הוא נתן לתלמידים אהבה, הם קראו לו דיקטאטור – אפוק טיימס

הוא נתן לתלמידים אהבה, הם קראו לו דיקטאטור

יהורם לוי קיבל לידיו בית ספר תיכון מתמוטט, עם אפס משמעת, ללא מוטיבציה ללמוד ועם אלימות גבוהה. התלמידים פתחו נגדו במרד, הכפישו את בני משפחתו ואפילו הגיעו לתקשורת. אבל אז קרה הבלתי אפשרי: התיכון הפך לאחד המצליחים בארץ. זה סיפור על תפיסה חינוכית בלתי שגרתית ועל היכולת להאמין, גם במצב שנראה חסר תקווה

צילום: אלכס גורביץ׳

צילום: אלכס גורביץ׳

יהורם לוי עשה הכנה נפשית רצינית לפני שנסע בפעם הראשונה לבית הספר התיכון בצפון הישן של תל אביב, שפעם נחשב לאחד מבתי הספר המובילים בעיר. אבל כשהוא צעד לתוך שער בית הספר עירוני ה׳ שברחוב בן יהודה, שום דבר לא יכול היה להכין אותו למה שראה. מחשבות של ספק החלו לחלחל. אולי אפילו צל של חרטה על אותה שיחת טלפון שקיבל כששהה בקנדה, שבה סיפרו לו על בית ספר מתמוטט שמחפש מנהל.

״זה היה נורא״, הוא מספר. ״מצאתי בית ספר גוסס לחלוטין. נראה היה שאין הרבה מה לעשות חוץ מלסגור אותו. איפה שלא נגעתי הייתה שם בִּיצה״.

בחדר הצוות מצא לוי צוות כבוי, שכבר היה משוכנע שבית הספר עומד להיסגר ורק דאג לפיצויים. המשרדים היו מוזנחים, הכיתות הרוסות, המזגנים לא עבדו, אפילו התאורה בכיתות לא הייתה תקינה. המבנה היה מוזנח והשירותים מטונפים. התלמידים – בלי שום מוטיבציה ללמוד. ״מצאתי את רוב התלמידים בקפיטריה, והכיתות היו ריקות. אפס משמעת. התלמידים באו והלכו מתי שהם רוצים, בבגדים שלא הולמים בן אדם. ובכיתה הטובה ביותר אחוז הזכאות לבגרות היה 51. כולם נראו מיואשים״.

אחרי כמה ימים נפלה על לוי ההכרה: ״הכנסתי את עצמי לבור, לא הבנתי מאיפה אני מתחיל ואיפה אני מסיים״. כשחזר לביתו שבירושלים נכנס כמו שהוא, עם הבגדים, למיטה ולא יצא. ״חשבתי לעצמי: וואי, מה עשיתי? מה אני אגיד להם? אני פשוט אכנס לעירייה בבוקר ואגיד שאני לא מסוגל״.

בתור ילד אף אחד לא האמין בי וביכולות שלי. בגיל 27 הרגשתי שאני רוצה לתקן משהו בילדות, אבל אני כבר לא יכול לחזור אחורה. אז החלטתי לתקן את זה דרך ילדים אחרים

״אבל לא! קמתי בבוקר, התקלחתי, התלבשתי, אכלתי ארוחת בוקר, ואמרתי: אני מפשיל שרוולים ויוצא לעבודה. אני אצליח בזה. זה יהיה בית הספר מספר אחת בתל אביב״.

הסיפור של לוי הוא לא רק סיפור על שיקום בית ספר כושל ועל תפיסה חינוכית בלתי שגרתית. הוא גם סיפור על ניהול אחר, על התגברות על מכשולים שנראים בלתי אפשריים, ועל כוחו של אמון בתלמידים בתוך מצב שנראה חסר תקווה.

״אתה ספרדי, תישאר ספרדי״

אני פוגש את לוי בביתו הצנוע שבירושלים לשיחה ארוכה שבה הוא פורש בפניי את סיפור חייו, את מה שהניע אותו להפוך לאיש חינוך, ואת מה שגרם לו לקחת על עצמו אתגרים שנראו בלתי אפשריים.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!