עושים לנו בית ספר

רגע אחרי שנכנס לתפקידו שר החינוך החדש הרב שי פירון, שאלנו בכירים לשעבר במשרד החינוך מה לדעתם האתגרים העומדים בפניו וכיצד להתמודד איתם, וגם ביקשנו כמה טיפים לדרך

שי פירון

"היום אני מגשים את החלום של החלומות", אמר השר פירון בנאום שנשא בטקס חילופי השרים. כמי שהתחיל את דרכו במערכת כמחנך של כיתה י"ב בטרם מלאו לו 23, הוא גם מודע היטב לאתגרים. "חלומות הם תמיד אוטופיים, המימוש מלווה בקשיים: תקציב, הסכמים, מצוקות של תלמידים". מה אומרים בכירים לשעבר במשרד החינוך על האתגרים האלה? מתברר שהם די מסכימים ביניהם, למרות שפחות מסכימים על סדרי העדיפויות.

פרופ' יעקב כץ | לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית

צריך לעשות שינוי רדיקלי במבנה בחינות הבגרות, ויש לזה השלכות על כל המערכת, טוען פרופ' יעקב כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית בשנים 2006-2001. לדעתו זה האתגר הראשון של שר החינוך החדש. "השינוי הזה צריך להתחיל במבנה של תכניות הלימודים ובנושא הזה אנחנו יכולים ללמוד מהמדינות החברות ב-OECD.

יעקב כץ

פרופ' יעקב כץ | לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית

"בכל המדינות האלה הדגש בתכניות הלימודים הוא יותר על אוריינות ופחות על הקניית ידע. המשמעות היא להתמקד בהקניית כלים ומיומנויות לתלמיד כך שיוכל למצוא את הידע בעצמו, במקום שהמורה 'ישפוך' את הידע בכיתה".

האוריינות הזו, כך מאמינים, תעזור לתלמידים להשתלב בחברה העתידית, על כל השינויים המואצים שמתחוללים בה. "מכאן נובע שבבחינות הבגרות לא צריך לשאול על תוכן מסוים, אלא לאתגר את התלמיד למצוא תוכן בעצמו בתוך הבחינה עצמה ולבדוק גם את המיומנויות ואת היכולות שלו, לא רק את הידע שלו", מסביר כץ.

"שינוי כזה ידרוש צמצום ניכר במספר מקצועות הלימוד. צריך ללמד בערך עשרה מקצועות בסיסיים בכיתות א'-ט' ובכיתות י'-י"ב צריך להתקדם לבגרות ב-4 עד 6 מקצועות שיהיו מקצועות חובה, זו הליבה".

אתגר נוסף לדעת כץ, נוגע בנושא של ערכים. "אנחנו לא מעצבים אזרח כמו במדינות הקומוניסטיות, שבהן מחנכים את האזרח להיות רובוט, בלי לתת מקום להתפתחות האישית ולזכויות הפרט. אבל אנחנו צריכים להקנות לתלמיד תרבות של דמוקרטיה: מה הן הפשרות שצריך לעשות כדי לקיים דמוקרטיה ואיך אני מסתדר עם השכן שלי גם כשאני לא מאמין במאה אחוז במה שהוא מאמין. אני חושב שזה לא קשור לתכניות הלימודים אלא לאקלים הבית- ספרי: היחס של המורים לתלמידים, היחס של ההורים למורים, היחס בין התלמידים לבין עצמם. אנחנו צריכים לבנות תרבות סובלנית יותר, אבל זה לא רק בית הספר. ההורים צריכים להיות שותפים. אם ההורים לא יוצרים את התשתית הערכית, קשה מאוד למערכת החינוך להשלים את החסר".

Anat Zohar

פרופ' ענת זוהר | לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית

פרופ' ענת זוהר | לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית

"אני לא רוצה לדבר על האתגרים של כל מערכת החינוך, אלא רק על אלו בתחום שאני מומחית בו", אומרת פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית בשנים 2006-2009.

האתגר הראשון לדעת זוהר הוא להפחית את הדגש המוגזם שנתנו בשנים האחרונות לשיפור ההישגים במבחנים, כמו למשל במבחני המיצב ובמבחנים הבין-לאומיים. "הרוח שמשדרים למערכת על חשיבות המבחנים ועל המשקל שנותנים להם, לא משדרת אמון במערכת".

"חשוב לשלב שיטות הערכה איכותניות יותר, יותר פנים בית- ספריות, ודברים שמתבססים יותר על עבודות חקר ועל תצפיות". היא מסבירה שהשיטה הזאת יקרה הרבה יותר, "אבל אין מנוס מלעשות את זה כי המחיר של להישאר רק עם מבחנים כבד מאוד".

