מי הוא אדם תרבותי?

מסופר על שני יהודים שרבו והתווכחו ולא הסכימו איש עם רעהו. הגיע יהודי שלישי ואמר להם: ״במקום להתווכח, בואו נלך לרב ונשאל לדעתו״. הסכימו והלכו שלושתם אל הרב. אמר היהודי הראשון: ״מה שהיה הוא ככה וככה…״

אמר לו הרבי: ״אתה צודק״.

התפרץ היהודי השני ואמר: ״אבל מה שבאמת היה זה ככה וככה…״

אמר לו הרבי: ״אתה צודק״.

קם היהודי השלישי ואמר: ״רבי יקר, איך זה יכול להיות שגם הוא צודק, וגם האחר צודק?״

אמר לו הרבי: ״ גם אתה צודק!״.

תחרותיות היא גישה רעילה. רובנו חונכנו לחשוב שיש רק שני מצבים – ניצחון או הפסד. חונכנו לחשוב שאם מישהו מנצח, אנחנו מפסידים

המסקנה מהסיפור היא כמובן שכולם צודקים, כל הזמן. כולם צודקים מפני שכל אחד רואה את העולם והמצב דרך ה״משקפיים״ שהוא מרכיב, כלומר, דרך תפיסות העולם, הסיפורים הפנימיים וה״אמת״ שעליה הוא חונך וגדל. דרך המשקפיים של התפיסות שלו הוא תמיד צודק, בעיני עצמו.

בנהיגה בכביש ברור לנו המשפט ״אל תהיה צודק, תהיה חכם״. הרי ברור שלא ניכנס לצומת באור ירוק, כאשר משאית חוצה אותה באור אדום. אנחנו עלולים להיות צודקים מאוד, אבל גם להיפגע קשות בתאונה.

אני מציע לכם לחשוב על החיים כעל כביש ענק, שכולנו נוסעים בו עם ה״מכוניות״ שלנו, ותפקידנו אינו להיות צודקים, אלא להיות חכמים. כדי ליישם את זה, נצטרך לזכור שבכל שיחה עם אדם לא ננסה להיות צודקים. במקום זאת נקבל החלטה להיות חכמים.

נוכל להבחין יותר בקלות בפנים הרבות של כל מצב, אם נפסיק לחשוב שלכל מצב יש רק ההיפוך שלו, כמו למשל שיום הוא ההפך מלילה, שחום הוא ההפך מקור וכדומה. ברמת תודעה גבוהה יותר, ניתן לראות שהסיווג לפי הפכים אינו מדויק.

בטבע ובחיים אין הפכים. מה שיש הן סקלות של מידות שעליהן ניתן לציין ערכים שונים ומצבים שונים. על סקלת הטמפרטורה למשל, כל מעלת חום מופיעה באופן יחסי למעלות האחרות, ולא כחמה או קרה בפני עצמה. על סקלת ההכנסה האישית יש רמות שונות של הכנסה, וכל אחד יכול להיחשב כעשיר או כעני, תלוי ביחס למי הוא נמדד. כשרואים את המצבים השונים על סקלות עם הרבה אפשרויות, אפשר לבחור לנוע על הסקלה למקום שאליו שואפים.

אם נניח את ״תפיסת ההפכים״ בצד ונלביש את ״תפיסת הסקלות״ גם על עולם מערכות היחסים, נגלה שיש בו תפיסות רבות שהן מרעילות ושניתן להזיז על הסקלה לתפיסות מקדמות.

ביקורתיות רבה היא גישה שמרעילה את מערכות היחסים. במקום להטיח ביקורת ולהסביר מה לא עובד כראוי, ניתן לתת משוב ולהדגיש את מה שראוי לשפר ולתקן.

השוואתיות לאחרים היא גישה מרעילה במיוחד. במקום להשוות בין אנשים, ובעיקר בין אחים במשפחה, ראוי שנתמקד בהתקדמות האדם עצמו ביחס למה שהיה קודם ולא ביחס למה שאחרים עושים או עשו.

תחרותיות היא גישה רעילה נוספת. רובנו חונכנו לחשוב שיש רק שני מצבים – ניצחון או הפסד. ואף חמור מכך, חונכנו לחשוב שאם מישהו מנצח, זה אומר שאנחנו מפסידים. האם אין אפשרות לקיים מערכות יחסים שמבוססות על שיתוף פעולה? על תועלת הדדית? על WIN-WIN?

בוודאי שזה אפשרי וזו גם הגישה שתביא לנו את מירב האושר וההצלחה בכל תחום בחיים. במקום תחרותיות, ראוי שנאמץ גישה של הישגיות, רצון להיות הטובים ביותר שאנחנו יכולים להיות, לא על חשבון אחרים ולא במקום אחרים.

לסיום, וכדי שנוכל להתמודד בצורה הטובה ביותר עם העובדה שלכל מצב יש פנים רבות, בואו נדבר על ״תרבות״. כאשר יש תרבות, יש התחשבות באחר, יש קבלה והבנה שיש ריבוי של אפשרויות ופירושים.

אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תרבות עולמית. מדינות עולם שלישי, עמים, דתות ואנשים קמים היום בכל מקום בעולם ומאיימים על הסדר הקיים. בתוך מלחמת התרבויות הזו חסרה קצת תרבות, דרך ארץ, הבנה, סבלנות וסובלנות לאחר ולצרכיו.

במקום להתרכז כל הזמן ב״אני״, ראוי שנתרכז גם ב״אנחנו״ במובן הרחב של המילה. שנהיה אנשים בעלי תרבות, משם תבוא הצמיחה, ההגשמה והאושר האמיתי.

עם פתיחתה של שנה חדשה, אני רוצה לאחל לכם שזו תהיה השנה הטובה ביותר בחייכם.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!