נייט סילבר (צילום: Randy Stewart, Wikimedia Commons)

אז מסתבר שאפשר לחזות תוצאות בחירות, ואולי גם איך תיראה הקואליציה הבאה

הסטטיסטיקאי נייט סילבר הצליח לחזות באופן מדויק את תוצאות הבחירות בארה״ב; פרופ׳ דוד שטיינברג מסביר מה אפשר לעשות עם זה בישראל; וד״ר רועי צזנה מנבא איך תיראה הקואליציה הבאה באמצעות אלגוריתם

נייט סילבר (צילום: Randy Stewart, Wikimedia Commons)

נייט סילבר (צילום: Randy Stewart, Wikimedia Commons)

נייט סילבר הדהים את ארצות הברית כשהצליח לחזות בדיוק מושלם את תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2012. בכל 50 המדינות הוא הצליח לחזות נכון את תוצאות ההצבעה לנשיאות. גם את החברים החדשים בסנאט הוא הצליח לחזות בעבר. סילבר, סטטיסטיקאי מוכשר שהתפרסם עוד קודם לכן בזכות הישגיו המרשימים בחיזוי תוצאות משחקי ספורט וקריירות של שחקני ליגה, הצליח לפתח מודלים סטטיסטיים מתוחכמים, מודלים שהצליחו השנה לנבא בדיוק מרשים גם את זוכי פרס האוסקר.

בעקבות ההצלחה חסרת התקדים בחיזוי תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2008, סילבר נכנס לרשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של המגזין Time. ב-2010 הבלוג המצליח שלו נרכש על ידי ה-New York Times

הכול התחל משעמום. סילבר סיים את לימודי התואר הראשון שלו בכלכלה ועבד בחברת ייעוץ כלכלי בשיקגו. אבל העבודה לא ממש עניינה אותו, כך שבזמנו הפנוי ניסה לשלב בין שני תחומי עניין ישנים: סטטיסטיקה ובייסבול. הוא פיתח מערכת שמנתחת את הישגיהם של כוכבי ליגת הבייסבול.

המערכת, שנקראת PECOTA (ראשי תיבות שלPlayer Empirical Comparison and Optimization Test Algorithm, וגם מחווה לכוכב העבר של ליגת הבייסבול, ביל פקוטה), בחנה בסיס נתונים ענק של כל כוכבי ליגת הבייסבול מאז מלחמת העולם השנייה. כדי לאמוד שחקן בנבחרת, המערכת ערכה השוואה וחיפשה שחקני עבר שהיו להם הביצועים הדומים ביותר לאלה של השחקן, ובחנה כיצד התפתחה הקריירה של אותם כוכבי עבר בגילים התואמים.

מעט לאחר שפיתח סילבר את PECOTA ב-2003, רכש אותה אתר האינטרנט Baseball Prospectus, אתר מוביל לניתוח נתוני בייסבול, וסילבר הפך לכתב קבוע באתר.

ב-2004 נשבר סילבר סופית ממשרת הייעוץ הכלכלי. הוא התפנה להשקיע זמן רב יותר בשכלול ופיתוח ה-PECOTA, ובמקביל, לפרנסתו, הוא ניצל את המיומנויות הסטטיסטיות שלו כדי לגרוף רווחים במשחקי פוקר אינטרנטיים.

קצת שכלולים ועידונים של ה-PECOTA, וב-2006 היא כבר הצליחה להשתוות להישגיהן של המערכות הדומות החזקות ביותר ואף לגבור עליהן. בהמשך ה-PECOTA גם עוררה את השראתם של אנליסטים אחרים לפתח מערכות דומות לחיזויי כדורסל, פוטבול והוקי.

