ייתכן שבעולם מקביל חי אדם שנראה בדיוק כמוך

קיומו של עולם מקביל, נסתר מהעין, שבו חיים אנשים כמונו נשמע עד היום כמו מדע בדיוני. כעת מחקר חדש מצביע על האפשרות שקיימים מסביבנו ״יקומים מקבילים״ רבים שאפילו משפיעים עלינו. כבר בקרוב, מאמינים החוקרים, נוכל ממש לחקור את קיומם

צילום: NASA, ESA, (STScI_AURA) and R. Gendler

צילום: NASA, ESA, (STScI_AURA) and R. Gendler

 

חוקרים מציעים שבעוד כחמש שנים נוכל לבחון כיצד חלקיקים זעירים מהיקומים המקבילים משפיעים על החלקיקים הזעירים בעולם שלנו

בתא מאסר אפל ומבודד, החל הנסיך קורווין כבר לאבד תקווה. אחיו העריץ שכלא אותו לא התכוון לשחרר אותו בעתיד הנראה לעין, והוא לא ידע מה לעשות. אבל עדיין הייתה לו תקווה אחת קטנה. בסדרת הספרים ״אמבר״, בנה הסופר רוג׳ר זילאזני רצף אינסופי של יקומים מקבילים. בכל אחד מהם חוקי הפיזיקה היו שונים מעט. השמים, למשל, היו בצבעים שונים ביקומים שונים. בחלקם הזמן עבר בקצב אחר. יממה בעולם של ממלכת ״אמבר״, למשל, נמשכת יומיים וחצי על פני כדור הארץ. קורווין הבין לפתע: אם יצליח לעבור ליקום מקביל, הוא יוכל להימלט מבית הכלא של אחיו.

הרעיון של יקומים מקבילים זכה לפופולריות רבה במדע הבדיוני. סופרים וקולנוענים מוכשרים נעזרו בו כדי לסחוף את הקוראים והצופים לעולמות מופלאים ולמשחקים פילוסופיים מפתיעים. אבל גם לא מעט פיזיקאים, מסתבר, מתייחסים לרעיון היקומים המקבילים ברצינות רבה, ואפילו מתארים אותו במשוואות מורכבות. 

fotolia.om

fotolia.om

במשך שנים נושא היקומים המקבילים נדון בין הפיזיקאים ברמה התיאורטית. אבל באוקטובר 2014 פרסמה קבוצת חוקרים מאוסטרליה ומארה״ב מאמר שמציע תיאוריה חדשה ומפתיעה. לא רק שהיקומים המקבילים קיימים בשפע, מציעים החוקרים, אלא שהם אפילו מפעילים זה על זה כוחות דחייה. המשמעות, לדעתם, היא שאולי כבר בקרוב נוכל למדוד את הכוחות האלו במעבדה, וכך גם ללמוד על אותם יקומים מקבילים ועל ההשפעות שלהם עלינו.

באותם יקומים מקבילים רבים ייתכן מאוד שקיימים בני אדם, הדומים מאוד לרבים מאתנו, כפי שמציע בראיון לאפוק טיימס ד״ר מייקל הול מהמרכז לדינמיקה קוונטית באוניברסיטת גריפית׳ שבאוסטרליה, החוקר המוביל במחקר החדש. אותם בני אדם הם בעצם מעין מקבילים אישיים של כל אחד מאתנו. אותם מקבילים חלופיים שלנו ביקומים הסמוכים, הוא מסביר, אולי אפילו מצליחים במידה מסוימת לתקשר עם ה״אני״ שלנו שביקום הזה. 

אחד החוקרים המובילים כיום בעולם בנושא הוא פרופ׳ לב ויידמן הישראלי, מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. לפי ההשקפה המקובלת, הוא מסביר לאפוק טיימס, כל עוד אין איזו סוּפר-טכנולוגיה חדשה ומפתיעה שתאפשר לנו לזהות השפעה כזו בין יקומים מקבילים, יהיה קשה מאוד לזהות שעולם מקביל משפיע עלינו.

אולם לאור המחקר החדש, האם ד״ר הול ועמיתיו יצליחו בכל זאת לפתח ניסויים שיוכיחו את קיומם של היקומים המקבילים ואת השפעותיהם עלינו?

״שתוק וחשב״

התיאוריה החדשה היא חלק מתחום מחקר נרחב, אחד הענפים של מכניקת הקוונטים, שנקרא ״פרשנות העולמות המרובים״. הראשון שהציע לשלב את היקומים המקבילים במכניקת הקוונטים היה יו אוורט, דוקטורנט אמריקני שב-1957 ניסה למצוא תשובות לכמה מהשאלות המורכבות שמעלה מכניקת הקוונטים, שאלות שנותרו במשך שנים רבות ללא מענה.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!