״מלאך המוות של אושוויץ״ תעתע בכולנו

שתפו אותנו עם חברים!

מלאך המוות של אושוויץ״, כך היה הכינוי של ד״ר יוזף מנגלה, בפי האסירים במחנה ההשמדה הידוע ביותר לשמצה, בתקופת השלטון הנאצי. לפי העדויות שנאספו, הוא שלח 400 אלף אסירים, גברים, נשים וטף, אל מותם בהינף יד. במאות אחרים, רובם יהודים ומיעוטם צוענים, הוא ערך ״ניסויים מדעיים״ אכזריים שתכליתם הייתה להנדס בני אדם ולעצב גזע ״מושלם״. אבל בתום מלחמת העולם השנייה הוא הצליח להימלט ולתעתע בכל אלו שניסו למצות איתו את הדין. במשך 47 שנים הוא המשיך בחיים רגילים, מחליף זהויות, שמות ומקומות כמו גרביים, עד מותו משבץ בגיל 67 בברזיל.

יכולתו של מנגלה לתעתע במחפשים אחריו התגלתה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה. כשמנגלה חש שמפלתה של גרמניה קרבה והולכת, הוא נמלט לצ׳כוסלובקיה  כשהוא לבוש במדי קצין ורמאכט, והצטרף ליחידת בית חולים שדה ממונעת. כאשר יחידתו עברה לשטח ההפקר בין הכיבוש הרוסי לאמריקני, הוא נתפס והוחזק כשבוי מלחמה על ידי צבא ארה״ב. הוא שוחרר לאחר שהצליח לתעתע באמריקנים, שלא הצליחו לעמוד על זהותו האמיתית. 

עם שחרורו הוא המשיך לנהוג בזהירות כאשר מצא מסתור נוח למספר שנים בחווה בבוואריה, גרמניה. כאשר אבק המלחמה שקע מעט, הוא הצליח בעזרת משפחתו, ארגון קצינים נאצים בשם ״אדלוויס״ וכמרים קתולים, לברוח בשנת 1949 דרך איטליה לארגנטינה, שם מצאו פושעים נאצים רבים מקלט.

בשנות ה־50 היה מנגלה סיפור הצלחה לכאורה. בעזרת סיוע כספי של משפחתו בגרמניה הוא ניהל, למרבה האירוניה, סדנה לייצור צעצועים ואחר כך הצטרף כשותף במפעל התרופות FADRO FARM. ההצלחה גרמה כנראה ליותר מידי שאננות. מנגלה, אלוף ההסתרות והזהויות השונות, עשה את טעותו הראשונה שאפשרה בהמשך ל״מוסד״ ולארגונים אחרים לעלות על עקבותיו. מנגלה רשם את שמו האמיתי כשותף בחברת התרופות. 

זמן קצר אחר כך, בעקבות עדויות שהושמעו במשפט של סגל מחנה אושוויץ בפרייבורג שבגרמניה, הוצא נגדו ביולי 1959 צו מעצר  והוגשה בקשה רשמית לממשלת ארגנטינה להסגירו. אבל גם אז המשיך מנגלה לתעתע ברודפיו. בשנת 1959 הוא ברח לפרגוואי, ומשם ב-1960 לברזיל שם המשיך לחיות חיי שגרה. אפילו ״המוסד״ הישראלי לא הצליח לשים עליו את ידו למרות שהיה קרוב מספר פעמים לתפסו. 

הסיפור הטרי על היעלמותו של מיכאל פלקוב, יועצו לשעבר של שר החוץ אבידגדור ליברמן, הוא אולי דוגמה עכשווית לנפלאות מלאכת התעתוע

עם זאת, ליבו של הצורר לא עמד כנראה במתח הכרוך בבריחה הבלתי-נגמרת. בשנת 1979, בעת שחייה בים, הוא לקה בשבץ ומת, ומקום קבורתו היה תעלומה במשך זמן רב. 

כך, גם מנגלה המת המשיך לתעתע בכל זרועות החוק והמודיעין. רק מספר שנים לאחר מותו, בעקבות מאמץ משותף של הרשויות האמריקניות, הגרמניות והדרום-אמריקניות, התגלו עצמותיו לכאורה, בשנת 1985, תחת מצבה הנושאת את השם וולפגֶנג גרהַרד, בכפר אֶמבּו שברזיל. אבל בדיקות הד-נ-א של העצמות שהתגלו בקבר לא יכלו להוכיח שאכן אלו עצמותיו. 

את ההוכחה המוחלטת והמשמעותית ביותר סיפק האנתרופולוג ריכרד הֶלמֶר מגרמניה המערבית, שהשתמש בטכניקת סוּפראימפוזיציה – הקרנת דיוקן על גבי תמונת גולגולת. שני התצלומים תאמו זה לזה ללא ספק. רק בשנת 1992 הושווה חומר גנטי משרידיו של מנגלה עם דגימות שנלקחו מבני משפחתו שבמשך זמן רב סירבו לתת מדגם דם לשם השוואה. הבדיקות אימתו ללא ספק, כי העצמות בברזיל הן אכן עצמותיו של ״מלאך המוות מאושוויץ״.

להבדיל אלף אלפי הבדלות – הסיפור הטרי על היעלמותו של מיכאל פלקוב, יועצו לשעבר של שר החוץ אבידגדור ליברמן, הוא אולי דוגמה עכשווית לנפלאות מלאכת התעתוע. פלקוב נעלם לפני מספר חודשים ודוּוח כי נרצח לפני כחצי שנה באוקראינה. חמישה חודשים חלפו מאז ״מציאת גופתו״ כביכול, אך אף גורם לא הכחיש או אישר את מותו. השמועות אומרות כי נהרג בקרבות במזרח אוקראינה, אך שום גורם לא אישר או הכחיש גם את האפשרות הזאת. עיתונאי של סוכנות הידיעות הרוסית REGNUM, שהסתמך על מקור במועצה לביטחון ולהגנה לאומיים באוקראינה, דיווח כי שבועיים לפני כן, בעת הקרבות בעיר פרבומאיסק, נמצאה גופה חרוכה ועליה דרכון ישראלי על שם מיכאל פלקוב, יליד 1977, עם מספר דרכון ברור.

מתעתעת לא פחות היא העובדה, שלאחר פרסום מותו לכאורה של פלקוב, לא פורסמה תגובה רשמית מטעם בני משפחתו או חבריו לעבודה. לפי פרסום השלטונות בקייב בנושא, הועלה החשד כי פלקוב מת לא כתוצאה מפציעה, אלא מעינויים. למפקדים במקום דוּוח על מציאת הגופה שבוע לאחר שהיא למעשה התגלתה. השלטונות באוקראינה אסרו על פרסום הפרשה לאחר שנקבע כי ההרוג הוא ״לא ישראלי רגיל״. 

קרוב לוודאי כי גורמים המוסמכים לכך בודקים את התעלומה ועל פי מידע מודיעיני ואמצעים פורנזיים (מז״פ) יפצחו בסופו של יום גם את התעלומה הזאת. האם לציבור תיוודע האמת? ימים, שבועות ואולי שנים – יגידו. 

שתפו אותנו עם חברים!

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!