״השאלה היא לא האם תהיה מלחמת עולם, אלא איך היא תיראה. דברים לא צפויים עומדים לקרות״ – אפוק טיימס

״השאלה היא לא האם תהיה מלחמת עולם, אלא איך היא תיראה. דברים לא צפויים עומדים לקרות״

ג'ורג' פרידמן, האיש שעמד בראש ״סוכנות הריגול הפרטית הגדולה ביותר בעולם״ ונחשב לעתידן מוערך, מדבר על הסדר העולמי החדש שבו מדינות חזקות יפלו, ואת מקומן יתפסו אחרות. ״גרמניה, סין ורוסיה יקרסו, ויוחלפו בכוחות חדשים. כשזה יקרה – תתחיל מלחמה״

תמונה: Pedro Pardo/AFP/Getty Images ,Fotolia

תמונה: Pedro Pardo/AFP/Getty Images ,Fotolia

״תהיה מוכן למלחמה״, אומר לי ג'ורג' פרידמן בתחילת הראיון הטלפוני שאני עורך איתו מביתו שבאוסטין, טקסס. ״זה צפוי להתרחש בעתיד הקרוב. ואני לא מדבר על מלחמה מול ארגוני טרור, אלא על מלחמה בין מדינות״.

בפעם האחרונה שפרידמן דיבר על מלחמה, זה קרה לפני יותר מעשור, ב-20 באפריל 2003, בראיון שנתן לכתב הניו יורק טיימס. רוב העיתונאים הבכירים שמסקרים את המזרח התיכון כבר היו בדרכם הביתה, והבית הלבן אפילו לא רמז על אפשרות שתפרוץ מלחמה.

זו בדיוק העבודה שלי – לדבר על הדברים, לפני שמדברים עליהם. כשחזיתי את המשבר באוקראינה חשבו שאני משוגע

פרידמן: ״האיחוד הסובייטי נפל כשהוא נאלץ להגדיל את הוצאות הביטחון בזמן שמחירי הנפט נפלו. רוסיה מתמודדת כיום מול אותה בעיה״ | צילום: Krichevsky/Wikipedia

פרידמן: ״האיחוד הסובייטי נפל כשהוא נאלץ להגדיל את הוצאות הביטחון בזמן שמחירי הנפט נפלו. רוסיה מתמודדת כיום מול אותה בעיה״ | צילום: Krichevsky/Wikipedia

״המלחמה [בעיראק] תתחיל ב-20:00 הלילה״, הוא אמר, ״מפציצי B-52 כבר נמצאים באוויר ויגיעו ליעדם בקרוב״. פרידמן קלע בול. בעצם לא, הוא פספס בשעה. המלחמה התחילה ב-21:00, וב-22:15 הודיע על כך הנשיא בוש מהבית הלבן.

אז כשפרידמן, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הגיאו-פוליטיקה, מחליט לדבר שוב על מלחמה, אני מוכן להקשיב. לא רק בגלל הרזומה שלו כחוקר או כעתידן מוערך שחיבר מספר רבי מכר כמו ״The Future of War״, אלא גם מכיוון ששמו נקשר בחברה שייסד ועמד בראשה – שיש המכנים אותה ״סוכנות הביון הפרטית הגדולה בעולם״.

ה״סוכנות״, היושבת בבניין משרדים לא הרחק מביתו שבאוסטין, מאכלסת יותר מ-20 אנליסטים ונקראת באופן רשמי Stratfor (סטרטפור). תפקידה: לספק, בתשלום, ניתוחים ותחזיות גיאו-פוליטיות על אירועים עתידיים הצפויים להתרחש במקומות שונים בעולם. בין לקוחותיה כמה מהתאגידים הביטחוניים הגדולים בעולם, כמו לוקהיד מרטין, לצד סוכנויות ממשל אמריקניות.

מתברר שרבים מעובדי סטרטפור הם יוצאי סוכנויות ממשלתיות, כפי שנחשף בתכתובות דואר אלקטרוני שהועברו לאתר ההדלפות ויקיליקס, לאחר שהאקרים פרצו למחשבי סטרטפור ב-2012. חלקם אף המשיכו לעבוד עבור סוכנויות ממשל אמריקניות בזמן שהועסקו בסטרטפור, דבר המעלה סימני שאלה לגבי קשריה ומהותה של החברה. כך למשל, הם הכינו תוכנית עבודה תלת-שנתית עבור מפקד המארינס.