האתגר השני, טוענת זוהר, הוא לצמצם את מספר בחינות הבגרות החיצוניות ולהעביר לבית הספר עצמו חלק ניכר יותר מהאחריות ללמידה ולהערכה. "הערכה בית-ספרית תמתן את ההשפעה שיש כיום לבגרויות שממקדות את הלמידה בעיקר על שינון, ותאפשר למידה מעמיקה יותר ברוח של חקר וחשיבה".

"אבל חשוב לזכור", מוסיפה זוהר, "שבתי הספר לא כל כך יודעים איך לעשות את השינוי הזה וגם לא יודעים איך לעשות את ההערכה הזאת. צריך לבנות תשתית פדגוגית של שיטות הוראה, טיפוח מקצועי של מורים ופיתוח של דרכי הערכה אלטרנטיביות".

מכאן היא מגיעה לאתגר השלישי. "צריך לשים יותר דגש על פיתוח של חשיבה והבנה מעמיקים ופחות על מסירת מידע ושינון כשהמורה נמצא במרכז", אומרת זוהר. "במדינות מתקדמות רבות בעולם האתגר הזה נכלל כחלק מהמדיניות, תחת הכותרת 'מיומנויות המאה ה-21'. בארץ המערכת עשתה צעדים מסוימים בכיוון הזה, אבל יש לנו עוד הרבה מה להתקדם. הייתי שמחה לראות שהשר החדש יקדם את הנושא הזה".

שמשון שושני

ד"ר שמשון שושני | לשעבר מנכ"ל משרד החינוך

ד"ר שמשון שושני | לשעבר מנכ"ל משרד החינוך

האתגר הגדול הוא דווקא להתאפק ולא להסתער מיד עם שינויים, לדעתו של ד"ר שמשון שושני, מי שהיה מנכ"ל משרד החינוך בקדנציות של שלושה שרים: גדעון סער, אמנון רובינשטיין (1993-1996) ויצחק נבון (1989-1986). "בהתחלה חשוב להמשיך בכל הדברים שהתחילו בהם בשלוש השנים האחרונות, כדי להקנות יציבות ולא לשגע את המערכת", הוא טוען. "זה מפתח מספר אחד להצלחה ולרכישת האמון של עובדי מערכת החינוך. רק לאחר לפחות שנת לימודים אחת, שהשר יתחיל בדברים חדשים שהוא מאמין בהם".

במה חשוב להמשיך?

"למשל, בשיפור ההישגים במבחנים הבין-לאומיים ובמבחני המיצב. ב-2010 ישראל הגיעה להישגים גבוהים מאוד במבחן הבין-לאומי. במתמטיקה (TIMSS) הגענו למקום שביעי ובאמת השקענו בזה הרבה. ב-2015 יתקיימו בחינות בין-לאומיות נוספות, אז צריך להשקיע הרבה.

"חשוב גם לקדם את החינוך הטכנולוגי ולהגיע לכך שהמספר הממוצע של הלומדים בחינוך הטכנולוגי יהיה כמו בארצות ה-OECD – קרוב ל-40 אחוז. חשוב גם להמשיך בפרויקט של התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, שזו תכנית חמש-שנתית שכבר התחילה בצפון ובדרום.

"חשוב גם לקדם את הערכים והזהות היהודית באמצעות המשך הקצאת שעות במקצוע חדש הנקרא 'תרבות ישראל'".

ואם כל זה לא מספיק, ד"ר שושני מוסיף בנשימה אחת גם את המשך הרפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" העוסקות בין השאר בחיזוק מעמד המורה ובשיפור ההוראה.

יש לך טיפים מעשיים איך להתקדם?

"יש מגבלות ליכולת הפעולה בתוך המערכת. מי שבא מבחוץ ולא מכיר אותן, יכיר אותן מהר למדי. העניינים של 'חשביזציה', 'משפטיזציה' ו'תקציביזציה' יעמידו את הכוונות ואת ההצעות בסימני שאלה גדולים".

צבי צמרת

ד"ר צבי צמרת | לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית

ד"ר צבי צמרת | לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית

היום מערכת החינוך מפוררת לזרמים רבים והאתגר הראשון הוא לחבר את כולם יחד, לדעתו של ד"ר צבי צמרת, מי שהיה יו"ר המזכירות הפדגוגית בשנים 2011-2010. "בחינוך החרדי יש לפחות 20 זרמים שונים. החינוך הערבי מורכב מסוגים שונים של מוסלמים וסוגים שונים של נוצרים. יש חינוך דרוזי נפרד, וגם במערכת החילונית יש מסגרות שונות רבות. השאלה היא כיצד מייצרים ליבה משותפת לכלל ילדי ישראל, כדי לנסות ליצור אזרחים עתידיים בעלי עקרונות של מדינה אחת".

