ניהול סיכויים | סיכוי היברידי – לחלום מציאות

השינה הכרחית לחיים, והחלומות שלנו הכרחיים לחיים פנטסטיים

השינה הכרחית לחיים, והחלומות שלנו הכרחיים לחיים פנטסטיים.

אנו מבלים בין רבע לשליש מחיינו בשינה ומעניין לחשוב שהחלק הכי יצירתי ויצרני ביום מתרחש דווקא בחלומותינו. בשעה שאנו לכאורה לא עושים דבר, שערים נפתחים לפנינו, אנו מצמיחים כנפים ועפים רחוק, ואז מתעוררים בבוקר וחלקנו נדקרים מהמציאות.

חלומות הם דרך הקיצור אל תת המודע שלנו ומהווים פוטנציאל אדיר ליצירת סיכויים משמעותיים בחיים עצמם. הם נקראים סיכויים היברידיים משום שהמונח היברידי הוא חיבור של שני אלמנטים שהשילוב ביניהם מגדיל ביצועים ומשפר יעילות ותזמון. סיכוי היברידי הוא כזה בו אנו מצליחים לחבר את החלום למציאות, ולהפוך את המציאות לחלום.

אנשים רבים אינם מקדישים מחשבה למה שהם חולמים בשנתם, ודווקא בשנתנו נמצאים רמזים רבים למסלולי ההתפתחות והצמיחה שלנו ולכן אנו זקוקים לסיכויים היברידיים שמחברים חלום למציאות. מה שנדרש מאיתנו הוא לגבש את הרעיון של החלום שלנו, ליצור תשתית למימושו, לזכור לחבר את הרגש עם השכל, ולפעול לעשייה ממשית של הפיכת החלום למציאות כפי שתקראו בסיפורו של פאדי.

הסיפור של פאדי

|

סיפור חיי הוא סיפור על ילד שלא נתן לנסיבות החיים להפריע לתכניותיו. ילד ערבי – נוצרי-ישראלי, בוגר טכניון, בוגר MBA, יזם, חולם ועושה.

נולדתי וגדלתי בנצרת וגורלי נקבע כאשר נתנו לי את שמי – פאדי, שפירושו אדם שמוכן לתת מעצמו לאחרים. בצעירותי לא ידעתי שזה יהיה צו חיי. היום, בגיל 45, אני מבין את הקריאה. כבר בילדותי בבית הורי ספגנו כולנו את היכולת לחלום ולרוץ עם החלומות שלנו. אבי, שהיה בעל בית דפוס, איש תרבות ואוהב ספר, ואימי, גזברית בביטוח לאומי בסניף נצרת, עודדו ודחפו אותנו לחינוך ולהשכלה.

גדלתי כילד מוכשר שאוהב רובוטיקה ואלקטרוניקה. חלמתי על היי-טק כמסלול קריירה, וחלמתי לשנות את המקום שבו גדלתי ואת ההורים שלחצו לבחור בקריירה מסורתית יותר. אבל כבר עם סיום לימודי לתואר ראשון בטכניון, בתעשייה וניהול, נתקלתי במכשולים להגשים את חלומי: כערבי ישראלי היו מעט מאוד הזדמנויות ותקרת זכוכית שהקשתה מאד על מציאת עבודה. כדי לשפר את סיכויי לעבוד בהיי-טק החלטתי להשקיע שוב בלימודים: תואר שני בטכניון ומסלול MBA באוניברסיטת תל אביב. אבל שוב המציאות טפחה על פני, לא הצלחתי למצוא עבודה בהיי-טק.

הקושי להיות יזם ערבי הזכיר לי את הימים בהם הייתי שחקן כדורסל שאוחז בכדור בקצה הרחוק של המגרש, רחוק מאוד מהסל. המרחק הגדול גורם לך להבין שלא תקלע לסל, אין לך סיכוי. וכך הרגשתי, לא רק בשבילי, אלא גם בשביל רבים מהבוגרים המצטיינים של מוסדות כמו הטכניון, שלא יכלו לממש את כישוריהם ואת תשוקתם לחדשנות טכנולוגית.

המכשולים ליזם בחברה הערבית היו כמו שרשרת הרים, כשכל הר גבוה יותר מקודמו: המגבלות בתרבות הערבית המסורתית שלא הכירה את עולם הסטארט-אפים, הקושי לייצר קשרים וידע, הקושי להגיע למעסיקים בהיי-טק שמהססים לקלוט ערבים מסיבות שונות, הצורך להוכיח את היכולות שלי כל יום מחדש כדי לעמוד בתחרות ״הלא-הוגנת״ ותחושת חוסר ההזדמנויות.

מתוך ההשקה של אקסלרטור הייבריד

מתוך ההשקה של אקסלרטור הייבריד

כל אלה הובילו אותי למסקנה שאני מוכרח למצוא את הדרך ולהגשים את החלום – לתת סיכוי להיי-טק ערבי. בשבילי חלום הוא כמו מורה שמאמין בך, שסוחב ודוחף ומוביל אותך כל פעם לשלב הבא, לפעמים הוא דוקר אותך קלות עם מקל חד שנקרא ׳אמת׳, אבל הדקירה הזו רק נותנת לך עוד דחיפה קדימה.

החלטתי להצטרף למשרד הכלכלה כיועץ, ולסייע במענקים של המדען למגזר הערבי. וזה הוביל אותי בהמשך להקמת חממה עסקית עם משימה מאוד מאתגרת ושאפתנית: לעצב מחדש את כלכלת החברה הערבית, ולחבר אותה למיינסטרים של המדינה, כלומר, לתעשיית ההיי-טק.