פרידמן: ״מבין הכוחות הגדולים במזה״ת (ערב הסעודית, ישראל, טורקיה ואיראן) - טורקיה היא היחידה עם עוצמה צבאית המסוגלת לשלוט באזור״ | תמונה: Ozan Kose/AFP/Getty Images

פרידמן: ״מבין הכוחות הגדולים במזה״ת (ערב הסעודית, ישראל, טורקיה ואיראן) – טורקיה היא היחידה עם עוצמה צבאית המסוגלת לשלוט באזור״ | תמונה: Ozan Kose/AFP/Getty Images

2_sideמקורות אחרים שמזינים את החברה מגיעים מכמה יבשות נוספות. אחת התכתובות מצטטת מקור העובד עם ישראל, שסיפק לסטרטפור עדכונים על מצבו הבריאותי של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, שמת מאוחר יותר מסרטן. מקור נוסף מספר כיצד ישראל שיתפה פעולה עם לוחמים כורדים במטרה לפגוע במתקני הגרעין האיראניים.

בין התכתובות שהודלפו אפשר גם למצוא דברים פחות סימפטיים, כמו שיטות עבודה שנויות במחלוקת שסיגלו חלק מעובדי החברה. מהסוג הקשור בהפעלת לחצים פסיכולוגיים על מקורות, בכל האמצעים הקיימים, כדי לחלץ מהם מידע. לא ממש מפתיע לאור השאיפה, שתמיד הייתה לפרידמן, ליצור סוג של ״סוכנות CIA פרטית עבור ההמונים״. שאיפה שהתגבשה אצלו כבר בגיל צעיר, כשצפה באביו, אז חייל הונגרי בחזית הרוסית, מנתח את התקדמות הכוחות הסובייטיים לתוך הונגריה במהלך המלחמה הקרה. וגם מאוחר יותר, כשקיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת קורנל ועבד על חלק מ״משחקי המלחמה״ בפנטגון, אותן סימולציות שנועדו לדמות מצבי קרב.

אבל בגיל 67, נראה שמשהו השתנה באיש נמוך הקומה, עם הדיבור האיטי והבטוח, שנותן לי להרגיש כאילו הוא שוקל כל מילה שיוצאת מפיו. הוא עזב את סטרטפור, שם בצד את הייעוץ הגיאו-פוליטי לתאגידי הענק ששכרו את שירותיו, והקים חברה חדשה – Geopolitical Futures, העוסקת לדבריו רק בפרסום מאמרים בנושאים גיאו-פוליטיים.

ייתכן שזה קרה בעקבות הפריצה למחשבי החברה, אף שפרידמן לא יודה בכך. ״יש חלק אחד שלקחתי איתי משם – את המודל ששימש אותנו כדי לחזות דברים״, הוא אומר לי. ״זה הדי-אן-אי שלי״.

והחלק הזה הוא בדיוק מה שמוביל אותו לדבר שוב על מלחמה. אבל לא בין מדינות לקבוצות לא ממשלתיות, כמו ארגוני טרור, דבר שלא חסר במחוזותינו, אלא בין מדינות למדינות. פרידמן טוען שבעשורים האחרונים מרבית המערכות הפוליטיות בעולם נבנו כדי למנוע ממדינות לצאת למלחמה אחת עם השנייה, והן הצליחו בכך. אבל האם הן יצליחו בכך לתמיד? האם זה ישתנה?

״מלחמה בין מדינות היא מאפיין חוזר בפוליטיקה הגלובלית, והיא צפויה לחזור שוב״, הוא טוען. ״לא הייתה מאה אחת בהיסטוריה שלא התרחשה בה מלחמה שעיוותה את המערכת הפוליטית כולה. במאה ה-18 זו הייתה 'מלחמת שבע השנים', במאה ה-19 אלה היו מלחמות נפוליאון, ובמאה ה-20 היו אלו מלחמות העולם. כל תקופת שלום הובילה לתקופה אלימה״.

הניתוח של פרידמן מתבסס על העובדה שלכל מערכת פוליטית יש חולשה מובנית – לא חשוב כמה חזקה היא, נוצרים בה עיוותים ובעיות שהיא לא מסוגלת יותר לפתור ככל שחולף הזמן. כך בסופו של דבר היא נחלשת ונופלת, ונוצר שיווי משקל חדש.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!