כשמעצב גינות מקים מסעדה

צמחיה ירוקה, בריכות נוי, גן ירק אורגני, נוף נעים, וגם האוכל שומר על רמה ב"מקום בלב" שברעננה

בריחה קצרה מהמציאות – רבע שעת נסיעה מהעיר הצפופה ואתם בחו"ל. ירוק עד, גן מיוחד בו גדלים עשבי תיבול לצד פלפלונים כתומים ומתוקים ובריכות קטנות ומעליהן גשרים, לצד אין סוף ירוק.

מקום בלב

אפשר להזמין מקום גם בפנים במסעדת "מקום בלב". יפה בפנים, מעוצב באבן עתיקה מצפת, בסגנון שמעניק למקום מראה של חדר אוכל בטירה עתיקה מימי הביניים. אבל להגיע למסעדה שנמצאת בבעלותו של מעצב גינות ולבחור לשבת בפנים נשמע כמו רעיון די מטופש.

לא ברור מתי בדיוק הפך חיים שסטל מגנן למעצב גינות. סביר להניח שזה התרחש בערך באותו הזמן שספָּרים הפכו למעצבי שיער. בכל אופן, איך שלא תגדירו את עיסוקו של שסטל, הוא יודע את העבודה – עם זה קשה להתווכח.

מומלץ להזמין מקום מראש ולבקש לשבת באחת הפינות הנסתרות ברחבת הגן. קיימות במסעדה לא מעט כאלה, חלקן מובלעות בין עמודים וחלקן נמצאות מעל הרחבה הראשית ונשקף מהן נוף לגינות ולבריכות. בכל הפינות אפשר ליהנות מהמראה הייחודי של הגן ומחוויה פרטית ושקטה שבה לא תיפגשו בשאר אורחי המסעדה.

את הסועדת ואותי הושיבו במרפסת פרטית וגבוהה, ממש מעל אחת הבריכות, כאשר צמחים מטפסים מקיפים אותנו מכל עבר. למרות שהמקום היה די מלא בערב יום שישי, ממרום כס מושבינו לא ניתן היה לחוש בנוכחותם של אלו שישבו בשאר חלקי הגן. הקול האנושי היחיד ששמענו מלבד זה שלנו היה של המלצרית החביבה והיעילה. מי שדווקא כן דאגו לשמור על ווקאליות לאורך הערב היו הצפרדעים בבריכה מתחתינו, שמאוד שמחו לפגוש אותנו ולא חדלו לקרקר על כך. בהתחלה זה בהחלט השתלב עם האווירה הירוקה המהפנטת של המקום, אך לאחר זמן מה של קרקורים שקלנו להציע כתוספת לתפריט מנת ספיישל של רגלי צפרדעים.

בסופו של דבר התרגלנו לקרקורים והגיע הזמן לבחון האם איכות האוכל תואמת את הנוף המרשים.

מקום בלבכפי שהומלץ לנו, פתחנו את הסעודה בסופלה פטריות (36 שקל) ובקציצות פראסה (36 שקל). הסופלה הורכב מפטריות שמפיניון, יער ופורטבלו, ליבת גבינת עזים, ובשילוב שמן כמהין. המרכיבים השתלבו טוב יחדיו, הגבינה עידנה מעט את טעמי הפטריות החזקים. מנה מוצלחת לפתיחה. גם הקציצות היו לטעמנו, פריכות מבחוץ ורכות מבפנים. והעיקר, באמת היה ניתן להרגיש את טעם הכרישה שלא הוחבא על ידי תיבול ותוספות אחרות, כמו בהרבה מקרים אחרים שבהם קשה לזהות ממה מורכבת הקציצה. גם ארבע הגבינות שבקציצות היו עדינות ולא השתלטו על הטעם או הכבידו על המנה.

מנות הפתיחה ללא ספק פתחו את התיאבון והשאירו מקום ורצון לעיקריות.

