גן העדן של צ׳יף פארמאסוסו – אפוק טיימס

גן העדן של צ׳יף פארמאסוסו

אי קטן וקסום בלב ים שלימד אותי שיעור חשוב על החיים וגם על המוות

מפרץ Mapuna שלחופו שוכן הכפר | באדיבות טל רם

מפרץ Mapuna שלחופו שוכן הכפר | תמונה: באדיבות טל רם

מטוס הנוסעים הקטן מטרטר ונוסק במאמץ, ונוף האי שמתחתינו מתחלף במהירות מכפרי חוף ומטעי קוקוס לגבעות תלולות של ג׳ונגל פראי ירוק. אחר כך מגיע ים, כחול ויפיפה, מואר בשמש בוקר שצובעת עננים דקים.

לבסוף אנחנו מגיעים. לשם – לאי ירוק בים. אי שאף אחד עוד לא הרס, אי השייך למקומיים, יד ראשונה מאלוהים.

מבט מהאוויר על שרשרת האיים | באדיבות טל רם

מבט מהאוויר על שרשרת האיים | באדיבות טל רם

ביציאה מן המטוס הג׳ונגל משמיע לנו מנגינה זרה, כאילו די.ג׳יי מסתורי שיחק בכפתורים בזמן שריחפנו, והמוזיקה עכשיו חדה ונקייה מדי. מניפים תיק על שכם, והשמש מכה. תחת עץ פיקוס ענק ליד מנחת העשב אנחנו עוצרים, מזיעים, ומחפשים סימן חיים. סוף סוף הגענו, אך החיוך הענק מפנה מקומו למבט תוהה: מה עושים עכשיו?

אפי (Epi), זה שם האי, אחד מ-82 איים המרכיבים את מדינת ונואטו הצעירה שבדרום מערב האוקיינוס השקט. מתגוררים בו 2,000 כפריים שחיים בשבטים בלי חשמל, מים זורמים, ביוב, או אספלט. בלי עיתוני חדשות, ובעיקר בלי להבין שהם זן הולך ונעלם.

בני ונואטו שפגשנו עד כה בעיר הבירה פורט-וילה היו חמים ושמחים. ניתן היה לחוש מהרגע הראשון ברוחב הלב של האנשים ששמחו לבלות איתנו ולארח אותנו בימים שהעברנו בעיר. מסתבר שהם זכו במקום הראשון בעולם במדד האושר, ונראה שזה רק גרם לחיוך שלהם לגדול.

את מדד האושר הלאומי, אגב, טבע והפיץ מלך בהוטן, ממלכה קטנה ומסוגרת ברום ההימלאיה. הוא קבע ארבעה פרמטרים לבחינה: צמיחה חברתית וכלכלית הוגנת ובת קיימא; שימור וקידום התרבות; שימור הסביבה הטבעית; וממשל תקין ואחראי.

בתים בשדרת כפר Murio | באדיבות של טל רם

בתים בשדרת כפר Murio | תמונה: באדיבות טל רם

יש מי שטוען שהזיותיו האוטופיות נבעו מחוסר בחמצן. אחרים משוכנעים שהמחשבה הנקייה היא תוצאה של היעדר זיהום אוויר.

בני ונואטו נחשפו לעולם רק במאות האחרונות. במהלך המאה ה-19 הם החלו לסחור עם זרים, ובשל איבה ששררה בין שבטים שונים, תוך זמן קצר עירבו המנהיגים המקומיים את הסוחרים הזרים במלחמות. הם דרשו להשתמש בתותחי הספינות כדי לרסק את כפרי יריביהם.

מאוחר יותר שבטים שלמים התפתו לצאת בעקבות נוכלים, נחטפו ונמכרו לעבדות באוסטרליה וברחבי הפסיפיק. קץ העבדות הגיע רק בראשית המאה ה-20 הודות ללחצים מתמשכים שהפעילו מיסיונרים מהכנסייה הפרסבטריאנית, שעמלו במרץ לחנך את הילידים על מילותיו של ישו: לאהוב ולחמול, לוותר ולהסתפק.

ב-1980, לאחר מאבק ממושך בשלטון הבריטי-צרפתי, זכו הילידים בעצמאות והצליחו לכונן שלום בכל רחבי המדינה. הם החליטו במודע לשמר את תרבותם הייחודית, של חיים מוכרים ופשוטים בחברה שבטית.

במקום להצטרף אל אופנת הקפיטליזם, הם נשארו בצד, בכפרים במעבה הג׳ונגל או סמוך לשפת הים. שבטים שלמים מתפקדים עד היום כמשפחה מורחבת של אחים ואחיות, אימהות ואבות, ובמקומות רבים הלבוש עדיין עשוי מעלים.

Mapuna Bay

בעודנו תוהים מכאן לכאן, ג׳יפ עצר על דרך בוצית צרה, והנהג הזמין אותנו בחיוך לקפוץ אל תא המטען הפתוח. נסענו צפונה בין גבעות פרא, ואדיות וחופים אל הכפר היחיד באי שזכה למידה מועטה של קידמה.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!