הארכיאולוגיה שהמדענים לא רוצים שתכירו

במשך עשרות שנים דואגת הקהילייה המדעית להתעלם מממצאים שהתגלו באתר חפירות במקסיקו

Cynthia & _ at lakeshore

במרכז – הארכיאולוגית הנודעת ד"ר סינת'יה ארווין-וויליאמס – הפסיקה את מחקרה באתר הויטלקו לאחר שהתברר שהממצאים ממנו סותרים את התיאוריות המקובלות

"אתר 'הויטלקו' במקסיקו מסוכן", מספרת ד"ר סטין-מקינטייר במאמרה. "אם תזכיר בפומבי את הראיות הגיאולוגיות לגילו המופלג, תסכן את הקריירה המקצועית שלך. שלושה מאיתנו הגיאולוגים יכולים להעיד על כך".

באתר "הויטלקו" הנמצא בסמוך לעיר פואבלה שבדרום מקסיקו, התגלו בעשרות השנים האחרונות ממצאים גיאולוגיים שהטילו בספק את ההשקפות הדרוויניסטיות עליהן מתבסס העולם המדעי כבר יותר מ-150 שנה. מסיבה זו הפך האתר לאזור אסור: הקהילייה הארכיאולוגית צנזרה אותו ומחקרים שנעשו בו הושתקו.

הראשונה שחקרה את האתר הייתה ד"ר סינת'יה ארווין-וויליאמס ב-1962, שלא ידעה למה היא נכנסת, וגם לא ד"ר סטין-מקינטייר שהצטרפה מאוחר יותר למחקר.

ארווין-ווילאמס ושותפיה מצאו במקום מאובנים של עצמות גמלים, פילים קדומים וחיות גדולות נוספות, ובקרבתם נמצאו גם כמעט 40 כלי עבודה עשויים מאבן שככל הנראה שימשו את האנשים שצדו את אותן חיות גדולות. הכלים שהתגלו בשכבות הנמוכות היו פרימיטיביים למדי, אבל מעליהם התגלו כלי חיתוך דו-צדדיים וחודים מפותחים, כאלו שלא מביישים את כלי העבודה של בני מיננו "האדם הנבון" מלפני 40,000 שנה.

הבעיה החלה להיחשף כשהגיעו תוצאות התיארוכים הראשונים של עצמות גמל שנמצאו בסמוך לכלי העבודה החדים. העובדה שהעצמות נמצאו כה קרוב לכלי העבודה מצביעה על כך שהם מאותה תקופה ולכן תיארוך של אחד מהם מעיד גם על גילו של השני. תיארוך באמצעות פחמן של עצמות הגמל תייג אותן כבנות מעל 35 אלף שנה, קצת קדום מדי להיסטוריה המקובלת של התיישבות אנושית באמריקה המדברת לכל היותר על 16 אלף שנה. מוקדם מדי, אבל אולי בכל זאת מספיק קרוב.

אבל במקביל לתיארוך העצמות באמצעות פחמן, תיארוך שלהן באמצעות בדיקת אורניום דיבר על סדרי גודל שונים לגמרי – 260,000 שנה. אם זה נכון, משמעות הדבר היא שבני אדם מתוחכמים הסתובבו באמריקה והשתמשו בכלי עבודה מתקדמים עוד לפני שהתפתח האדם הנבון – הומוספיאנס – לפני 200,000 שנה, כפי שנהוג כיום לחשוב, וכמובן הרבה לפני שאותו אדם נבון התחיל להתפשט ברחבי העולם הישן לפני פחות מ-100,000 שנה. זה כבר עומד בסתירה להשקפה האבולוציונית המקובלת לפיה האדם לא הספיק בכלל להתפתח עד כדי כך לפני רבע מיליון שנה.

Artifacts

אחד מכלי העבודה שנחשפו באתר הויטלקו. מגוון שיטות תיארוך קושרות אותם ללפני 250,000 – גיל שעומד בסתירה לתיאוריית האבולוציה של דרווין — צילום: Harvey S. Rice, Washington State University

מעבר לכך, תיארוך כזה גם סותר לחלוטין את ההשקפה המקובלת לגבי המהגרים הראשונים לאמריקה. בעשרות השנים האחרונות מקובלת התיאוריה שהם הגיעו דרך אלסקה לפני כ-13,000 שנה, או לכל היותר 16,000 שנה. אם אכן הסתובבו באמריקה אנשים לפני 260,000 שנה, מאילו קופים הם התפתחו בהתאם להשקפה הדרוויניסטית המקובלת, או לחילופין, איך ייתכן שאנשים כל כך קדומים ולא מפותחים הצליחו לעבור את כל הדרך לאמריקה?

כך ש-260,000 שנה זה כבר היה הרבה יותר מדי עבור ארווין-וויליאמס. זה פשוט לא מסתדר עם עולם המושגים המדעי המקובל, שלא הייתה לה שום כוונה להפריך או לערער את יסודותיו. ב-1969 היא פרסמה מאמר שמציג את הדילמות המורכבות שמעלים הממצאים. כפי שהסבירה במאמרה, כיוון שתיארוכים כאלו, המעידים על נוכחות אנושית כה קדומה בצפון אמריקה סותרים את הראיות המקובלות, היא ושותפיה למחקר עומדים בפני דילמה: או להגן על התיארוכים כנגד החשיבה הארכיאולוגית הרווחת, או לנטוש את התוצאות שהתקבלו בבדיקת האורניום, שיטת תיארוך שבאותה תקופה נחשבה לחדשה יחסית. לאחר מכן, וויליאמס לא חזרה יותר לחקור את אתר הויטלקו.

