הממשלתית לא תמנע מהשווקים שצריכים להגיע לשיווי משקל להגיע לשם. כך לדוגמה, אם יש משבר בשוק הנדל"ן רצוי לתת לו להגיע לשיווי משקל (ולא לנסות לשמר בכוח את הבועה).

אני רוצה להרחיב מעט לגבי הנקודה הראשונה כי היא אחת הנקודות שנמצאת במחלוקת תמידית. אחת הבעיות שעלולות לצוץ כשמתערבים בצורה אגרסיבית מדי היא שההתערבות תגרום למשבר אחר בעתיד. כך לדוגמה, בעת משבר ההיי-טק בשנים 2002-2001 נקט הבנק המרכזי של ארה"ב בצעדים אגרסיביים במיוחד והשאיר אותם בתוקף (או לפחות הסיר אותם לאט מדי) גם בשנים 2005-2003.

הפעולות האלו אכן גרמו לסיום מהיר של משבר ההיי-טק ולצמיחה יפה בשנים 2005-2003, אבל התוצאה הייתה משבר חמור יותר שהתחיל בשנת 2007 ונמשך למעשה עד היום. במילים אחרות, הניסיון להחליף בועת היי-טק בבועת נדל"ן התברר בסופו של דבר כלא מוצלח. לו היה נוקט הבנק המרכזי במדיניות פחות אגרסיבית אז, המשבר היה נמשך יותר זמן אבל סביר להניח שהיום הייתה הכלכלה האמריקנית במצב טוב ומאוזן הרבה יותר.

על הרקע הזה מעניין לראות את ההבדל בין התגובה האמריקנית לתגובה באירופה למשברים החמורים שם. האמריקנים מעדיפים את הגישה האמוציונאלית שאומרת – דבר ראשון נטפל בבעיות שבהווה, ונשבור את הראש לגבי העתיד בהמשך. הם נוקטים במדיניות סופר אגרסיבית (במיוחד הבנק המרכזי) גם כאשר המגזר הפרטי מגלה סימני התאוששות מובהקים בחודשים האחרונים.

דווקא האירופאים נוקטים בגישה הרציונאלית יותר ומעדיפים לחשוב לא רק על ההווה אלא גם על העתיד. לאורך כל שנות המשבר התעקשו בבנק המרכזי ובגרמניה שהמדינות החלשות יערכו סדרה של רפורמות עמוקות וקשות שיבטיחו את יציבות הכלכלות והתחרותיות שלהן בעתיד, למרות המצב הכלכלי הקשה באופן קיצוני והסבל הגדול לאזרחים של המדינות האלו.

ימים יגידו מי נקט מדיניות נכונה יותר, אני חושב ששילוב של השתיים הוא השילוב האידיאלי.


 איתי סלונים הוא מנהל השקעות ובעלים של חברה לניהול תיקים. הוא משקיע באופן שוטף בניירות ערך, כולל בכאלו המופיעים בכתבות. הכתבה נועדה לעורר עניין בלבד. היא לא נועדה להיות ייעוץ השקעות ובוודאי שאינה מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם. לתגובות: [email protected]

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!