אנשים הם כמו אטומים?

אחרי שצפו במשך עשורים בחלקיקים כמו אטומים, פיזיקאים החלו להשתמש בתובנות ובמשוואות שפיתחו כדי לנתח תופעות בחברה האנושית שאין להן הסבר ברור. חלקם משתמש בזה כדי לחזות שערי מניות ולגרוף הון, אחרים מנסים להבין מה גורם למהפכות ואפילו למלחמות

fotolia.com

fotolia.com

"ראיתי שכאשר אנחנו מנסים להסביר את העולם שלנו, אנחנו עדיין משתמשים במושגים ובפרדיגמות מהמאה ה-19 ומהמאה ה-20: אנחנו תמיד מחפשים סדר, כמו למשל בגבישים שמציגים סדר ודרמניזם. אבל בפיזיקה של חמישים השנים האחרונות כבר יש כאוס, הסתברויות וחוסר סדר. למעשה לא באמת שינינו את הפרדיגמה ולא פיתחנו את הכלים החדשים ואת המשקפיים החדשים שדרכם נוכל לראות ולהבין את העולם בצורה רחבה יותר. אני חושב שהסוציו-פיזיקה יכולה לעזור לפתח את המשקפיים החדשים האלו", אומר פרופ׳ סרג׳ גלאם מהמרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת וממייסדי ה״סוציו-פיזיקה״ בראיון לאפוק טיימס.

״בעולם האטומים קיימות מגוון תופעות פיזיקליות שמתרחשות באופן דומה גם בחברה האנושית. אז חשבתי שאם זה כל כך דומה, אולי נוכל להשתמש בכלים המתמטיים שלמדנו בפיזיקה וליישם אותם גם בהיבטים מסוימים בחברה האנושית״. 

באמצעות הקבלות בין עולם האטומים לחברה האנושית, בעיקר בעזרת הכלים המתמטיים שעוזרים לפיזיקאים לתאר את התופעות האלו, פרופ׳ גלאם מפתח כלים מתמטיים חדשים שיאפשרו לנתח תופעות שונות בחברה האנושית שאין להן כיום הסבר. כשמאחוריו כבר יותר משלושה עשורים של מחקר בתחום הסוציו-פיזיקה, הוא ופיזיקאים נוספים מציעים רעיונות חדשים לניבוי שוויין העתידי של מניות ואף להבנת תהליכים המובילים למהפכות ולמלחמות. 

אחרי כשלושה עשורים של מחקר, פרופ׳ גלאם מציע רעיונות חדשים לניבוי שוויין העתידי של מניות ואף להבנת תהליכים המובילים למהפכות ולמלחמות.

fotolia.com

fotolia.com

פרופ׳ גפן טוען שחלק מהחוקרים אפילו לא מפרסמים את מחקריהם – הם מעדיפים לשמור לעצמם את התובנות שהפיקו, ומתרגמים אותן לאלגוריתמים המנצלים את התנודות בשוק וגורפים רווחים

פועלים כגוף אחד

רבים מהמודלים שמציעים פרופ׳ גלאם ועמיתיו, מבוססים על תופעה משותפת מרכזית: התנהגות קולקטיבית. בעולם הפיזיקלי רואים אותה במגוון תופעות, למשל כשאנחנו מקררים מים והם מתגבשים לגוש קרח, מולקולות המים מסתדרות ביניהן במבנה סדור. כפי שמסביר פרופ׳ יובל גפן מהפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן, כל מולקולה שמסתדרת בגוש הקרח יוצרת אינטראקציות עם המולקולות השכנות, שעדיין חופשיות בנוזל, וכך מזרזת גם את הצטרפותן לגוש הקרח.

בעולם שמסביבנו, מסביר פרופ׳ גפן, ההתנהגות הקולקטיבית הזאת מתפתחת כתוצאה מאינטראקציות ביננו, בני האדם. ״למשל, אם נפוצה פתאום שמועה שבנק מסוים נתון בקשיים ועומד לפשוט רגל, במהרה כל לקוחות הבנק יתנהגו כגוף אחד, כקולקטיב, ויגיעו לבנק כדי לנסות למשוך את כספם״. דוגמה נוספת היא מעולם הביולוגיה, כאשר הדגים שוחים לפתע כגוש אחד בלהקה. ״הם מאבדים את האינדיבידואליות שלהם ומחליטים לשחות באותו כיוון. זה קורה כתוצאה מהאינטראקציות ביניהם״, מסביר גפן.

אנשי ה״סוציו-פיזיקה״ נעזרים בתובנות שפותחו מאותן התנהגויות קולקטיביות של חלקיקים, ובמשוואות שפותחו, כדי לפתח נקודת מבט חדשה על מגוון תופעות בחברה האנושית. ״במערכות עם הרבה מאוד חלקיקים, או שחקנים במקרה האנושי, כל אחד מהשחקנים היה רוצה להתנהג בצורה מסוימת, אבל כשכולם נמצאים באותו מגרש משחקים ויש אינטראקציות ביניהם, אז כגוף אחד, כגוף שמכיל המון שחקנים, הם יכולים לפעול בצורה שונה לחלוטין״, מסביר פרופ׳ גפן.

אחד הכלים המרכזיים שהפיזיקאים האלו הביאו איתם לעולם הסוציולוגיה נקרא פיזיקה סטטיסטית. ״זה שטח בפיזיקה שעוסק בחוקיות המתמטית של מערכות שיש בהן הרבה מאוד חלקיקים״, מסביר גפן. כשהפיזיקאים באים לתאר מה קורה במערכות מורכבות, שמכילות המוני חלקיקים, קשה להם לתאר לפרטי פרטים מה באמת קורה שם, אבל הם יכולים לתאר את זה ״בגדול״, למשל בעזרת הערכים הממוצעים וההסתברויות למצבים מסוימים. הפיזיקה הסטטיסטית יכולה לתאר את ההסתברויות האלו, כך שהחישובים שהיא מציעה לתיאור מערכות מרובות חלקיקים יכולים לשמש באופן דומה גם לתיאור מערכות חברתיות מרובות אנשים.

לפני שנבין אילו יישומים אפשר לפתח באמצעות כלים אלו, כדאי לחזור מעט לעבר, להבין איך בכלל הגיעו לזה.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!