אתגר נוסף הוא לעשות את המערכת חינוכית הרבה יותר ועסוקה פחות במבחנים בין-לאומיים ובבחינות הבגרות, לדברי ד"ר צמרת. "הגענו לקצה שלא מתקבל על הדעת. יש כיום 159 מקצועות שאפשר להיבחן עליהם בבגרות. החינוך חייב להיות ערכי הרבה יותר וקשור הרבה פחות במדידות חיצוניות. לדעתי, צריך להיבחן לבגרות רק בסוף כיתה י"ב, ורק בשישה מקצועות: שפה עברית, אנגלית, התמחות במקצוע אחד במדע או בחברה או בלימודים הומניסטים, ובחינות כלליות יותר בתנ"ך, בהיסטוריה ובאזרחות. היום מתחילים את בחינות הבגרות בכיתה י' ומסיימים בכיתה י"ב, וכל תלמיד עושה בממוצע 20 בחינות".

הוא מציע גם לחזק מאוד את החינוך המקצועי שהתנוון בשנים האחרונות. מהמקצועות הפשוטים כמו מסגרות וחשמלאות ועד למורכבים יותר הקשורים לתעשייה האלקטרונית ולהיי-טק. "פעם היינו עִם החינוך המקצועי המפותח בעולם ובשנים האחרונות חלה התדרדרות".

איזה טיפים אתה רוצה לתת לסדרי העדיפויות?

"אחד הדברים הראשונים שצריך לבדוק זה מבנה המשרד. יש יותר מדי מפקחים במערכת, יותר מדי מדריכים, ולפחות חלקם הם על חשבון אנשי הכוח החינוכי שמגיע לתלמידים עצמם”.

טיפ נוסף?

צמרת מספר שהיה מנהל בבתי ספר תיכונים גם בקרית שמונה וגם בירוחם והפריפריה חשובה לו מאוד. "במצב הנוכחי הפריפריה מקופחת מאוד ורשויות מקומיות עשירות מאפשרות איכות לימודים שונה לחלוטין. צריך לדאוג לשוויוניות רבה יותר – בין מרכז לפריפריה, בין ותיקים לעולים חדשים ובין עשירים לעניים".

Yosi Sarid

יוסי שריד | לשעבר שר החינוך

יוסי שריד | לשעבר שר החינוך

מערכת החינוך צריכה להוביל את צמצום הפערים בחברה, זה האתגר הראשון שלה, כך טוען יוסי שריד, מי שהיה שר החינוך בשנים 2000-1999. לדעתו המצב היום הוא שמערכת החינוך מנציחה את הפערים ואפילו מעמיקה אותם. "צריך להפוך את הפירמידה – במקומות שנותנים היום יותר, לתת פחות, ולהיפך", הוא אומר.

האם ההקצאה הממשלתית לרשויות היא לא לפי מספר התלמידים? 

"כן, אבל צריך לדעת איך לנצל את תקציבי משרד החינוך, זו תורה שלמה. ידוע בכל העולם, לא רק בישראל, שמוחלשים לא יודעים לנצל את מלוא זכויותיהם, והחזקים מיומנים יותר ויודעים איך 'חולבים' את משרד החינוך. יש רשויות מקומיות חזקות שאפילו מחזיקות אנשים מיוחדים שבקיאים באיך אפשר לחלוב פה ולסחוט שם".

שריד טוען שצמצום הפערים והגברת השוויוניות יביא, בניגוד למה שחושבים רבים, להישגים גבוהים יותר. "ככל שמערכת חינוך שוויונית יותר כך היא גם הישגית יותר. מי שלא מבין את זה שיסתכל על המדינות שעומדות בראש סולם ההישגים ויראה שהפערים בהן קטנים יותר”, הוא אומר.

כמו פינלנד?

"נניח, כן".

אתגר נוסף לדעת שריד קשור להתמקדות בציונים ובמבחנים. "הקדנציה האחרונה עמדה בסימן של ציונים כחזות הכול ומערכת החינוך היא לא בית חרושת לציונים".

מהם התפקידים המרכזיים של מערכת החינוך?

"תפקיד אחד זה ללמד והשני לחנך. מערכת החינוך צריכה להנחיל ערכים. אבל בית הספר היום לא יכול להנחיל ערכים. מאיימים על מנהלים שלא יכניסו פוליטיקה לבית הספר. כיום בית הספר הוא מחוץ לתחום של השיח הציבורי. אפילו בעיות בסיסיות לא יכולות להיות נידונות בבית הספר, כי מיד יאיימו על המורה או על המנהל שהוא יפוטר".

איזה טיפ היית נותן לשר החינוך החדש?

"תמיד המלצתי שכדאי ששר חינוך יהיה מישהו שנכנס פעם לכיתה, ובתנאי הזה השר החדש דווקא עומד. הוא מכיר את הכיתה מבפנים ולא רק מירושלים. הוא רואה את החינוך, כפי שהוא אמר, כפסגת מאוויו ולא רק כקרש קפיצה למשהו אחר חשוב יותר, כי אין משהו חשוב יותר ממשרד החינוך".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!