כיצד הביסה גוגל את הרוח האנושית

מה פספסו מפתחי הבינה המלאכותית של גוגל כשהביסו את אלוף העולם ב"גו" – משחק השולחן העתיק בעולם?

אלוף העולם ב"גו", לי סה-דול מתחרה מול תוכנת המחשב "אלפא גו" | תמונה: Google via Getty Images

אלוף העולם ב"גו", לי סה-דול מתחרה מול תוכנת המחשב "אלפא גו" | Google via Getty Images

כשתוכנת הבינה המלאכותית של גוגל התמודדה בחודש מארס מול לי סה-דול, אלוף העולם במשחק השולחן העתיק בעולם "גו", הבנתי שמפתחי התוכנה פספסו משהו חשוב מאוד. גוגל השקיעה חצי מיליארד דולר ברכישת חברת הבינה המלאכותית DeepMind, המתמחה בפיתוח אלגוריתמים המסוגלים ללמוד בעצמם דברים שונים, כולל משחקים. אחת המטרות: לנצח את אלוף העולם ב"גו".

במהלך השידור החי של המשחק שנגמר בתוצאה 4-1 לטובת המחשב, נזכרתי בפגישה שלי עם יאסודה יאסוטושי. ״תקשורת בין בני האדם זה הדבר החשוב ביותר במשחק״, הסביר לי המאסטר היפני ברמה דן 9 בגו (הרמה הגבוהה ביותר). ״כשאתה מניח אבן במשחק הגו, אתה מקבל תשובה מהאדם שמולך. כשאתה יושב לשחק עם מישהו, הוא מקשיב לך ואתה מקשיב לו״.

למעשה המאסטר היפני רמז לי שניצחון – ההיבט היחיד שהתוכנה של גוגל מבינה ושואפת אליו – הוא רק היבט אחד במשחק, ולא בהכרח ההיבט העיקרי. המשחק הפילוסופי העתיק מתעלה הרבה מעבר לניצחון או לחישוב מהלכים קדימה – הוא מלמד אותנו שיעורים על החיים, על הפסד, על סובלנות ועל הקשבה לאחר. רבים מהמקצוענים שמשחקים בו אף מתייחסים למהלכים המבוצעים בו כסוג של אסתטיקה ומדברים על "זרימה".

"גו זה אתגר אנושי של אלפי שנים. הוא משחק אינסופי במושגים אנושיים של עומק, ועדיין לא פיצחנו אותו", מסביר בראיון לאפוק טיימס ד"ר אורי גלובוס, יזם, מרצה למדעי המחשב בפיתוח משחקים, ומייסד אגודת הגו בישראל.

אז נכון, ניצחון הבינה המלאכותית על אלוף העולם לי סה-דול, נתפס בעיני רבים כהתקדמות בהבנת האינטליגנציה של האדם ושל המכונה. אבל מה באמת משמעות הניצחון הזה? האם המכונה תעזור לשפר את האינטליגנציה האנושית? או שאולי היא תוציא את האנושיות מהמשחק?

תמונה: ED Jones/AFP/Getty Images

תמונה: ED Jones/AFP/Getty Images

משחק השולחן העתיק בעולם

משחק הגו הוא משחק השולחן העתיק ביותר בעולם ומעריכים שהוא בן כ-4,000 שנה. מקורו בסין, שם הוא מוכר בשם ווֵי-צִ׳י (משחק הכיתור) ויש הטוענים שבסין העתיקה היה משחק רווי סמליות ומשמעות קוסמית. מסין הוא הופץ בכל אסיה ובמשך דורות נחשב לאחד מארבעת האמנויות שכל אדם תרבותי צריך לרכוש יחד עם קליגרפיה, ציור ונגינה.

המשחק הגיע ליפן במאה ה-7 לספירה ושם נקרא גו. בהתחלה שיחקו בו בחצר הקיסרית ואז הוא הופץ בקרב הציבור הרחב. בסין עד היום המשחק נחשב למשחק של המעמד הגבוה לעומת משחקי שולחן אחרים. במערב נעשה המשחק לפופולארי רק לקראת המאה ה-19.

אף על פי שהמשחק עתיק מאוד, כלליו נשארו עד היום כפי שהיו. השחקים מניחים את האבנים שלהם על נקודות חיתוך של 19 קווים אנכיים ו-19 אופקיים בזה אחר זה. המטרה של השחקן היא לכתר את האבנים של השחקן השני, ובכך לכבוש את השטח.

"משחק הגו מושך סוג מסוים של אנשים חכמים עם נטייה לאסתטיקה מאוד מסוימת״, אומר גלובוס, ״אסתטיקה מינימליסטית, עם חוקים מעטים שיש להם משמעות רבה. החוקים בגו הם משהו שאפשר להסביר בפסקה, ומצד שני, העושר של התופעות שלו גורם לך תמיד לתהות: ׳לא ידעתי שאפשר לעשות את הדברים כך׳״.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!