"המערער"

החוקר המפורסם קלייטון כריסטנסן מסביר מדוע הרדיפה אחר רווחיות מובילה לכישלון של חברות מצליחות, מציע איך להסתכל על העתיד ולא על העבר בעסקים ובחדשנות, ומשליך את תובנותיו העסקיות גם על החיים הפרטיים שלנו

"מאיזושהי סיבה, תכננו את העולם כך שיש לנו מידע זמין רק על העבר", אמר פעם הפרופסור המפורסם מהארווארד ביזנס סקול קלייטון כריסטנסן (61), שהתיאוריה שפיתח הצליחה להסביר מדוע חברות מצוינות המנוהלות היטב נכשלות.

"אנשים חושבים בדרך כלל שהדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא באמצעות איסוף כמה שיותר מידע לפני שמקבלים החלטה. אבל זה כמו לנהוג במכונית בזמן שמסתכלים רק על המראה – כי המידע שיש לנו הוא רק על העבר", הוא כותב בספרו האחרון How Will You Measure Your Life שהתפרסם במאי 2012.

קלייטון כריסטנסן

צילום: Betsy Weber

במהלך שנות המחקר שלו ניסה כריסטנסן להבין איך אפשר ללמוד על העתיד, ולקבל החלטות באמצעות הסתכלות קדימה. התיאוריות שפיתח הפכו אותו למי שנחשב למומחה עולמי שאין שני לו בתחום החדשנות.

כריסטנסן ניסה להבין מדוע כמעט כל חברה שהייתה נחשבת להצלחה מסחררת מוצאת את עצמה כעבור עשור או שניים במצוקה גדולה. "הגעתי למסקנה מוזרה ביותר", הוא סיפר לקהל בכנס של Fortune ב-2007. "אלה בעצם העקרונות של ניהול נכון שאנחנו מלמדים בהארווארד ביזנס סקול ששותלים את הזרעים לכשלונה הסופי של כל חברה".

אחת מהבעיות של עקרונות הניהול המסורתיים, לפי המחקר של קריסטנסן, זה הרצון להשתפר תמיד ולייצר מוצרים יותר ויותר טובים, תוך כדי הקשבה מתמדת ללקוחות הנאמנים. נטייה כזאת מאפשרת חדשנות מסוג מסוים, אבל מונעת ממנה לפתח חדשנות מסוג חיוני אחר.

מונח שטבע כריסטנסן, "חדשנות מערערת", או "חדשנות משבשת" (Disruptive Innovation) הפך לבאזוורד בקהילה העסקית והטכנולוגית. לעתים קרובות מזכירים בלוגרים וכתבים טכנולוגיים את הרעיון של "טכנולוגיה מערערת" (Disruptive Technology). "לערער" נהיה מה שכולם בעמק הסיליקון ובעולם ההי-טק רוצים לעשות. אבל השימוש במונח לא תמיד תואם את מה שכריסטנסן התכוון אליו.

כשכריסטנסן מדבר על "חדשנות מערערת", הוא לא מתכוון לטכנולוגיה פורצת דרך בהכרח, או למהפכה טכנולוגית, אלא לחדשנות שמאפשרת לפנות לשווקים חדשים, שעד כה לא יכלו או לא רצו להשתמש בפתרונות הקיימים.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!