מותק, החיות התכווצו

מה תרצו – פילון ננסי בגודל כלבלב, או ג׳ירפה כחולה עם רעמה של אריה? שוק חדש של חיות מחמד מהונדסות לפי הזמנה גנטית יצא לדרך

אילוסטרציה: אלכס גורביץ׳, חומרים: Fotolia

אילוסטרציה: אלכס גורביץ׳, חומרים: Fotolia

ליז האמונד נהנתה לטייל ברחבי העיר עם הג׳ירפה הננסית שלה. במיוחד בימי ראשון, כאשר הרחוב הראשי היה מלא במשפחות עם ילדים ובצעירים מחפשי בילויים. היא והג׳ירפה שלה, בגודל של צ׳יוואוואה, משכו תשומת לב אדירה. ילדים עמדו בתור ללטף ולהחזיק אותה, והמבוגרים התחרו בשאלות ובניחושים האם היא ג׳ירפה אמיתית, מה היא אוכלת ואיך היא מסתדרת עם כלבים וחתולים. כששאלו את האמונד שאלות בוטות מדי, כמו איפה אפשר לקנות אחת כזאת וכמה זה עולה, היא הייתה מתחמקת באלגנטיות, ובדרך כלל מספרת שהיא קיבלה אותה במתנה מידידים בחו״ל, ושהיא ממש לא יודעת איך ואיפה הם השיגו אותה.

מכיוון שאנחנו מתחילים לזהות את הגנים המשפיעים על האגרסיות של בעלי חיים, למה שלא נשתמש בהנדסה גנטית כדי להביא כמה בעלי חיים פראיים באמת לביתנו?

אם אתם חושבים שהג׳ירפה של האמונד דמיונית, נכון לרגע זה אתם צודקים. אבל היום שבו היא תיהפך למציאות מתקרב בצעדים גדולים. על פס הייצור כבר נמצאים חזרזירים ננסיים שאולי נראה בעתיד הקרוב ברחובות ישראל, לפחות עד שהביקוש והמחקר יתפתחו קצת יותר.

יצרנית החזרזירים, אגב, היא חברת הביוטכנולוגיה הסינית לחקר הגנום מהגדולות בעולם ששמה BGI – Beijing Genomics Institute. החזרזירים, שבשיא בגרותם מגיעים למשקל של כ-15 קילוגרם, כמו משקלו של כלב בינוני, הונדסו בהתחלה מתוך כוונה לשמש כמודלים במחקר רפואי על תרופות לבני אדם. אבל כאשר הם הוצגו לראשונה בספטמבר 2015 ב״מפגש הפסגה הבין-לאומי של מנהיגים בביוטכנולוגיה״, שנערך בשן-ג׳ן, סין, הם גנבו את כל תשומת הלב. באותו כינוס הודיעה BGI שהיא מתכוונת להתחיל למכור את החזרזירים כחיית מחמד במחיר התחלתי של כ-1,600 דולר כדי לבדוק את פוטנציאל השוק שלהם. ״אנחנו יכולים לייצר אותם בצבעים ובצורות פרווה לפי בקשה באמצעות עריכה גנטית״, הם סיפרו בכנס. “אנחנו מתכוונים לקחת כעת הזמנות מלקוחות ולבדוק מהו היקף הביקוש״.

החזרזירים הם אולי הסנונית הראשונה. עם הקלות והפשטות היחסית שבה טכנולוגיות חדשות מבצעות עריכה גנטית, קל כבר היום לבנות גן חיות ננסי שלם. לא מדובר רק בהקטנה של ג’ירפה או פיל, אלא בייצור חיות מחמד בעיצובים שונים, לפי ביקוש.

האם זו התערבות גסה בחוקי הטבע? ואולי בעצם אין בזה חדש – הרי כבר משחר ההיסטוריה אנחנו מייצרים זנים שונים של כלבים, חתולים וחיות למאכל. עכשיו אנחנו פשוט יודעים לעשות את זה ביעילות רבה יותר. האם יש בזה בעיה אקולוגית אולי? ומה לגבי הסבל שעוברים בעלי החיים?

הנדסה גנטית על פס הייצור

במכון הביוטכנולוגיה הסיני BGI מקווים לפענח את הצופן הגנטי של מיליון בני אדם, מיליון בעלי חיים ומיליון צמחים  |  תמונה: Scotted400/Wikipedia

במכון הביוטכנולוגיה הסיני BGI מקווים לפענח את הצופן הגנטי של מיליון בני אדם, מיליון בעלי חיים ומיליון צמחים | תמונה: Scotted400/Wikipedia

סין הצטרפה מאוחר יחסית לתחרות העולמית בהנדסה גנטית, אבל הצליחה להדביק את הפער במהירות. בתחילת שנות ה-90, כאשר התחיל פרויקט הגנום האנושי, המכון הסיני BGI היה עדיין קטן וחסר משמעות, והצליח להצטרף לפרויקט ממש לקראת סיומו. בתחילת שנות האלפיים הוא קנה את המכונות המשוכללות ביותר לפענוח רצף גנטי, וגייס קבוצה של חוקרים צעירים ונלהבים שהיו נחושים להצטרף לתחרות העולמית במציאת הגנום של כל בעלי החיים והצמחים בעולם.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!