השפה הסודית של התינוקות – אפוק טיימס

השפה הסודית של התינוקות

האם קיימת נוסחה לחינוך מוצלח של ילדים ולחיים מאושרים? ניסויים שנערכו לאורך שנים מציינים מרכיב אחד ״סודי” שיכריע האם ילדכם יחיה חיים מאושרים, או שיסבול מהפרעות נפשיות ואף יתקשה לשרוד

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית, ערך במאה ה-13 ניסוי שספק רב אם מישהו היה מאשר לערוך היום. הקיסר רצה לדעת באיזו שפה ידברו ילדים שלא דיברו אליהם בכלל מרגע לידתם. כך, הוא חשב, יצליח לגלות את שפת הקודש.

כשתינוק מקבל תשומת לב רבה מההורים, בעתיד הוא יציית יותר כאשר ישימו לו גבולות

בכתבים היסטוריים של הנזיר סלימבנה די מתואר כיצד נעשה הניסוי: הקיסר הורה לנשים שטיפלו בתינוקות מאומצים לגדל אותם בבדידות מוחלטת. לספק להם מזון ולשמור עליהם נקיים, אבל לא ליצור איתם שום קשר. לא לחבק אותם, לא לערסל אותם, לא לדבר אליהם, לא לשחק איתם ולא לשיר להם שירי ערש.

מה הייתה תוצאת הניסוי? האם התינוקות דיברו את שפת הקודש? לא. הם מתו, כולם. ״הם לא יכלו לחיות מבלי ששמעו מילות שבח או עידוד, מבלי שמחאו להם כפיים והביעו שמחה בהבעות פנים או בדברי חיבוב ושידול״, נכתב בכתבים.

״קיסר האימפריה הרומית לא גילה את שפת הקודש, אלא דבר חשוב הרבה יותר: תינוקות לא יכולים לשרוד בלי אהבה, ושכולנו זקוקים לה כדי לצמוח״, אומרת בראיון לאפוק טיימס ד״ר לאורה פטרסון, שעבדה במשך עשור כתרפיסטית לילדים אמריקנים שנותקו ממשפחתם מסיבות שונות.

״בעבודתי הבחנתי שאחוז מסוים מהילדים כבר לא ניתן להציל. אי אפשר לעזור להם יותר. אם בשנתיים הראשונות לא היה לתינוק קשר עם מבוגר שחיבק אותו, חייך אליו, יצר קשר עין ודיבר איתו, חלקים מסוימים במוחו לא מתפתחים לעולם. הוא מתקשה לאהוב ולהיות נאהב. הוא עלול לפתח הפרעות אישיות כמו דיכאון, התמכרויות, אלימות קיצונית, אכזריות כלפי בעלי חיים והיעדר מצפון. והדבר הכי מתסכל הוא שאחרי שזה מתפתח – כמעט אי אפשר לרפא את המצב הזה״.

ב-2004 גילתה לאורה שבאסיה לבדה, יש מיליון תינוקות יתומים מתחת לגיל 6, והחליטה לעשות משהו בעניין. היא הקימה את ״ידיים ללבבות״ (Hands to hearts), ארגון ללא מטרות רווח שמלמד מטפלות בבתי יתומים כמה חשובה האהבה שהן נותנות לתינוקות.

שנתיים לאחר מכן היא כבר הגיעה לשטח, לבית יתומים בהודו. ״זה לא מקום לגדל בו ילדים. על פני השטח נראה שהמטפלות מפעילות את הילדים, נותנות להם אוכל ועוברות מפעילות לפעילות. אבל הן כמעט לא מתייחסות לצרכים האישיים של הילד. במשך היום הילד יכול להכיר עשרה אנשים שונים, אבל לכמעט אף אחד מהם לא באמת אכפת ממנו. המטפלות היו אפקטיביות, אבל לא אמפתיות״.

אחרי ארבעה ימי הכשרה המטפלות החלו לשנות את התנהגותן. הן חיבקו את התינוקות והראו להם חום ואהבה. ״ואז, אחרי כמה שבועות, מנהל בית היתומים אמר לי: ׳אף תינוק לא מת מאז ההכשרה׳. זה היה מוזר. לא ידעתי שכך הם מודדים הצלחה. איך בכלל יכול להיות שאחרי ארבעה ימי הכשרה תינוקות הפסיקו למות?״

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

ד״ר פטרסון העבירה סדנאות דומות גם באוגנדה, האיטי, שווייץ וארה״ב, באותה מידת הצלחה. ״אפשר לומר שמצאנו את פתרון ה׳לואו-טק׳ הזול והאפקטיבי ביותר לטיפול בתינוקות – אהבה״.

פינוק מסוכן

מי שחווה על בשרו את התופעה שמתארת ד״ר פטרסון הוא אדם ששמו ג׳ון בולבי (Bowlby). כשהיה תינוק בילה בולבי עם אמו רק שעה אחת ביום, לאחר שעת התה, במשך ארבע השנים הראשונות לחייו. אמו האמינה, כפי שהיה מקובל במעמד הבינוני הגבוה בבריטניה בתחילת המאה ה-20, שתשומת לב וגילויי חיבה לילד עלולים להפוך לפינוק מסוכן.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!