האם ניתן להשתיל לנו זיכרונות שאינם שלנו?

ראיון עם ד״ר מורן סרף, מדען מוח שחושף כמה עובדות מעניינות על הזיכרון שלנו ועל הדרכים שקיימות היום לשנות אותו, למחוק אותו ואף להשתיל בנו זיכרונות מוטעים

״כשאנחנו שואלים מה זה זיכרון, בדרך כלל אנחנו חושבים שהזיכרון שלנו פועל כמו הארד דיסק, שיש מקום במוח שאתה שומר בו את המידע וזה הזיכרון״, אומר לי מדען המוח ד״ר מורן סרף בראיון שקיימתי איתו. ״אבל זאת טעות שהובילה במשך שנים את המדע לפתח את הטענה שכשקורה לנו אירוע כלשהו, אנחנו שומרים אותו והוא נשאר שמור שם. ואם יש לנו בעיה אז הוא נמחק ואם אין לנו בעיה אז הוא נשמר״.

למה זאת טעות?

״כי ההבנה שיש לנו עכשיו היא שאמנם המידע באמת נשמר, אבל המוח עושה איזשהו כיווץ, אופטימיזציה של המידע ומצליח לשמור באותו מקום שני דברים שונים. בעוד שהארד דיסק שומר בכל תא דבר אחד, המוח מצליח לשמור באותו מקום כמה דברים שונים. כך שאם בעבר היית חושבת שעשרה תאי זיכרון בנויים מחמישה תאים ועוד חמישה תאים אחרים, היום אנחנו יודעים שזה מורכב יותר. דמייני לדוגמה שתאים 5-1 הם זיכרון אחד, אבל אז תאים 8-4 זה זיכרון שני. זאת אומרת שתאים 4 ו-5 הם גם חלק מזיכרון אחד וגם מהשני״. 

ומה המשמעות של זה?

״המשמעות היא שעם הזמן דברים לא נמחקים מהראש אלא נקברים יותר ויותר עמוק, תחת זכרונות אחרים ואז קשה יותר לשלוף אותם. אם יראו לך סרט של חוויה שעברה עליך בגיל שלוש, זה יעלה אצלך זיכרון כלשהו, כי זה נמצא שם איפשהו במוח, אבל הזיכרון קבור מתחת לערימה גדולה מאוד של הרבה זכרונות אחרים שעושים את זה כמעט בלתי אפשרי עבורך לגשת לשם ישירות״.

ולמה זה חשוב?

״זה חשוב כי זה אומר שבכל פעם שאנחנו משתמשים בזיכרון הוא משתנה. לשלוף משהו הרבה, זה לשנות אותו הרבה. זה מעניין וחדש״.

אם אני מגלה שיש לך במוח תא שנדלק כשאת נזכרת באימא שלך, אני יכול לשים לך אלקטרודות, לדבר איתך על אימא של׳ך והתא ׳יידלק׳. אם אחשמל את התא הזה אוכל לגרום לו לעבוד, וכך לגרום לך לחשוב על אימא שלך

PopTech, Flickr

PopTech, Flickr

של מי הזיכרון הזה

מהאקר שמגלה פרצות אבטחה בבנקים, הפך מורן סרף למדען מוח שחי בארה״ב ו״פורץ״ למוחם של חולים בזמן שהם עוברים ניתוחי מוח. בעזרת אלקטרודות הוא מקליט את פעולותיהם של תאי העצב במוח ולומד על ההתנהגות האנושית, הרגש וקבלת החלטות של האדם, או אם תרצו – הפסיכולוגיה שלנו. 

אתה מסביר שהזיכרון שלנו הוא לא קשיח, אז באיזה אופן אנחנו משנים אותו?

״אם את ואני מדברים, השיחה תסתיים ואת תשמרי את כל השיחה במקום כלשהו במוח שלך. אם לא נדבר יותר לעולם, עם הזמן הזיכרון יתעמעם כי מעליו יתווספו שכבות נוספות של זכרונות אחרים כי יש מקום סופי, ועם הזמן תשכחי. אם אזכיר לך את זה עוד עשר שנים והכול יהיה נכון, את תתחילי לאט לאט לשלוף פרטים שאת זוכרת מתוך השיחה הזאת ולהשלים עם המידע שיש אצלך במוח. אבל זה הדבר הקל. 

״מה שיותר מעניין הוא שאם את ואני לא נדבר יותר לעולם, אבל מחר מישהו ישאל אותך, ׳תגידי, מה עשית אתמול בערב?׳, את תגידי: ׳דיברתי עם מורן׳. כדי להגיד דיברתי עם מורן היית צריכה ללכת למוח שלך ולשלוף מאזור הזיכרון את הזיכרון, להעביר אותו לאזור הדיבור ולספר סיפור על הזיכרון. ברגע שסיפרת סיפור על הזיכרון, הוא תלוי באוויר, וכשסיימת את הסיפור את מחזירה אותו בחזרה לקופסה.

״מה שגילינו הוא שמרגע שפותחים את הקופסה ועד לרגע שמחזירים את הזיכרון לקופסה דברים משתנים. כלומר אם את במצב רוח ממש רע כשאת מספרת את הסיפור, את תחזירי את זה לקופסה פלוס צבע קטן שאומר שזאת הייתה שיחה די גרועה ואת תרגישי רע. ואז כשמחרתיים ישאלו אותך איך הייתה השיחה, את תשלפי את הזיכרון עם השינוי הקטן שהוספת כשאמרת שזה היה לא משהו. ואז הזיכרון הוא טיפה אחרת.

״נניח שאת הולכת לפסיכולוג ומדברת על היחסים שלך עם חבר שלך, והפסיכולוג יגרום לך לספר סיפור על איך הוא התנהג אליך, ואז הפסיכולוג ברגע הנכון יגיד לך, ׳את יודעת, לפעמים אני חושב שהדברים האלו עושים לך יותר טוב בחיים׳. ואז תגידי, ׳כן, יכול להיות׳. באותו רגע את לוקחת את הזיכרון מפעם, מוסיפה לזה היבט חיובי ומחזירה אותו פנימה. למחרת כשתספרי את הסיפור הזה הוא יהיה יותר טוב ובעצם כך יצרת לעצמך חיים טובים יותר״. 

פסיכולוגים משתמשים בזה כבר שנים רבות.

״הם ידעו כבר המון שנים שהדרך הנכונה לטפל היא לגרום לך לדבר על החוויה ולהתערב בצורה עדינה תוך כדי סיפור כדי להאיר היבטים אחרים. עושים את זה הרבה מאוד שנים אבל היום, בחמש השנים האחרונות, אנחנו מבינים מה קורה במוח. אנחנו פתאום מבינים למה זה עובד.

״זה אומר שפתאום אנחנו יכולים להתערב בפסיכולוגיה בצורה מדויקת יותר. היא נהיית מדע מדויק יותר. אם פעם זאת הייתה אינטואיציה שהחולה חווה חוויה קשה ושזה הזמן להתערב, היום אנחנו יכולים להגיד בצורה מדויקת, ׳עכשיו צריך להתערב׳, או ׳עכשיו צריך לספר סיפור חיובי׳. 

מה שמשתנה הוא שהפסיכולוגיה נהפכת למדע כמותי – יש לנו אפשרות להציץ לתוך הטיפול ולראות אם הוא מצליח והאנשים משתנים״.

זה גם אומר שמישהו יכול לספר לי סיפור שלילי, ואפילו להכניס לי זיכרון שאינו נכון. 

״נכון. יש לי חבר טוב שכשהוא היה

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!