עלייתם של הביו-האקרים הישראלים

לראשונה בישראל, צפויות לקום בקרוב מעבדות ביולוגיה שכונתיות שכל אחד מאיתנו, ללא כל הכשרה, יוכל להנדס בהן יצורים חיים, למצוא את העשב שירפא את הסרטן שלו ולגלות איזה דג באמת מגישים לו בסושי

 ניסויים במעבדה Biocurious שבעמק הסיליקון, במעבדה קהילתית בבוסטון ובפריז | תמונה: Jeanbaptistparis/Flickr

ניסויים במעבדה Biocurious שבעמק הסיליקון, במעבדה קהילתית בבוסטון ובפריז | תמונה: Jeanbaptistparis/Flickr

תחשבו שבמורד הרחוב הייתה לכם מעבדה ביולוגית מתקדמת שתוכלו לעשות בה מה שתרצו, בלי שום צורך בהשכלה אקדמית או בהכשרה מיוחדת. תחשבו למשל שגילו לכם בגוף, חלילה, גידול סרטני. אתם מבקשים לקבל חלק מהתאים הסרטניים שהוציאו לכם בביופסיה, ולוקחים אותם למעבדה השכונתית שלכם. בעזרתם של כמה חברים חובבי ביולוגיה, שמתגייסים מיד לעזרתכם, אתם מתחילים לעשות ניסויים בתאים הסרטניים של עצמכם: מה מחליש אותם? מה משמיד אותם? אולי עשבי מרפא מסוימים? אולי סוגי מזון כלשהם?

זה אולי נשמע רחוק, אבל מעבדות שכונתיות כאלה צצות כיום בזו אחר זו ברחבי העולם, ובקרוב גם בישראל.

כל מי שיודע למדוד כמויות, לשקול ולערבב, יכול לעשות ניסויים בביו-טכנולוגיה, במעבדת ביולוגיה קהילתית

בארץ, בינתיים, ניסויים כאלה אפשר לעשות רק במעבדה מקצועית, למשל במכון ויצמן, שם אמנון דפני, מדען עם תואר שני ממכון ויצמן היה יושב מול צלחת ניסויים, ומפזר תאים סרטניים שנלקחו מחולת סרטן השד בכל אחת מהשקערוריות הקטנות שבצלחת. אחרי זה הוא היה מוסיף להן תרופה, כל פעם אחרת, כדי לבחון את השפעתה על התאים הסרטניים. ״אין בעיה להשיג את התרופות האלה אפילו ללא תשלום״, הוא מסביר לי, ״חולים רבים נפטרים ונשארות תרופות שאין מה לעשות איתן״.

 ניסויים במעבדה Biocurious שבעמק הסיליקון, במעבדה קהילתית בבוסטון ובפריז | תמונה: François–Digital/Flickr

ניסויים במעבדה Biocurious שבעמק הסיליקון, במעבדה קהילתית בבוסטון ובפריז | תמונה: François–Digital/Flickr

דפני הוא גם מטפל ברפואה סינית. יום אחד הוא חשב לבחון את השפעתם של צמחי מרפא שונים על תאים סרטניים, בדיוק באותה שיטה. כך הוא גילה למשל שהשורש הסיני ״באי-שאו״ מחסל תאי סרטן שד מסוימים, אבל על תאי סרטן שד אחרים אין לו כמעט שום השפעה.

״מתפרסמות חדשות לבקרים כתבות על צמח חדש שמחסל סרטן״, הוא אומר. ״יכול להיות שמישהו ייקח את הצמח הזה ולא ירגיש שינוי. הוא יספר למישהו אחר שהתחיל לקחת את הצמח ושהוא לא עובד, וגם הוא יפסיק, אבל דווקא לאותו אדם הצמח יכול היה לעזור״.

כמה קשה לעשות את הניסויים האלה? צריך רקע מדעי?


