תמונה: MARTIN-BERNETTI/AFP/Getty-Images

״כשתשמעו בחדשות שיצרנו קשר עם חוצנים, ייתכן שתחייכו ותעבירו ערוץ״

סטיבן הוקינג הזהיר שתקשורת עם חוצנים עלולה להיות מסוכנת לאנושות, אחרים טוענים שהיא תביא רק ברכה. ואולי במקום להתווכח צריך לחשוב על אסטרטגיה חדשה כי החייזרים כבר מסתובבים בינינו, טוען מי שהיה שר ההגנה של קנדה

פרנק דרייק, 84, היה אסטרו-פיזיקאי צעיר בתחילת הקריירה המקצועית שלו כאשר החליט לחפש יצורים תבוניים במקומות רחוקים, בהשראת הסיפור על הקוסם מארץ עוץ. באותם ימים, בתחילת שנות ה-60, הוא התחיל לעבוד במצפה הכוכבים הלאומי במערב וירג׳יניה, ארה״ב, והעבודה במקום התנהלה בעצלתיים. הטלסקופ המשוכלל החדש היה בתהליך בנייה שאמור היה לקחת מספר שנים, וצוות האסטרונומים הסתובבו משועממים ומתוסכלים, מעבירים את זמנם בבתי המרזח המקומיים.

כדי לעודד את החוקרים המתוסכלים, מנהל המצפה אתגר אותם במשימה חדשה: ליזום פרויקטים מעניינים שאפשר יהיה לבצע בטלסקופ-רדיו הרבה יותר קטן שאפשר לבנות במהירות. דרייק חיבק בשתי ידיו את ההזדמנות הנדירה. אם יכוון את הטלסקופ-רדיו לכוכבים קרובים, הוא חשב לעצמו, אולי יצליח לקלוט אותות שחוצנים מנסים לשדר לכדור הארץ על גלי רדיו.

כל יום, בשעות הקפואות של הבוקר הוא טיפס לקצה הרחוק ביותר של האנטנה, 25 מטר באוויר, וכיוון אותה לסירוגין לשני כוכבים סמוכים, טאו-סטי (Tau Seti) ואפסילון ארידני (Epsilon Aridani) שנמצאים במרחק כ-12 שנות אור מכדור הארץ. בהמשך היום, אנשי הצוות שנרתמו בהתלהבות לסייע לו, היו יושבים שעות ארוכות ומתבוננים בציפייה דרוכה בעט האלקטרוני המרצד שרשם את האותות שנקלטו מהאנטנה. דרייק נתן לפרויקט שלו את השם ״אוזמה״, על שם הקוסם מארץ עוץ (The Wonderful Wizard of Oz) שהיה כל כך חביב עליו בילדותו.

פרויקט אוזמה נמשך ארבעה חודשים בלבד, וכל האותות שנקלטו היו רק כאלה שאנחנו בעצמנו שולחים לחלל: מלווינים, מכ״מים, טלוויזיה ורדיו. אבל בכל זאת פרויקט אוזמה נתן את הדחיפה להקמת סאט״י (Search for Extraterrestrial Intelligence), הגוף שבמידה רבה מוביל כיום את החיפושים אחר יצורים תבוניים.

אם החייזרים יהיו עוינים, ואם אי פעם נצטרך להילחם בהם, זה יהיה כמו מפגש בין במבי לבין מלך המפלצות גודזילה

דרייק, שנשאר נלהב לנושא, פיתח לימים את הנוסחה המפורסמת שלו שלפיה יש סיכוי גבוה שבגלקסיה שלנו יש 50 אלף ציוויליזציות עם יצורים תבוניים. הנוסחה התקבלה על דעתם של מדענים רבים שהצטרפו לסירוגין למאמצי החיפוש של סאט״י, ביניהם נאס״א, אנשי עסקים וחוקרים מעמק הסיליקון ומאוניברסיטאות מובילות בארה״ב ובעולם כולו.

פול אלן, אחד ממייסדי מיקרוסופט, למשל, תרם ב-2007 סכום ראשוני של 13.5 מיליון דולר להקמת מערך טלסקופים משוכלל – Allen Telescope Array, כדי להגביר ולזרז את מאמצי החיפוש. בהמשך הקימו בתוך סאט״י גוף נוסף שתפקידו ליזום ולשלוח מסרים לחלל בתקווה שחוצנים יקלטו אותם וידעו שהם לא לבד.

אבל בעוד החיפושים אחרי חברים בחלל נמשכים, עלו בעוצמה רבה כמה שאלות טורדניות: מה נעשה אם מחר נקבל אות או הודעת טקסט מיצורים תבוניים מהחלל? האם כדאי לענות להם? מה לומר להם? האם הם יהיו ידידותיים כלפינו או אולי עוינים? ובעיקר, איך המפגש איתם ישפיע על החיים שלנו בכדור הארץ?

לפרופסור סת׳ שוסטאק, אסטרו-פיזיקאי וחוקר בכיר בסאט״י התשובות לשאלות האלה ברורות, וכמו דרייק, הוא לא נותן לוויכוח עליהן להסיט אותו ממה שנראה בעיניו כמטרה העיקרית: להמשיך בנחישות במאמצי החיפוש.

איך זה ישפיע עלינו

בוקר ה-24 ביוני 1997, היה נראה בעיני פרופ׳ שוסטאק כציון דרך בהיסטוריה של האנושות. הוא ישב מרותק לכסאו בחדר הבקרה בסאט״י כשעיניו נעוצות כמהופנטות במסך המחשב. הוא הרגיש איך ליבו מאיץ בקצב מטורף, וגלי זיעה גולשים במורד גבו.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!