כניסה מזהירה לפוליטיקה

הקריירה של סילבר קיבלה כיוון חדש ב-2008, כשהשיטה שלו החלה לשמש קהל מתעניינים נרחב הרבה יותר. סילבר שם לב לכך שהסקרים והתחזיות לקראת הבחירות בארצות הברית לא מצליחים לחזות היטב את תוצאות הבחירות. הוא גם היה מתוסכל מהתחזיות הלא מעמיקות של הפרשנים. ואז, בשעה שהמתין לטיסה מתעכבת, צץ במוחו רעיון: אולי עם כל מה שלמד בחיזוי הבייסבול, הוא יוכל לתרום גם לניתוחים הפוליטיים. סילבר ייסד בלוג שבו עקב אחר הסקרים השונים שהתפרסמו לקראת הבחירות, ושילב אותם יחד כדי ליצור תחזיות מדויקות ומאוזנות יותר.

״כאיש נתונים, סילבר אסף את כל הנתונים האפשריים החל מ-1998, כל מערכת בחירות, כל מכוני הסקרים – סרק את כולם״ – פרופ׳ דוד שטיינברג

לתחזיות של סילבר לקראת הבחירות לנשיאות ב-2008 היו הישגים מרשימים. הוא הצליח לחזות נכון את תוצאות ההצבעה ב-49 מדינות, כשרק במדינת אינדיאנה הוא פספס. גם את 35 החברים החדשים בסנאט הוא הצליח לחזות במדויק. אבל סילבר הוא לא מהסוג שמתסתפק בהישגים שכאלה. הוא המשיך לשכלל את המודל הסטטיסטי שלו, ובבחירות לנשיאות ב-2012 כבר לא פספס בשום מדינה.

בעקבות ההצלחה חסרת התקדים בחיזוי תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2008, סילבר נכנס לרשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של המגזין Time. ב-2010 הבלוג המצליח שלו נרכש על ידי ה-New York Times, ומאז הוא הפך לאחד מהפרשנים המובילים בעיתון.

ב-2012, לאחר החיזוי המדויק של תוצאות הבחירות, פרסם סילבר את ספרו ״האות והרעש: מדוע חיזויים רבים כל כך נכשלים – אבל חלק מהם לא?״, שהפך במהרה לרב מכר ענק. הספר סוקר תחומי חיזוי שונים כמו טרור, רעידות אדמה, שוק ההון ועוד, ומפרט את האתגרים שעלולים לפגוע ברמת הדיוק של חיזויים כאלה.

איך הצליח סילבר להגיע לתחזיות מדויקות כל כך? איך ניתן לשלב סקרים רבים כדי ליצור תחזית אחת מדויקת? כדי לעשות זאת סילבר מחשב ממוצע בין הסקרים השונים. אבל לא ממוצע פשוט. כל סקר שנכנס לחישוב הממוצע מקבל משקל שונה, בהתאם לרמת הסבירות שהסקר יקלע לתוצאות האמת.

ד״ר רועי צזנה

ד״ר רועי צזנה. הפרשן הפוליטי הממוחשב שפיתח מציג את התחזיות הסבירות ביותר לקואליציה הבאה

לדוגמה, כיוון שרבים מהמצביעים מחליטים למי להצביע רק בימים האחרונים לפני הבחירות, סקר שנערך חודשיים לפני הבחירות יקבל משקל נמוך בהשוואה לסקר שנערך יומיים לפניהן. דוגמה אחרת היא הישגיו הקודמים של מכון הסקרים שערך את הסקר. סקרים ממכון סקרים שהצליח לנבא בדיוק רב יותר את תוצאות הבחירות במערכות הבחירות הקודמות יקבלו משקל רב יותר בחישוב הממוצע. לאורך השנים סילבר המשיך לשכלל את המודל שלו, כך שכלל שיקולים סטטיסטיים מורכבים רבים. המודל מתייחס למשל למגמות ולתנודות בדעת הקהל.

חיזוי תוצאות הבחירות בישראל

איך ניתן לחזות את תוצאות הבחירות בישראל? האם השיטה שלו תוכל לעזור לנו לשפר את התחזיות שלנו בארץ, ולהיות מופתעים פחות לאחר ספירת הקולות?

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!