החידות והמסתורין בכפר פסטורלי בדרום צרפת – אפוק טיימס

החידות והמסתורין בכפר פסטורלי בדרום צרפת

מה הקשר בין כומר שהתעשר בן לילה, אוצר מסתורי ו״צופן דה-וינצ׳י״

תמונה: Chosovi/Wikimedia

תמונה: Chosovi/Wikimedia

פרובנס שבדרום צרפת שוכן כפר ציורי בשם ״רנה-לה-שאטו״ שנופיו היפים וערוצי הנחל העמוקים מסתירים תיאוריות קשר מסתוריות – על הטמפלרים, על מסדר ציון (אגודת סתרים שעמדה במרכזה של תרמית רחבת היקף), ועל דמויות מוכרות מההיסטוריה. בהשפעת תיאוריות הקשר נכתבו מאוחר יותר רבי מכר מודרניים כדוגמת ״דם קדוש, גביע קדוש״ (1982) והמותחן הבלשי ״צופן דה-וינצ׳י״ (2003).

אולם לא משנה איזה ספר תקראו או איזו פיסת היסטוריה תבחנו, כל הסיפורים האופפים את רנה-לה-שאטו מתחילים באדם אחד – בכומר ששמו ברנז׳ה סאונייר, שמסופר כי גילה שם אוצר חבוי.

סאונייר שימש ככומר הכפר מסוף המאה ה-19, ומסיבה כלשהי התגלגל לידיו סכום כסף גדול – סכום כה גדול עד כי קשה לדמיין כיצד כומר של כפר קטן הצליח להשיגו. עובדה זו הובילה לספקולציות רבות באשר להיכן השיג את הכסף ובאילו דרכים עשה זאת. יש הטוענים כי גילה אוצר חבוי.

תחריט שנמצא במקום, לצד תמונתו של הכומר ברנז׳ה סאונייר.

תחריט שנמצא במקום, לצד תמונתו של הכומר ברנז׳ה סאונייר.

בשנותיו הראשונות בכפר חי סאונייר בעוני, והקפיד על ניהול פנקסי חשבונותיו. על פי הרישומים שהותיר אחריו, ב-1892 היה לו חוב של 105 פרנק וחיסכון בסך 80 פרנק. אבל אז חלה תפנית, והרישומים מראים כי הוציא סכום חריג בסך 660 אלף פרנק.

בתור כומר, משכורתו עמדה בסך הכול על 900 פרנק בשנה, כאשר התשלום לכומר עבור נשיאת דרשה (מיסה) עמד על 1 פרנק, כך שקשה לדמיין שסאונייר הרוויח את הסכום רק מנשיאת דרשות.

לקראת סוף חייו, בתקופה המקבילה לתחילת מלחמת העולם הראשונה, נקלע סאונייר לקשיים כספיים. יש המשערים כי כספיו הוחזקו מחוץ לגבולות צרפת, וכי הגישה שלו אליהם נחסמה בעקבות פרוץ המלחמה.

כל זה הוביל לתיאוריות קשר רבות סביב רנה-לה-שאטו והכומר. יש הסבורים שנתקל באוצר קבור. אחרים מאשימים אותו בבזיזת קברים ובגניבה מהמתים. כאשר הכנסייה ניסתה לחקור אותו, טען הכומר שהכסף ניתן לו במתנה.

לטענת מארי ד׳נרנו, מנהלת משק הבית הנאמנה שלו, היה באמתחתה סוד שיכול לגרום לכל אדם להתעשר. ב-1946, כאשר רכש ממנה את אחוזת סאונייר מסעדן בשם נואל קורבו, היא הבטיחה לו כי תגלה לו סוד שיהפוך אותו לאדם עשיר. אולם טרם מותה היא לקתה בהתקף שהותיר אותה משותקת ואילמת, ובסופו של דבר לקחה איתה את סודה אל הקבר.

web_3_Pic_NOcredit1

בשנות ה-50 החל המסעדן קורבו להפיץ סיפורים כי סאונייר החזיק במגילת קלף שמצא בעת שיפוץ הכנסייה שלו ב-1892. קורבו קשר את סיפור המגילה לאוצר הכתר של בלנקה נסיכת קסטיליה, ששוויו הוערך ב-28.5 מיליון מטילי זהב, סכום שהנסיכה אספה כדי לשלם כופר עבור שחרורו של בנה, לואי התשיעי, שנפל בשבי במצרים במהלך מסע צלב. האגדה מספרת כי יתרת הסכום הוחבאה ברנה-לה-שאטו.

בשנות ה-60 קיבלו סיפוריו של קורבו חיים משל עצמם. פייר פלנטאר, שרטט צרפתי שהתפרסם בשל טענותיו על היותו צאצא ישיר של השושלת המרובינגית הקדומה, אימץ את סיפורו של קורבו ושזר אותו אל תוך הסיפור המיתולוגי של האחווה הסודית של ״מסדר ציון״, על פיו צאצאי השושלת המרובינגית, שהוא אחד מהם, הם צאצאי ישו ומרים המגדלית, ולפיכך מהווים את השושלת המלכותית הלגיטימית של צרפת.

הסיפור על בלנקה, נסיכת קסטיליה  |  תמונה: Castille/Wikimedia

הסיפור על בלנקה, נסיכת קסטיליה | תמונה: Castille/Wikimedia

כעשור לאחר מכן הפך הסיפור אודות סאונייר למפותל עוד יותר, ונשזרו אל תוכו תיאוריות קשר שונות סביב ׳שושלת היוחסין ישו׳, שהובילו בסופו של דבר לפרסומו של רב-המכר ״דם קדוש, גביע קדוש״.

בספר נטען כי סאונייר גילה הוכחה (ככל הנראה תעודת נישואין) לכך שישו הנוצרי ומרים המגדלנית נישאו, וכי צאצאיהם הפכו לשושלת המרובינגית. הספר מעלה את הסברה כי זהו הסוד השמור של מסדר ציון; וכי ייתכן שהמקור לעושרו של סאונייר נבע מכך שסחט כספים מהוותיקן.

בהמשך, הסופר דן בראון פיתח את הנושא שוב בספרו ״צופן דה-וינצ׳י״. כיום כמעט לא ניתן להבדיל בין אמת לבדיה בתאוריית קשר מפותלת זו.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!