כוחה המרפא של המחשבה

מדענים מנסים להוכיח כיצד נזירים שמדמיינים להבות בגופם מצליחים לשמור על חום גוף גבוה, אפילו בקור המקפיא של טיבט

פסל בודהה

צילום: Photos.com

בבגדים קלים בלבד, בטמפרטורה של 25 מעלות מתחת לאפס, נזירות ה-g-tummo מתחילות את הטקס השנתי שלהן שבו הן אמורות לשקוע בריכוז מדיטטיבי בקור העז של טיבט. תוך דקות ספורות מתחילת המדיטציה מניחים על גבה של כל אחת מהן סדין ספוג במים כמעט קפואים. תרגילי הנשימה שהן מבצעות, ובעיקר כוח מחשבתן המרוכזת שמדמיינת להבות העולות לאורך עמוד השדרה, הם כל מה שעוזר להן לא רק להתמודד עם הקור העז, אלא גם לייבש את הבד הספוג במי קרח. תוך דקות ספורות מתחיל להיראות זרם אדים שעולה מהסדין, שכעבור שעה כבר יבש לחלוטין.

צוות חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור, בהובלת פרופ' מריה קוזבניקוב מהמחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטה, הדגים לראשונה שהנזירות הטיבטיות מצליחות בכוח מחשבתן לשלוט בטמפרטורת הליבה של גופן, ולא רק בזו הפריפריאלית שבאצבעות. החוקרים גם מצאו לראשונה קשר ישיר בין סוג ועצמת גלי המוח הנפלטים בשעת המדיטציה, כלומר בין הפעילות החשמלית שבמוח, לבין מידת העלייה של טמפרטורת הליבה של הגוף.

צוות החוקרים מסינגפור נעזר בשני ניסויים שונים שבהם הצטייד במכשיר EEG (העוקב אחר הפעילות החשמלית במוח) ובציוד חדשני למדידת חום. בשביל הניסוי הראשון החוקרים הרחיקו למנזר Gebchak שבשולי חבל טיבט, בפרובינציית שין-ג'יאנג שבצפון מערב סין. עשרה נזירים ונזירות שתרגלו את מדיטציית g-tummo כשהם מחוברים לציוד המדידה, הצליחו להעלות את טמפרטורת הליבה של גופם, באחד המקרים אפילו ל-38.3 מעלות, טמפרטורה המאפיינת מצב של דלקת מתונה.

החוקרים מסבירים שכאשר טמפרטורת הליבה של הגוף מגיעה למצב של דלקת מתונה משתפר תפקודן של מספר מערכות בגוף: משתפרת יכולתה של מערכת החיסון להתנגד לזיהומים, רמת הדריכות עולה ועקב כך זמני התגובה מתקצרים, וגם הביצועים הקוגניטיביים משתפרים בהיבטים מסוימים.

הניסוי השני נערך בסביבה המערבית המוכרת. 11 גברים ונשים מערביים שלמדו את תרגילי "נשימת האגרטל" האינטנסיביים של נזירי
ה-g-tummo, שעוזרת להם להעלות את חום גופם, ביצעו את תרגילי הנשימה האלו כשהם מחוברים לציוד המדידה. פרופ' קוזבניקוב ושותפיה רצו ללמוד בעזרתם האם תרגילי הנשימה מספיקים, כלומר האם "נשימת האגרטל" לבדה מצליחה להעלות את חום הגוף.

מתברר שאכן כן, אבל במידה מוגבלת הרבה יותר – הטמפרטורות אליהן הם הצליחו להגיע כבר לא חורגות מהנורמה, כך שהן לא מעניקות את היתרונות הקשורים למצב הדלקת המתונה. אמנם במהלך תרגילי הנשימה הטמפרטורה עלתה מעט, אבל מיד אחריהם, כשהנבדקים חזרו לנשימה רגילה, הטמפרטורה חזרה במהרה לרמתה ההתחלתית.

הנזירים הטיבטים לעומתם נעזרו גם בדמיונם כדי להעלות את חום הגוף ולשמור עליו. במהלך תרגילי הנשימה הם התרכזו בלהבות שעולות לאורך עמוד השדרה ובהדרגה מגיעות עד לשיא הראש. אחר כך, בעת שהתאוששו מתרגילי הנשימה, הם התרכזו בתחושה גלית של חום ושמחה הממלאת את כל גופם. כפי שמסבירים החוקרים, המחשבות המרוכזות עזרו לנזירים לשמור על החום שצברו בתרגילי הנשימה, אפילו במשך מעט יותר מ-20 דקות לאחריהם.

גם לרמת הריכוז של הנזירים יש תרומה רבה ליכולתם לשמור על החום הגבוה. מכשיר ה-EEG העוקב אחר הפעילות החשמלית במוח, הראה שאלו שהצליחו לשמור על טמפרטורות הליבה הגבוהות לזמן הממושך ביותר הם בדיוק אלו שהדגימו גם את העלייה הגדולה ביותר בפעילות גלי האלפא במוח. החוקרים מסבירים שכשאנחנו מנסים להתמקד ולהתרכז בדבר מה ולהתעלם מהסחי דעת העולים מהסביבה החיצונית, זה מתבטא בבדיקת ה-EEG בעליה בפעילות גלי האלפא. כך, אותם נזירים שהצליחו להתמקד בתחושות החום והשמחה בגופם, מבלי להיות מוסחים מגירויים חיצוניים, הם גם אלו שהצליחו יותר מהאחרים לשמור על חום הגוף הגבוה בין סדרות תרגילי הנשימה, כך שהם גם אלו שהצליחו יותר מכולם להעלות במצטבר את טמפרטורת הגוף.

