סיפור מסין העתיקה: חלום או מציאות?

כמו סיפור תיבת נח ואגדות רבות על אסונות מרחבי העולם, סיפור סיני ישן מציע גם הוא שהבסיס להישרדות הוא שמירת המוסריות

יום אחד חלם ג׳ואנג דזה שהוא פרפר, מעופף לו בשמחה ובהנאה מפה לשם, משם לפה. בחלומו, הוא לא ידע שהוא ג׳ואנג דזה. לפתע התעורר, והוא היה, ללא כל צל של ספק, ג׳ואנג דזה. הוא חשב לעצמו: אינני יודע, האם אני ג׳ואנג דזה שחלם שהוא פרפר? או שמא פרפר שחולם שהוא ג׳ואנג דזה?

ג׳ואנג דזה היה הוגה דאואיסט בתקופת המדינות הלוחמות בסין (221-475 לפנה״ס). הוא נחשב לאחד ההוגים החשובים בדאואיזם, וההשפעה שלו על התרבות הסינית הייתה עצומה. בסיפור חלום הפרפר שמתואר בספרו, ג׳ואנג דזה מעלה שאלה שהעסיקה גם לא מעט פילוסופים במערב: האם אנחנו באמת ערים? איך אנחנו יכולים להבדיל בין חלום לערות? בין אשליה למציאות?

כשאנחנו חולמים, איננו יודעים שאנחנו חולמים. בתוך החלום אנחנו יכולים אפילו לנסות לפרש חלום. רק אחרי שאנחנו מתעוררים אנחנו יודעים שמה שהיה עד עכשיו היה חלום

כמו לאו דזה שעליו סיפרנו כאן בעבר, ג׳ואנג דזה האמין שיש איזשהו ״דאו״ ביקום, דבר מה שמעבר ליכולתנו לראות, שאחראי לחוקיות שביקום וששולט על האופן שבו הדברים מתנהלים. הוא האמין שהתשוקות השונות והחשיבה האנושית המסובכת מרחיקות את האדם מה״דאו״ הזה ומהטבע המקורי שלו. לכן, כמו ״דאואיסטים״ רבים, ג׳ואנג דזה האמין שעל האדם לחזור לטבע המקורי שלו.

ספר המיוחס לו, הקרוי ״ג׳ואנג דזה״ או ״ספר האמת של פריחת הדרום״, מכיל אוסף דברי חוכמה של ג׳ואנג דזה, משלים וסיפורים צבעוניים רבים, ולא מעט הומור. הספר היה לרב מכר בסין במשך דורות רבים ותורגם לעשרות שפות, כולל עברית.

כשאנחנו חולמים, איננו יודעים שאנחנו חולמים, הסביר ג׳ואנג דזה. בתוך החלום אנחנו יכולים אפילו לנסות לפרש חלום. רק אחרי שאנחנו מתעוררים אנחנו יודעים שמה שהיה עד עכשיו היה חלום. ומה אם יום אחד תהיה מין התעוררות גדולה שכזאת, ורק אז נדע שכל מה שהתרחש עד כה במהלך החיים שלנו היה רק חלום אחד גדול?

״הטיפשים״, מתאר ג׳ואנג דזה בספרו את דבריו של מאסטר בשם צ׳אנג וו, ״מאמינים שהם ערים. הם מתעקשים לטעון שהם מבינים דברים, קוראים לאדם הזה שליט, ולאדם ההוא רועה צאן – כמה טיפשי!״

״כשאני אומר לך שאתה חולם, אני בעצמי חולם גם כן״, הוסיף צ׳אנג וו.

המילה הסינית ״חלום״ (夢, mèng), מורכבת מהמילה ״ערב״ בחלקה החתתון (夕, xī). מעליה החלק 冖 מסמל או מיטה או גג של בית, ומעליו החלקים 罒 ו-艹 מזכירים את הצורה של העפעף שמעל העין של האדם.

יש כמה ניבים בסינית הקשורים למילה ״חלום״. אחד מהם הוא ״חיי האדם הם כמו חלום״ (人生如夢, rén shēng rú mèng), שמרמז על כך שהחיים קצרים ושאין דבר בעולם שיישאר לנצח. ניב עם משמעות דומה הוא ״חלום של דוחן צהוב״ (黃粱一夢, huáng liáng yī mèng), המתורגם לעתים כ״חלום שנעלם״. הניב הזה מגיעמסיפור על מלומד צעיר שבחלום אחד, שארך פחות מהזמן שלוקח לבשל סיר דוחן, הספיק לחיות את חייו השלמים מצעירותו ועד מותו בשיבה טובה. כשהתעורר הצעיר הוא החל להרהר מחדש במשמעותם של הדברים שעבד כל כך קשה להשיג, מתוך פרספקטיבה של חיים שלמים.

לחלומות היה תפקיד חשוב בתרבות הסינית. בסין העתיקה האמינו שהחלומות הן מקום שבו האלוהי והאדם יכולים לתקשר. שליטים אפילו נהגו להעסיק שר הממונה על פירוש החלומות. מסופר על הקיסר מינג משושלת האן המזרחית (220-25) שחלם לילה אחד על אדם מוזהב שירד מהשמים ונחת על הארץ. הוא היה עצום בגודלו ואור זוהר הופיע מעל ראשו. הקיסר הבין שבחלום הזה מצוי מסר עבורו.

בבוקר קרא הקיסר ליועציו והתייעץ בהם על פשר החלום. ״שמעתי שיש ישות מוארת במערב״, אמר לו אחד השרים, ורמז על הבודהא. ״האיש המוזהב בחלומך הוא בוודאי אותה ישות״. כך שלח הקיסר משלחת למערב, למקום שבו היום נמצאת הודו, כדי להביא לסין את הבודהיזם.

מסופר שהמשלחת פגשה בנזיר טנג-בן והזמינה אותו לסין כדי להפיץ את הבודהיזם. טנג-בן הגיע על סוס לבן, והקיסר קיבל אותו בברכה. הקיסר מינג בנה מקדש בודהיסטי, וקרא לו ״מקדש הסוס הלבן״, לכבודו של הנזיר שהגיע מהמערב. המקדש הזה, שנמצא עד היום במחוז הה-נאן שבמרכז סין, נחשב למקדש הבודהיסטי הראשון בסין. הבודהיזם הביא איתו לסין את הרעיון שהמציאות שאנחנו חיים בה כולה אשליה בעצם.

 

 

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!