כך התחלתי את עבודתי. האתגרים והמכשולים היו עצומים: איתור יזמים, ניסיונות לגייס שותפים, ניסיונות לבניית אקו-סיסטם ודגש על השינוי החברתי שחייבים לעשות, במיוחד בתפיסות ובדעות הקדומות בחברה הערבית, בעיקר לגבי יזמות טכנולוגית.

בשלב הזה הופתעתי לטובה. היתה הירתמות מצויינת של גופים שונים – ציבוריים ופרטיים – מהחברה היהודית. כולם רצו לעזור: התחילו להגיע יזמים, וגם רעיונות מצוינים עם פוטנציאל עסקי, אבל היה חסר לנו ולהם הידע איך להפוך רעיונות אלה לסטארט-אפים.

בעזרת השותפים השקנו ב-2013 את המאיץ הטכנולוגי הראשון ליזמים ערבים. המטרה היתה להנגיש את הידע ולמצוא מנטורים שיעזרו לכל יזם ולכל יוזמה. אבל המכשולים המשיכו לצוף על פני השטח: איך אפשר לבנות סטארט-אפים ללא השקעות? ומשקיעים גם מהמגזר היהודי וגם מהמגזר הערבי היססו: עבור המשקיעים מהחברה היהודית, היזם הערבי אינו הפרופיל של היזם היהודי שהתרגלו אליו או שהם מכירים, והוא ערבי מנצרת, לא מוכר באקו-סיסטם התל אביבי, כך שהסיכונים בהשקעות הפכו לגדולים עוד יותר. מצד שני, אנשי העסקים מהחברה הערבית העדיפו את ההשקעות בנדל״ן. בשבילם ההיי-טק הוא תעשייה מסוכנת שהם לא מבינים, מה גם שלא יודעים איך למנף את הדרך להמשך.hyb1-cropped

בתחילת 2014 התחלנו, יחד עם קבוצה של יזמים מהחממה, בתהליך של ״לחץ ולובינג״. ניסינו להסביר את כשל השוק הקיים, ושנדרש שהממשלה תתערב ותיתן תמריצים. בסוף אותה שנה הצלחנו, והמדען הראשי הכריז על נוהל מיוחד לסטארט-אפים בבעלות ערבית שמזכה אותם במענקים בשלבים המוקדמים שלהם.

אבל זה עדיין לא היה הסוף.

החממה הטכנולוגית שלנו השיקה כ-70 סטארט-אפים במהלך השנים הבאות, וכולם היו זקוקים להשקעות. גם אלה שקיבלו מענקי מדען, היו צריכים השקעות המשך, וזה לא קרה. שוב הרגשתי רחוק מדי מהסל. הרגשתי שלא הצלחנו להתחבר נכון לאקו-סיסטם התל אביבי ולתעשייה הסגורה הזו. היינו זקוקים לשחקן חזק, מהגרעין של התעשייה, שיעזור לנו לעשות זאת.

ואז הגיעה ההצעה לשיתוף פעולה עם עמותת בוגרי יחידת 8200, שחקן מוביל עם רקורד מרשים, כישורים וקשרים לכל האקו-סיסטם ותעשיית ההיי-טק הישראלית. אני חייב לומר שגם אני לא יכולתי להעריך עד כמה המציאות יכולה לעלות על החלום. ההיסוס לשתף פעולה היה כמובן משני הצדדים, שהחיבור ביניהם התברר כחדשני ומרגש. לבסוף יוצאי היחידה המובחרת של הצבא התחברו עם נבחרת היזמים הערבית, ונולד המאיץ המשותף שקראנו לו “הייבריד”.

ההתחברות הזו היא לא דבר שמובן מאליו. זהו צעד שנותן לנו סיכוי אמיתי. אחרי הכל, ההתנגדויות עדיין רבות ואחוזי הכשלון גבוהים, אך אנו שואפים להצליח, ובהצלחה זו אני בטוח שתעשיית ההיי-טק בחברה הערבית, ולא רק בנצרת, תעבור קפיצת מדרגה משמעותית. המאיץ הטכנולוגי ״הייבריד״ מאפשר עבודה אינטנסיבית עם סטארט-אפים ערביים והרתמות של חברות היי-טק במרכז במטרה לייצר סיכוי של ממש למעורבות אמיתית, והצלחה משותפת של היזמים, המנטורים והמשקיעים לטובת התעשייה כולה.

פאדי סוידאן: [email protected]

* * *

״דבר אינו בזבוז זמן אם אתה משתמש בחוויה בתבונה״, אמר הפסל הנודע אוגוסט רודין שהתפרסם במיוחד בזכות פסלו ״האדם החושב״. האדם החושב, הוא כולנו, מרבית שעות היממה, כשהראש חושב ומחשב מארגן את המציאות לפי מערכת כללים וחוקים שמשאירים אותנו בגבולות המסגרת.

ובלילה, כאשר אנחנו הולכים לישון, מתחיל זמן הקסם שלנו. אם אתם רוצים לצמצם את המרחק בין היכן שהייתם רוצים להיות והיכן שאתם נמצאים היום, תנו לחלומות שלכם סיכוי לתת לכם מציאות חלומית.

אודות מדור ניהול סיכויים

ניהול סיכויים הוא הכרחי בעידן בו רבות מההזדמנויות האישיות והעסקיות הגדולות קורות כשהצעד המתבקש אינו אוטומטי והמסלול לא סלול. מדור זה הוא המקום לקרוא על איך לנהל סיכויים ועל סיפורים של קוראים שחבים את הצלחתם לזיהוי אירוע מכונן וניהול ההזדמנות שנוצרה.

היכנסו ללינק כדי לשלוח את הסיפור שלכם:

bit.ly/et-chance

כתבו לנו איך ניהלתם הזדמנות שנוצרה דרך החוויה האישית שלכם. הסיפור הנבחר יתפרסם בגיליון הבא.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!