שליטה במערכות האוטומטיות של הגוף

הקרדיולוג, פרופ' הרברט בנסון, מייסד המכון לרפואת גוף/נפש בבית החולים הכללי במסצ'וסטס, חוקר כבר שנים רבות את יכולותיהם של מודטים שונים ברחבי העולם, וגם הוא מעוניין לגלות מה אנחנו יכולים ללמוד מהם כדי לספק לרפואה שלנו כלים חדשים המנצלים את כוח המחשבה.

באחד ממסעותיו למזרח, כשהגיע לאזור סיקים שבצפון מזרח הודו הוא מצא נזירים טיבטים גולים המצליחים להאט את חילוף החומרים בגופם במידה ניכרת. על פי רוב, כשאנחנו ישנים, קצב חילוף החומרים בגופנו יורד ב-15-10 אחוז לכל היותר. אותם נזירים טיבטים הצליחו בכוח מחשבתם להאט את חילוף החומרים בגופם בשעת המדיטציה ב-64 אחוז.

קצב חילוף החומרים בגוף מעיד על רמת הפעילות שלו, בין היתר באיזה קצב התאים הופכים את המזון לחומרים אחרים כדי להפיק מהם אנרגיה: כשרמת הפעילות של הגוף נמוכה, צריכת האנרגיה שלו נמוכה יותר גם היא, כך שקצב חילוף החומרים נמוך יחסית. אותם נזירים טיבטיים הצליחו להגיע לרמת רוגע כה גבוהה שכל הפעילות בגופם, כולל הפעילות האוטומטית שמתבצעת בתוך תאי הגוף מבלי שאנחנו מודעים לה, הואטה במידה רבה.

נזיר

צילום: Photos.com

פרופ' ג'ון אי.יאנג מהמעבדה לפיזיולוגיה תאית באוניברסיטת רוקפלר מציע במאמרו כיצד מודטים ותיקים מצליחים להגיע לרמות דומות של רוגע ולהאטה משמעותית בקצב חילוף החומרים: לדבריו, אמנם רגיעה עמוקה היא תופעה שמופיעה כבר בשלבים הראשונים של תרגול המדיטציה, אבל לא עד כדי כך. כפי שהוא מסביר, לאחר שנים של תרגול חוזר, חלק מהמודטים מצליחים לפתח שליטה בפעולות האוטומטיות המתבצעות בגופם – ומצליחים בעזרת מחשבתם לקבוע אילו ממערכות הגוף יופעלו ואילו לא.

שינויים בפעילות הגֵנים

בתחילת מאי השנה, פרופ' בנסון ועמיתיו מהמכון לרפואת גוף/נפש פרסמו מחקר בו הם ניסו ללמוד באופן מעמיק יותר על הקשר הישיר בין מצבנו הנפשי לפעילות בגופנו. הם בדקו איזה גנים הגוף שלנו מנצל, כלומר אילו חלבונים הוא מייצר כשהוא נכנס למצב רגיעה, מצב פיזיולוגי שבנסון כינה כבר בשנות ה-60 "תגובת רגיעה". מצב "תגובת הרגיעה" מתאר מגוון תופעות פיזיולוגיות המופיעות במצב רגיעה, כמו ירידה בקצב הלב והרפיית השרירים, תופעות שבמקרים רבים הפוכות ומנוגדות לאלו המופיעות במצב דחק (סטרֵס).

בעזרת בדיקות דם שנערכו לפני ואחרי כניסה למצב "תגובת הרגיעה", בנסון ושותפיו למחקר השוו את החלבונים שנוצרים בגופם של מתרגלים משלוש קבוצות שונות. בקבוצה הראשונה היו "טירונים" – כאלו שרק החלו לתרגל באורח סדיר את מצב "תגובת הרגיעה", במקרה זה באמצעות האזנה לקלטות של דמיון מודרך. הקבוצה השנייה הייתה מורכבת ממתרגלים חדשים יחסית שהחלו לשלב את תרגול מצב "תגובת הרגיעה" לפני כחודשיים והקבוצה השלישית הורכבה ממתרגלים ותיקים, בעלי ניסיון של 25-4 שנים במגוון שיטות שונות המשרות רגיעה, כדוגמת מדיטציה, יוגה, תפילה ועוד.

נבדקה רמת הביטוי של 22,000 גנים שונים והתברר שמערכות הגוף שמושפעות במידה הרבה ביותר ממצב הרגיעה, הן אלו הקשורות להורדת צריכת האנרגיה בגוף ולתפקוד מערכת החיסון. ההשפעה הרבה ביותר של מצב הרגיעה התבטאה בקרב המתרגלים הוותיקים, למודי המדיטציה, התפילה או היוגה, שבגופם התגלו השינויים המשמעותיים ביותר בביטוי הגנים.

בהודעה לעיתונות על המחקר החדש מציין בנסון: "בני אדם עוסקים בשיטות האלו כבר אלפי שנים. הממצאים שלנו על השינויים ברמה הגנטית עשויים לחזק את אמינותה של מה שנהוג לכנות כיום 'רפואת העידן החדש'". בנסון גם הביע את תקוותו שבעתיד, "שכיחות השימוש בטיפול עצמי תשתווה לזו של הטיפולים התרופתיים, הניתוחים ושיטות ריפוי אחרות שמשמשות כיום להקלה על סבל נפשי וגופני. בשילוב עם תרגילים ותזונה נכונה, גישות של גוף ונפש יכולות לחסוך מיליוני דולרים בשנה".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!