תזיזו את ״חלון אוברטון״ ותוכלו לשנות את הדיון במדינה

טכניקה רבת השפעה הנקראת ״חלון אוברטון״ מסוגלת לעצב את חיינו, את החוקים שלנו ואת עתידנו, מבלי שנרגיש בכך, באמצעות מניפולציה על תפיסת העולם שלנו. תזיזו את ״החלון״ ותוכלו לשנות את הדיון הציבורי. תשנו את הדיון, ותשנו את המדינה. אחרי שכתבנו על כך לפני שבעה חודשים, החלטנו כעת לצלול לעומק הנושא. החל מחקיקה של הזנה בכפייה ונישואים עם רובוט ועד חוק הלאום ומחאת הקוטג׳

fotolia.com

fotolia.com

ג׳וזף אוברטון אהב לצאת לטיסות לילה. בשקט של הגבהים הוא מצא זמן להרהר בנושא שהעסיק אותו בשנים האחרונות יותר מכול: איך נושאים שהיו בלתי לגיטימיים לחלוטין בעיני הציבור, יכולים להפוך פתאום למרכז הדיון הציבורי. כאשר מטוסו התרסק באחת מהטיסות הליליות, עמיתיו למחקר במכון המחקר Mackinac Center במישיגן, ארה״ב, לא נתנו למחקר שלו לרדת לטמיון.

כפי שכתבנו בגיליון 263, מאז 2003 הם המשיכו לפתח את המודל שהגה אוברטון וקיבל את השם ״חלון אוברטון״, או ״חלון ההזדמנויות של אוברטון״, שיכול להסביר איך נושאים שנחשבים לטאבו, או בלתי מתקבלים על הדעת, יכולים להפוך במשך הזמן ללגיטימיים. למשל איך פדופיליה מתחילה להפוך לחוקית בימים אלה במדינות באירופה, איך בעתיד אפשר יהיה להתחתן עם רובוט ומה יכול לקרות בעקבות הדיון על חוק הלאום בארץ. מצד שני, אפשר גם להבין בעזרת מודל אוברטון מדוע הצליחו להציל את חוף פלמחים מידם של יזמי נדל״ן ומדוע המחאה החברתית נכשלה, לפחות בינתיים.

לפני שנרחיב על מקרים הנמצאים על סדר היום הציבורי בישראל, כדאי להיזכר איך מתרחש תהליך אוברטון שהופך נושא לא לגיטימי ללגיטימי. לצורך כך נחזור לדוגמה שהביא בלוגר רוסי, המכנה את עצמו זוהל. הדוגמה הפכה במהירות הבזק לוויראלית בין הבלוגרים בשפה הרוסית, כיוון שזוהל שאל שאלה הזויה לחלוטין: מה דעתכם על קניבליזם?

איך עובדת השיטה

סביר להניח שאם מישהו יעז לשאול במפגש חברים או בדיונים מסביב לשולחנות עגולים ״מה דעתכם על אכילת בשר אדם?״ הוא ייתקל במבטים של תיעוב וסלידה, וכולם ימהרו להחליף את הנושא. גם בראיונות בטלוויזיה או בוועדות פרלמנטריות הנושא לא יעלה. כל דיון בו נחשב לבלתי מקובל לחלוטין. לפי אוברטון, במצב הזה, כשהנושא נחשב לטאבו, הוא נמצא בשלב של ״בלתי מתקבל על הדעת״, או בניסוח של מודל אוברטון הוא נמצא בשלב של ״אפס חלון הזדמנויות״.

אבל נניח שמישהו בעל אידאולוגיה קיצונית, איזשהו סוג של פרנקנשטיין, יאמין שקניבליזם יכול להיות דרך טובה לדלל את אוכלוסיית העולם כדי לשמור על המשאבים של כדור הארץ. אבל הנושא נחשב לטאבו, מה הוא יעשה? בשלב הראשון הוא יכנס מדענים לדיון משותף תחת הכותרת: ״אנתרופולוגיה של מנהגים אקזוטיים בפולינזיה״. הכנס יאפשר לדון בנושא הקניבליזם כי למדע מותר לחקור כל דבר. לאחר הכנס יפורסמו תקצירים וציטוטים של החוקרים שהשתתפו בו. כך למעשה מחק פרנקנשטיין את הטאבו המוחלט שהיה על הדיון בנושא, והעביר אותו מתחום ה״בלתי מתקבל על הדעת״ לתחום אפור יותר.

אם בעתיד פדופילים יוגדרו כ״בעלי נטייה מינית מסוימת״, כמו שמגדירים באופן ניטרלי ״סטרייטים״ או ״הומוסקסואלים״, פדופיל יוכל להיות מורה מחנך בכיתה א׳

כדי לבסס את השלב הזה, לפי אוברטון, אי אפשר להמשיך להשתמש במונח קניבליזם בגלל האסוציאציות שהוא מעורר. חייבים להמציא לו שם יותר מכובד שיסתיר את המהות האמיתית של התופעה. כמו פושע שמחליף שם ותעודת זהות (כך בארץ למשל, מחיקת חובות הפכה ל״תספורת״). לטינית נחשבת לשפה מכובדת של אנשי רוח ולכן פרנקנשטיין בוחר במונח הלטיני ״אנתרופופגיה״.

כעת צריך לבסס מקרה מהעבר הרחוק, שישמש כהוכחה לכך ש״אנתרופופגיה״ יכולה להיות לגיטימית. למשל, בנצרות יש טקס סמלי שבו אוכלים מבשרו של ישו בתפילת כל יום ראשון. ״האם תעזו להאשים את הכנסייה הנוצרית במשהו רע?״ יטען פרנקנשטיין.

בשלב הזה כבר אפשר להזיז את חלון ההזדמנויות של אוברטון לתחום הדיון ה״רציונלי״. איך? באמצעות יצירת דיון מלאכותי של בעד ונגד הנושא. הדיון יכלול טיעונים כמו: ״לאדם יש זכות להחליט מה יאכל״, או ״אין הוכחה מדעית שאנתרופופגיה מזיקה״. לאלה שמתנגדים לתופעה כבר אפשר לקרוא ״שמרנים רדיקליים״ שמסרבים לקבל הוכחות מדעיות לכך שלאכול אנשים זה דבר נורמלי.

השלב הבא הוא לפרסם את הנושא בציבור הרחב דרך סרטים או שירים. למשל קליפ חדש של ליידי גאגא בשם ״Eat me baby״. כעת הנושא כבר בכותרות ומתפשט בכלי התקשורת, וחלון ההזדמנויות של אוברטון יכול לעבור מהשלב ה״פופולרי״ לשלב האקטואלי. אולי לוביסטים יתחילו לדחוף קדימה חוק שכותרתו ״איסור של איסור אכילת אדם״. 

עד כאן התסריט ההזוי של הבלוגר הרוסי שמראה איך אפשר להשתמש במודל של חלון אוברטון כדי להכשיר כל תועבה. אבל האם הוא באמת כל כך הזוי? 

הולנד מכשירה פדופילים

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!