בתוך מוחו של אמן| הוא יכול היה להיות אלוף עולם – אפוק טיימס

בתוך מוחו של אמן| הוא יכול היה להיות אלוף עולם

תמונה: Daniel Janin/AFP/Getty Images

תמונה: Daniel Janin/AFP/Getty Images

הם שוב רבו. הוא ראה את אשתו מתהלכת בבית הלוך ושוב כמו שהיא תמיד עושה כשהיא חסרת שקט. הוא היה עצוב. עינו פגשה בחבילה שהייתה עוד מונחת סגורה על הספה מאתמול. על גב האריזה לא כתוב הנמען, רק המקום: בית כלא בניו-ג׳רזי. ״אולי מכתב ממעריץ״, הרהר, ״אפתח אותו אחר כך״.

ככל שניסה להרגיע את אשתו כך הקונפליקט החריף. הם החליטו שהכי טוב שתיסע עם הילדים ליומיים-שלושה כדי שיחשבו שניהם בהיגיון על הדברים. בערב, הוא נשאר לבדו, עם הפיצה והגיטרה ולא היה מסוגל לראות איש. הוא שתה כמה כוסות יין והתכונן ללכת לישון כשלפתע התעוררה סקרנותו כדי לראות מה יש בחבילה. ״הרי אם זה היה רק מכתב ממעריץ לא היה צורך בחבילה כל כך גדולה… ובכלל, מה לי ולכלא?״, חשב.

הוא פתח את הספר בשקיקה והקריאה פשוט זרמה. הוא התרגש עד דמעות מהקריאה, אך גם התמלא בכעס מאותו עוול שנעשה, רק בגלל צבע עורו. כמה ימים אחר כך הוא מצא את עצמו יושב מול קרטר, בחדר סגור, כששני שוטרים עומדים לצדם עם רובים טעונים בידיהם

הוא קרע את הנייר, פתח את הקופסה ומצא בתוכה ספר. ״הסיבוב השישה עשר, מאת רובין קרטר״. הוא זיהה מיד את השם. הוא זכר אותו מכתבות שקרא בעיתון אבל גם מזירת האגרוף שאהב להגיע אליה בעבר, והרי קרטר המכונה ״ההוריקן״ היה אלוף האלופים, הייתה לו יכולת סיבולת אדירה. ״קרא את הספר ותדע שעל אף שנמצאתי אשם ושאני יושב בכלא כבר תשע שנים, אני חף מפשע״, כתב קרטר במכתב המצורף.

הוא פתח את הספר בשקיקה והקריאה פשוט זרמה. הוא קרא אותו במשך כל הלילה וגם בימים שאחריו והתרגש עד דמעות, אך גם התמלא בכעס מאותו עוול שנעשה לאיש, רק בגלל צבע עורו. כמה ימים אחר כך הוא מצא את עצמו יושב מול קרטר, בחדר סגור, כששני שוטרים עומדים לצדם עם רובים טעונים בידיהם.

למרות מראהו הצנום והמזוקן, כשקרטר דיבר, נדמה היה שלא איבד את הלהבה שבערה בו עוד בימי האגרוף שלו כשהתחרה וכמעט כבש את הליגה העולמית. הוא רצה להיות חופשי. בוב דילן הקשיב לו בתשומת לב כשהוא סיפר על הרצח המשולש במסעדה בניו-ג׳רזי, ההפללה שלו ושל שותפו לנסיעה במכונית והדגיש שוב ששניהם במקרה היו באזור והיו מטרה קלה למשטרה שחיפשה את מי להאשים. ״זאת גזענות מהסוג הנורא ביותר, שמתחיל במערכת המשפט ובממשלה, חוסר צדק משווע״, סיכם קרטר.

בדרכו הביתה מילותיו של האסיר הדהדו בראשו של דילן. הוא הזכיר לו מאוד את עצמו. הוא ידע שהוא חף מפשע, אבל איך יעזור לו? הוא חשב על שרה. איך חייו השתנו מאז שפגש אותה. איך שיריו השתנו. עבר זמן כה רב מאז שכתב שירי מחאה, והנה הצורך שוב בער – ״חייבים לעזור לו״, אמר לעצמו בהחלטיות, ״אבל מאיפה להתחיל?״

ג׳קי לוי (זמרת אמריקנית, לא שדרן הרדיו) התייצבה בביתו של דילן כשהבינה שהוא תקוע בכתיבה: ״זה שונה מהשירים שכתבנו באלבום הקודם״, אמר לה, ״אני מתלבט מה לעשות, בינתיים אני רק יודע שיהיו בשיר הזה כינורות״. קטעי העיתונות על משפטו של קרטר היו מפוזרים על הרצפה, רובם היו מלאי עובדות מוטעות ומטעות. אחרי שהם קראו את כולם, לוי הרימה את ראשה ואמרה: ״למה שלא פשוט נספר את הסיפור? אלא רק שהפעם הוא יהיה הסיפור האמיתי. שיר אחד שלך עוצמתי יותר מ-30 כתבות בעיתון״.

״הנה בא הסיפור של ההוריקן, האיש שהרשויות החליטו להאשים על משהו שהוא מעולם לא עשה, שמו אותו בתא מאסר, אבל פעם, הוא היה יכול להיות אלוף העולם״, שר דילן בבית הכלא שבו היה כלוא רובין ״הוריקן״ קרטר, וכל התקשורת געשה.

כשהשיר יצא עם האלבום Desire, נגינת ההרמוניקה של דילן נשמעה עד הקצה השני של העולם. אולי הוא הביע דרכה את העצב מתהליך הפרידה מאשתו ואולי זה היה דילן במיטבו – קורע את מיתרי קולו בדרישה לצדק. לאחר שגייס בקונצרט לשחרורו של קרטר 100 אלף דולר, לחץ הציבור להעניק לקרטר ולידידו משפט חוזר. אך שחרורו לא צלח, וקרטר נשפט לשני מאסרי עולם. רק שנים אחר כך, כשהעולם התחיל להשתנות גם קמו שופטים שהסתכלו על המקרה בעיניים חדשות.

* המחברת השתמשה בדמיונה כדי להחיות את הסיפור המבוסס על מאורעות אמיתיים. מילות השיר אינן תרגום רשמי.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!