הבעיה היחידה הייתה שהתאכזבנו מעט ששום ירק לא הגיע אל הצלחת שלנו מתוך גן הירק הנפרש על פני חלק גדול משטח המקום. גם לא אל סלט העלים הקטן שהוגש לצד המנות. כששאלנו איפה בתפריט ניתן למצוא מרכיבים שגודלו בגן האורגני שבמקום, קיבלנו בתגובה הסבר קצר על עונתיות. מבין השורות, אפשר היה להבין שבעונת הקיץ אין הרבה ירקות הגדלים במקום ומוצאים את דרכם אל המטבח.

בבחירת המנות העיקריות, לפחות ביחס לממולאים מגן הירק (62 ₪) לא הייתה לנו התלבטות. מנה צמחונית זו, מתוך עמוד המנות הצמחוניות בתפריט, הכילה בוודאות ירקות שגדלו במקום. אידיאלי עבור הסועדת, אשר בפעם הראשונה מאז החליטה להפוך לצמחונית, קצת הבנתי אותה. משהו באווירה הירוקה והכפרית של המקום עושה חשק להעדיף דווקא מנות צמחוניות ורעננות. סקירת התפריט הראתה שלא משנה אם אתם אוהבי בשר, דגים או צמחונים, תהיה לכם בחירה בין כמה מנות. גם המחירים היו סבירים – רק מנות פילה הדניס והאנטריקוט חוצות את גבול מאה השקלים.

חשבתי להזמין את אחת ממנות הדג, שנראו כפתרון הולם גם לאווירה וגם למזג האוויר החמים ששרר באותו יום. המלצרית, לעומת זאת, טענה שאסור לי לוותר על האוסובוקו טלה (98 ₪) ואחרי ההצלחה במנות הראשונות, החלטתי להמשיך לסמוך על ההמלצות.

ההזדהות הזמנית עם הסועדת הצמחונית הסתיימה עם הגעת המנות. מנת הממולאים מהגן התבררה כמנה החלשה של הערב. מדובר ב-3 ממולאים מתחלפים (פלפל, עגבנייה וקישוא במקרה שלנו) ממולאים באורז מלא, עדשים שחורות, טופו וירקות.

זו לא מנה גרועה, הירקות עצמם היו מצוינים, אך המילוי היה מעט בעייתי. קינמון שפוזר ביד נדיבה מדי האפיל על כל שאר הטעמים במנה, וגם קוביות הטופו לא השתלבו טוב עם מרקם המילוי והרגישו כאילו סתם נדחסו אל המנה כדי להוסיף חלבון. האוסובוקו, לעומת זאת, היה מצוין. הבשר עבר בישול ארוך ביין אדום וירקות שורש, והתקבל שילוב טעמים נהדר ומרקם עסיסי ונימוח. בפירה השורשים שלצדו ניתן היה להבחין בטעם המודגש של הירקות, ולא רק טעם חזק של חמאה הנפוץ במנות מסוג זה.

מקום בלבבשלב הזה כבר הבנו בוודאות שכדאי לסמוך על המלצות הצוות, ולקינוח הם בחרו עבורנו את פאי פירות העונה (38 ₪), תוצרת קונדיטור הבית. במקרה זה פרי העונה היה תותים, אשר נחו בתוך ג'לי אדום מעל בצק פריך וגבינת מסקרפונה. קינוח לא כבד שהתאים מאוד לסוף הארוחה, במיוחד לצד הקפה המעולה אשר פוליו נקלים במקום.

"מקום בלב" לא מציעה מנות שלא טעמתם במקומות אחרים, והיא גם לא מנסה להיות חוד החנית בתחום הקולינרי. מה שהיא כן מציעה זה תפריט די מהודק של מנות שמבוצעות היטב, לצד ערך מוסף משמעותי: זהו אחד המקומות היפים שייצא לכם לסעוד בהם.

לדעתי מדובר בעסקה לא רעה בכלל.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!