עלייתו של ״הדרקון השוכב״

ציור: BlueHsiao/ET

ציור: BlueHsiao/ET

על צלע ההר הגבוה והירוק עשה המנהיג הצבאי ליו בֵיי את דרכו, יחד עם שני הגנרלים החברים

שלו, שותפיו למסע ולמשימה. בבקתה מבודדת עם סכך קש על ראש ההר, כך שמעו, גר אדם מיוחד. ״הדרקון השוכב״, כך כינו אותו, בשל יכולותיו האדירות הרדומות. ליו ביי ידע: הוא המפתח להצלחת המשימה ההיסטורית. 

״הדרקון השוכב״, או בשמו האמיתי ג׳וּ-גֶה ליאנג, היה מתבודד דאואיסט, שניתק את קשריו עם החברה ועם העולם הארצי. כמו ״דאואיסטים״ רבים אחרים, או אנשים המחפשים את ה״דאו״, ״הדרך״, ג׳ו-גה שאף להתעורר לאמיתות גבוהות יותר באמצעות טיפוח-עצמי. מתבודדים דאואיסטים רבים עסקו בפרקטיקות שונות של מדיטציה, או שפשוט היו משוטטים בשקט בהרים המרוחקים, בחיפוש אחר חוכמה מסוג אחר, כזו שלא ניתן למצוא בספרים. 

במהלך ההיסטוריה הסינית לא מעט שליטים ידעו להעריך את הסוג הזה של החוכמה, וביקשו את עצתם ואת שירותם של מתבודדים חכמים. אבל רבים מהם לא היו מעוניינים להתערב בענייני העולם הארצי. אחרים דווקא הסכימו, והפכו לגנרלים משמעותיים שהביאו לשינויים היסטוריים, חלקם אף המציאו המצאות חשובות, ותרמו להתפתחותם של תחומים מגוונים כמו מדע ורפואה.

כשהגיע לראש ההר גילה השליט ליו ביי ש״הדרכון השוכב״ לא נמצא בבקתתו, וחזר יחד עם חבורתו כלעומת שבא. אבל לבו לא נח. כעבור כמה ימים הוא קרא שוב לשני הגנרלים: ״בואו עמי שנית אל ההר כדי לבקש מהחכם הגדול להצטרף אלינו״. באמצע הדרך הממושכת החל לרדת שלג, ואחד הגנרלים, קצר הרוח שבהם, החל לרטון: ״למה עלינו להתאמץ כל כך בשביל איזה מתבודד?״ אבל ליו ביי התעקש: ״אני אמשיך בדרכי גם אם לא תבואו עמי״. בקור הקשה ובשלג, המשיכו השלושה לטפס במעלה התלול והמפותל, עד שהגיעו לפסגת ההר. מה רבה הייתה אכזבתו של ליו ביי כשגילה שגם הפעם ג׳ו-גה ליאנג לא היה בביתו.

ליו ביי לא ויתר, וניסה את מזלו בפעם השלישית. כשהגיע עם חבריו לבקתה עם סכך הקש, ג׳ו-גה בדיוק נמנם. ליו המתין בסבלנות בקור העז, למורת רוחם של חבריו, עד שהתעורר ה״דרקון״. המתבודד החכם התמלא הערכה על הסבלנות והכבוד שהביע כלפיו המנהיג, והבין שהגיעה שעתו לעזוב את ההר, לחזור לחברה ולמלא את שליחותו ההיסטורית. הוא הצטרף לליו כיועצו הבכיר וכגנרל, ויחסם של השניים הלך והתקרב עם הזמן. ״מאז שפגשתי את ג׳ו-גה ליאנג, אני כמו דג שמצא מים״, אמר ליו לחבריו הגנרלים, שהתקשו להבין את הערכתו היתרה לדאואיסט. הביטוי ״כמו דג שמצא מים״ (如魚得水, rú yú dé shuǐ) הפך לניב המשמש עד היום בשפה הסינית לתאר אנשים מתאימים, ראויים ובעלי מעלות דומות אשר מצאו זה את זה. 

כפי שציפה ליו ביי, ג׳ו-גה ליאנג – שהיה חכם, נאמן, ישר, אדיב ואנושי – אכן הוכיח את עצמו כבעל כישורים יוצאים מגדר הרגיל. ראשית, הוא התגלה כאסטרטג מבריק שהוביל לנצחונות משמעותיים. הוא גם המציא כמה המצאות חשובות, כמו כלי תחבורה לשינוע סחורות על פני הנהר בשם ״סוס צף״, ורובה חצים משוכלל חצי אוטומטי. אבל אולי חשוב מכך, מסופר שג׳ו-גה הפגין יכולות מיוחדות ומסתוריות, בלתי רגילות. מסופר למשל שהוא ידע לחזות את כיווני משבי הרוח, ולנצל אותם לטובתו בקרב. היה לו תפקיד מכריע בהקמת מדינת שו-האן יחד עם ליו ביי, כעוצר של בנו של ליו ביי, ולאחר מכן כיועצו.

כששימש כראש ממשלה, הורה ג׳ו-גה: ״המשרד שלי מאפשר לכל אדם להגיע ולהשתתף בקבלת ההחלטות בענייני המדינה״. הוא נהג לעודד את פקודיו לבטא את דעותיהם השונות, גם אם היו אלה דעות שונות לחלוטין מאלה שלו עצמו. 

ג׳ו-גה נהג בכבוד, באדיבות ובאנושיות לא רק בפקודיו ובנתיניו, אלא גם באויביו. כשהשבטים הדרומיים תקפו את מדינת שו-האן, ג׳ו-גה הצליח ללכוד את מנהיגם מנג-הואו, ואף על פי כן הוא סירב להיכנע. ג׳ו-גה כיבד אותו בארוחה טובה, ושחרר אותו. מנג-הואו שיקם את צבאו, ותקף בשנית את שו-האן. ג׳ו-גה לכד את מנג-הואו ושחרר אותו שש פעמים. בפעם השביעית נכנע מנהיג השבטים לג׳ו-גה, והוכתר על ידו כמושל מקומי, במהלך שהוביל לשלום ממושך ויציב.

ברומן ההיסטורי ״הרומן של שלוש הממלכות״ מתואר כיצד ג׳ו-גה נדרש לייצר 100 אלף חצים בתוך 10 ימים על ידי בן בריתו. אותו בן ברית רצה למעשה להכשיל את ג׳ו-גה כדי להיפטר ממנו. ״אין בעיה״, ענה לו ג׳ו-גה, ״אשיג אותם בתוך שלושה ימים״.

ג׳ו-גה הכין 20 סירות, ציפה אותן בקש, ושלח אותן עם מספר קטן של חיילים אל עבר מחנה האויב שבגדה השנייה של הנהר. הוא הורה לחיילים להכות בתופים כשיתקרבו לגדה השנייה. היה זה עם עלות השחר, והערפל הכבד הקשה על כוחות האויב לראות בבירור מה קורה. כששמעו את התופים החלו לירות ללא הרף חצים לעבר הסירות של ג׳ו-גה. לאחר שפגעו החצים בקש שעל הסירות, השיטו אותן בחזרה החיילים אל המחנה, וחזרו עם שלל של יותר מ-100 אלף חצים לקראת הקרב.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!