המלאך שהביא את הבשורה

השעה הייתה כבר מאוחרת. המתלמד הצעיר בדיוק חזר מבילוי לילי ברחובותיה השוקקים של העיר פירנצה ועתה היה עליו להשלים לאור נרות את אחת המשימות שהטיל עליו מורו.

כהרגלו, הוא פרש לפניו תריסר מכחולים וחשף את צבעי הטמפרה שהכין מוקדם יותר. הוא הביט בדמותו של ישו שציורה הושלם על ידי מורו, ורוצ׳יו, שצייר בצבעי טמפרה עדינים, ולאחר מכן הביט בקובץ הרישומים שבו נכתב כיצד עליו להשלים חלק אחר בציור.

אבל אז לפתע הוא נזכר בציור של מאסטר הולנדי שביקר בחדר המלאכה כמה ימים קודם לכן, ולכד את תשומת ליבו. ״שמן!״, הוא חשב נרגש, ״הוא השתמש בצבעי שמן… איזה הבדל! איזו איכות!״

מקור האיור: Wikipedia

מקור האיור: Wikipedia

הוא הניח את הרישומים בצד, סגר את צבעי הטמפרה, והוציא את דוגמיות צבעי השמן שהתנסה בהם קודם לכן. לא היה לו זמן לתהות מה יהיו ההשלכות והתוצאות של מה שהוא עומד לעשות. הוא כבר היה במצב מודעות אחר. הוא כבר הבין מה הוא צריך לעשות. הוא היה בטוח בעצמו. בטוח כמו בתקופה שבה למד לכתוב ולקרוא בעצמו למרות שלא למד בבית הספר מעולם, בטוח בכך שבעתיד הוא עוד יגיע לעשות דברים גדולים. הוא צדק.

כשחשפו את הציור בכנסיה שהזמינה אותו, ריח השמן עוד היה טרי. הקומפוזיציה, הדמויות של ישו ושל ג׳ון הקדוש היו נהדרות וקיבלו תגובות נלהבות, אך דמות אחת בציור בלטה במיוחד – המלאך משמאל. נגיעות צבע השמן על הציור היו עדינות ומבריקות, הטקסטורה ומשחקי האור והצל היו חיים הרבה יותר מאשר בחלקים שצוירו בצבעי הטמפרה החיוורים. אבל זה לא היה רק זה.

למלאך היו פנים אלוהיים ממש. זה היה יופי ששאף לשלמות, יופי אידאלי, השונה במהותו מפניו של המלאך מימין הדומה לילד ככל ילד אחר. היה זה סגנון חדש, ששילב בין הסצנות האלוהיות של לפני תקופת הרנסנס, לסגנון הריאליסטי והמדויק של ציור מהטבע של המאה ה-15.

״מי צייר את המלאך הזה, ובאילו צבעים?״, תהו כולם. המאסטר ורוצ׳יו הרים את ראשו ואמר: ״מהיום לא אצייר יותר שוב לעולם. תלמידי לאונרדו דה וינצ׳י, עלה על מורו, ומעכשיו הוא יהיה אחראי לצייר את פני הדמויות בכל הציורים״.

את סוף הסיפור יודעים כולם. המאסטר דה וינצ׳י הוביל את האמנות של הרנסנס לתקופתה הגדולה, ואמנים גדולים כמו מיכאלאנג׳לו שאבו ממנו השראה. ״התעוררתי רק כדי לגלות שהעולם עדיין ישן״, כותב דה וינצ׳י במחברותיו.

רצונו של דה וינצ׳י לפרוץ דרך ולהגיע למקומות חדשים ליווה אותו בכל חייו והשפיע רבות על התקדמות הפיתוחים בחברה בתחומים שונים, לחיוב ולשלילה. מהמצאת מכונות מלחמה, הבנת האנטומיה האנושית לעומקה, ועד תכנון מכונות רחיפה וחליפות צלילה.

*המחברת השתמשה בדמיונה כדי להחיות את הסיפור המבוסס על מאורעות אמיתיים.

רוצה לקבל תוכן איכותי היישר למייל שלך מדי שבוע?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו ובתור התחלה קבלו גישה לכתבה זו ולכל הכתבות באתר ל-24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

הנך מאשר/ת קבלת תוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה ודיוור פרסומי מאת אפוק טיימס ישראל בעמ. אנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ולשלוח לך רק תוכן רלוונטי.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!