״הייתי אומר שזה לא הרבה יותר מסובך מבישול. זה אולי לא פשוט כמו להכין חביתה, אבל זה גם לא לבנות חללית. אדם שזה חשוב חשוב לו, יכול לראות סרטוני הדרכה, לקבל הדרכה במעבדה הקהילתית, ולאחר כמה ניסיונות יצליח להעמיד ניסוי ולקבל תוצאות אמינות״.

דפני מסביר שהדבר הקשה באמת, לאדם החולה במחלה למשל, הוא לשלם הון עתק למקצוען או למחקר אקדמי מסורתי. לכן הוא רוצה להעביר את הידע והכוח של המעבדות המקצועיות, כמו זו שהוא עובד בה, להמונים. כך יוכלו אלפי בני אדם רגילים לבצע ניסויים על המחלות שלהם במעבדות שכונתיות, ואף להעלות את תוצאות הניסויים לאינטרנט, לטובת חולים אחרים ברחבי העולם.

בסוף מפגש הביו-האקרים הישראלי, אחד המשתתפים החדיר שבב זיהוי לתוך כף ידה של בחורה צעירה | תמונה: Ben Kaminsky

בסוף מפגש הביו-האקרים הישראלי, אחד המשתתפים החדיר שבב זיהוי לתוך כף ידה של בחורה צעירה
| תמונה: Ben Kaminsky

פגשתי את דפני במפגש הראשון של קהילת הביולוגיה "עשה זאת בעצמך" בישראל. כ-50 חובבי ביולוגיה וטכנולוגיה התקבצו באמצע אפריל בתל אביב כדי להתחיל לקדם את החזון של מעבדות ביולוגיות שכונתיות או קהילתיות בישראל – כל אחד ממניעיו הוא. היו שרצו למצוא פתרונות לגידולים חקלאיים, אחרים התעניינו ביצירת אורגניזמים מהונדסים גנטית. חלקם אפילו רוצים לחבר את הגוף שלהם לטכנולוגיה, ולהפוך לסייבורגים. בסוף המפגש כולם צפו בסקרנות בהשתלה של שבב זיהוי בכף ידה של בחורה צעירה, שבוצעה על ידי חובבן.

המקום שבו התקיים המפגש, ״תאמי״ (Tel Aviv Makers International), הוא עצמו למעשה מעבדה קהילתית. זהו מרחב עבודה שיתופי או ״האקר-ספייס״ או ״מייקר-ספייס״ – מקום שאליו מגיעים מייקרים, אנשים יצירתיים שרוצים לייצר כל מיני דברים. שם הם חולקים כלי עבודה ומשתפים בידע ובניסיון שלהם. ב״תאמי״ יש כיום ציוד מגוון לעבודה באלקטרוניקה, מדפסות תלת ממד, ציוד לעבודה בעץ ובמתכת, אבל מה שעדיין אין ב״תאמי״ זה ציוד ביו-טכנולוגיה, דבר העשוי להשתנות בקרוב.

 ניסויים במעבדה Biocurious שבעמק הסיליקון, במעבדה קהילתית בבוסטון ובפריז | תמונה: Sean Ness/Flickr

ניסויים במעבדה Biocurious שבעמק הסיליקון, במעבדה קהילתית בבוסטון ובפריז | תמונה: Sean Ness/Flickr

ניסויים בסושי

מעבדות קהילתיות שמתמקדות בביולוגיה מתפשטות כיום ברחבי העולם. יש המכנים אותן ״ביו-האקרספייס״, או מעבדות ״ביולוגיה עשה-זאת בעצמך״. אחת הראשונות שבהן הייתה ״ג'ן-ספייס״ שבברוקלין. נורית בר שי הישראלית, אחת מהחלוצות של ה״ג'ן-ספייס״, הגיע למפגש בישראל כדי לשתף בניסיון שלה ולעודד את הקהילה הישראלית להקים מעבדות שכאלה.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!