סטין-מקנטייר לעומתה, שהצטרפה למחקר באתר במסגרת לימודיה לדוקטורט, לא נרתעה מהממצאים החריגים והמשיכה לנסות לתארך אותם. ב-1973 היא שבה לאתר עם שני גיאולוגים נוספים שהשתמשו במגוון טכניקות כדי לתארך את השכבה הגיאולוגית שבה נמצאו כלי העבודה. בכל שיטה שבה השתמשו התבררה תמונה דומה, כלי העבודה נוצרו לפני כ-250,000 שנה, אם לא יותר מכך.

את המסקנות המאתגרות האלו לקח לשלושתם עוד מספר שנים לפרסם – רק במאי 1981 הם פרסמו את מאמרם בכתב העת Quaternary Research. הם לא ניסו להסביר את קיומם של הממצאים, רק שבו וטענו שחשוב להמשיך לבדוק אותם, מבלי להתעלם מהם, עם כל האתגרים הכרוכים בכך.

לקהילה המדעית היה קשה, ועדיין, לקבל ממצאים שכאלו, והמחקרים שבוצעו באתר הויטלקו לא עוררו הדים רבים. כפי שמתאר כריסטופר הרדקר, מחבר הספר "האמריקנים הראשונים: סיפורם המודחק של האנשים שגילו את העולם החדש": "הקהילה הארכיאולוגית השיבה מלחמה בחומה של דממה מוחלטת. הנושא הפך ל'חור שחור אקדמי' והאזור הפך לאזור אסור".

לגבי סטין-מקינטייר בעצמה, היא נאלצה לפנות לנושא אחר, פחות שנוי במחלוקת, כדי להשיג את תואר הדוקטור. היא השלימה אותו ב-1977, אך כפי שהיא מעידה, המחקר בהויטלקו קטע את הקריירה המקצועית שלה, כמו גם את אלו של שותפיה.

גולגולת אנושית קדומה שבכלל לא אמורה להימצא באזור

כלי העבודה המתוחכמים הם לא הממצא המסקרן היחיד מהאזור – כבר בסוף המאה ה-19 התגלה בו ממצא חריג נוסף. זוכרים את העיר פואבלה שנמצאת מעט מצפון להויטלקו? ג'וזף דורנברג, מי שהיה באותן שנים קונסול גרמניה בעיר, הצליח לרכוש גולגולת אנושית קדומה ומסתורית שנחשפה באזור והוא שלח אותה לתיארוך בלייפציג שבגרמניה. לקח מספר שנים ולבסוף התברר שמקורה של הגולגולת בתקופה שקדמה לתקופת הקרח האחרונה, כלומר מלפני יותר מ-110,000 שנה.

הגולגולת המסתורית לא הצליחה לשרוד עד היום. החל מ-1919 היא הוצגה במוזיאון Volkerskunde בלייפציג שבגרמניה, אך כשהוא הופצץ על ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה, הגולגולת, כמו שאר המוצגים במוזיאון, נהרסו לחלוטין. כיום, כל מה שנשאר ממנה זה דגימות מסלע המשקע שהקיף אותה. החוקר שתיארך את הגולגולת בתחילת המאה ה-20 החליט שליתר ביטחון כדאי להפריד קצת מהסלע הזה ולשמור אותו בנפרד.

Virginia Steen-McIntyre

הגיאולוגית האמריקנית ד"ר וירג'יניה סטין-מקינטייר נאלצה לשלם מחיר כבד בקריירה שלה לאחר שעמדה על כך שגילם של הממצאים כה קדום

וטוב שעשה כך, כי בשנים האחרונות שוב נמצאו חוקרים המעזים להתמודד עם הממצאים החריגים. ד"ר סם ון-לנדינגהם למשל תיארך ב-2003 גם את שרידי הסלע שהקיף את הגולגולת וגם את האדמה בה וויליאמס מצאה בזמנו את כלי העבודה. הוא הסיק כי שניהם קשורים לתקופה שבין שתי תקופות הקרח האחרונות, כלומר לפני 220-80 אלף שנה. גם פרופ' קן פרלי וד"ר ריי דונליק ניסו להעריך את גילם של כלי העבודה, באמצעות תיארוך שכבת קרקע שנמצאה מעט מעליהם. התוצאות מוכרות – לטענתם שכבת הקרקע הזו נוצרה כבר לפני כ-212 אלף שנה, אם לא לפני 406 אלף.

hueyatlaco

אתר הויטלקו שמקסיקו. בגלל הממצאים החריגים שהתגלו בו, שאינם תואמים לתיאוריית האבולוציה של דרווין, המחקר באתר הושתק ו"צונזר" – צילום: CSFA

מעניין מהסיפור הזה לראות עד כמה לפעמים קשה לנו כבני אדם לקבל רעיונות חדשים, שלא תואמים לעולם המושגים המוכר והנוח שלנו. האם ייתכן שלאורך השנים היו ארכיאולוגים נועזים נוספים שהציגו ראיות הקוראות תיגר על ההשקפה המקובלת, אך בתגובה זכו במקרה הטוב בשתיקה רועמת? אלו רעיונות ניסו מדעים אמיצים אחרים להציג בפנינו שיכלו להרחיב את ההשקפה הרווחת, אבל הקהילה המדעית, ואולי אפילו החברה האנושית, התקשו לקבל?

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!