האם החרב הטובה בעולם יוצרה בעזרת טכנולוגיה מהעתיד?

תמונה: BEN-STANSALL/AFP/Getty-Images

תמונה: BEN-STANSALL/AFP/Getty-Images

היא  גמישה וקטלנית, קוראים לה אולפברט (Ulfberht) והיא הייתה בשימוש הוויקינגים בין השנים 1000-800 לספירה. מה כל כך מיוחד בה? היא עשויה מפלדה טהורה, כה טהורה שארכיאולוגים טוענים כי לא ניתן היה להפיק באותה תקופה. הטכנולוגיה לריקוע פלדה טהורה שכזו הומצאה רק בעת המהפכה התעשייתית, כ-800 שנה מאוחר יותר. אז איך הוויקינגים ייצרו אותה?

מתוך אלפי החרבות הוויקינגיות שהתגלו עד היום באזור סקנדינביה וצפון אירופה, רק כ-170 הן חרבות אולפברט. סרט תיעודי בשם ״סודות החרב הוויקינגית״ שהופק על ידי הנשיונל ג׳יאוגרפיק ושודר לראשונה בשנת 2012, בחן לעומק את התרכובת המטלורגית של החרב המסתורית.

פורר מסביר איך נהגו בתקופה הקדומה ליחס ליצרני חרבות האולפברט כוחות על-טבעיים. ״להצליח לייצר כלי נשק מעפר זה עניין די עוצמתי לכשעצמו״, הוא אומר. אבל להיות מסוגל לייצר כלי נשק שיכול להתכופף מבלי להישבר, להישאר חד כל כך ובעל משקל כה קל, נחשב בימים ההם כיכולת על טבעית.

פורר בילה ימים רבים בניסיונות חוזרים ונשנים ובמאמצים רבים לייצר חרב דומה. הוא השתמש בטכנולוגיה שהייתה קיימת בימי הביניים, אך יישם אותה בדרך שקודם לכן איש לא העלה על דעתו לנסות. הטעות הקלה ביותר עשויה הייתה להפוך את החרב לפסולת מתכתית. בסופו של דבר, כשהודיע שהצליח לייצר את החרב, הצלחתו לוותה בתחושת הקלה יותר מאשר שמחה.

חרבות אולפברט. עשויות מפלדה כה טהורה שלא ניתן היה לייצר באותה תקופה | Axel-Hindemith/Wikipedia

חרבות אולפברט. עשויות מפלדה כה טהורה שלא ניתן היה לייצר באותה תקופה | Axel-Hindemith/Wikipedia

אז איך מייצרים חרב אולפברט? בדומה לתהליך ייצור חרבות אחרות, הכול מתחיל בעפרות ברזל שנלקחות מהאדמה, ומותכות כדי להפריד את הברזל מהאדמה או הסלע. מה שמקבלים בתהליך הזה הוא ברזל רך יחסית, שאינו חזק מספיק לייצור כלי נשק. לכן מוסיפים אליו פחמן, בדרך כלל מפחם. הטריק הזה מקשה את המתכת והופך אותה לפלדה.

אבל לא כל הפלדות זהות. מתברר שבתהליך חישול האולפברט, צריך להתיך את עפרות הברזל עד לטמפרטורה של 3,000 מעלות פרנהייט (1,649 מעלות צלזיוס) שהופכת את הברזל לנוזלי. כך הנפח יכול להסיר חומרי פסולת שאינם מתכת טהורה (המכונים סיגי מתכת).

טכנולוגיית ימי הביניים לא אפשרה להתיך את החומר לטמפרטורות כה גבוהות. לכן את סיגי המתכת נהגו אז להסיר באמצעות חבטות וריקוע – שיטה הרבה פחות אפקטיבית.

בחרבות האולפברט אין כמעט סיגי מתכת, ותכולת הפחמן שלהן גבוהה פי שלושה בהשוואה למתכות אחרות שהשתמרו מאותה תקופה. מתכת מסוג זה מכונה ״מצרף פלדה״ (crucible steel). היא מכילה מלבד הברזל המעובד גם פחם וחומרים נוספים.

הדעה הרווחת עד כה הייתה שכורי ההיתוך והכבשנים שהומצאו בעת המהפכה התעשייתית היו הכלים הראשונים לחישול פלדה בדרגה כזו.

ישנה סברה כי מקורם של החומרים והידע המקצועי הנדרשים לייצור חרבות אולפברט במזרח התיכון. נתיב הסחר של הוולגה, שקישר בין היישובים הוויקינגיים בסקנדינביה ובין המזרח התיכון, נפתח לראשונה בערך באותה תקופה שבה הופיעו חרבות האולפברט לראשונה. החרבות האחרונות יוצרו כ-200 שנה לאחר מכן, כשנתיב הסחר נסגר.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!