רווח כפול: למה בכל העולם משקיעים באג'נדות חברתיות?

יותר ויותר משקיעים ברחבי העולם מנתבים את השקעותיהם לארגונים בעלי אידיאולוגיה חיובית. המניע: אתי, מוסרי וגם כלכלי. ומה קורה בישראל? באיחור ניכר, התופעה מתחילה להתעורר

shutterstock - רווח כפול

בשנת 2014 כבש את הרשת סרטון שזכה עד כה לכ-62 מיליון צפיות, והמצולמים בו התבקשו לבצע פעולות ספורטיביות "כמו ילדה". נשים, נערות ונערים שנענו לבקשה, רצו או חבטו בחולשה ובאופן מעורר גיחוך. לעומת זאת, ילדות קטנות דווקא עשו זאת בעוצמה ובביטחון.

הצופים בסרטון שיצרה חברת אולווייז לא יכולים להתעלם מהמסר הנשי המעצים שבחרה החברה לשדר. החברה המשיכה את הקו עם סרטונים נוספים שהוכיחו שאימוג'ים מבוססים על סטריאוטיפים מגבילים.

גם אתר האינטרנט האמריקאי "באזפיד", שנחשב למעצמת מדיה, מקדם שוויון בין המינים, וקורא לאתרים אחרים ללכת בעקבותיו. הדוגמאות האלה מייצגות קונספט שהולך ומתרחב ברחבי העולם, שבמסגרתו חברות מסחריות מגלות אחריות תאגידית ומקדמות מסרים חברתיים.

האחריות החברתית שמאמצות חברות רבות, בהן גם תאגידי ענק, לובשת צורות שונות. אחת הבולטות שבהן היא "השקעה אחראית", או "השקעה ירוקה", המכונה SRI
(Socially Responsible Investing). הכוונה להשקעות פיננסיות אשר מושפעות מקריטריונים חברתיים, סביבתיים ואתיים, בנוסף לשיקולי הרווחיות.

זוהי תופעה עולמית הולכת ומתרחבת של משקיעים שקובעים את הרכב תיקי ההשקעות שלהם בהתאם לקריטריונים שהם בוחרים על-פי השקפת עולמם וחזונם החברתי והכלכלי. רבים מסרבים להשקיע בחברות שעיסוקם נוגע לייצור והפצת נשק, טבק, אלכוהול ופורנוגרפיה ובוחרים, במקום זאת, להשקיע בתאגידים המקפידים על זכויות אדם, קידום נשים, איכות הסביבה, קיימות, צדק חברתי, ניהול תקין, בטיחות והעסקה הוגנת.

לכאורה מדובר בשיקולים חברתיים ומצפוניים בלבד, אך בפועל יש להם השלכות משמעותיות גם על רווחיות ההשקעה. רווחיותה של חברה שתתגלה בעתיד כמי שעוסקת בפעילות שלילית או שפוגעת בעובדיה עשויה להיפגע. מצד שני, לחברות שייהנו מתדמית חברתית טובה, ישנם סיכויים גבוהים להצליח, ולכן ההשקעה בהן כדאית.

SRI בעולם

ניצני הגישה הופיעו כבר במאה ה-18 בפילדלפיה שבארצות הברית מתוך רצון להימנע מתמיכה בסחר עבדים. 200 שנה לאחר מכן התנגדו רבים להשקעה ביצרני הנפלם במחאה על הנעשה במלחמת וייטנאם. בהמשך, שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה היווה דגל אדום וגרם לרבים בעולם לסרב להשקעות במדינה.

בארצות הברית ובמדינות אירופה נתח ההשקעות על-פי אסטרטגית SRI הולך וגדל במהירות. אחד המהלכים המשמעותיים בהטמעת השיטה נעשה ב-1984, עם הקמתו של US SIF, פורום ההשקעות האחראיות בארצות הברית.

מהדוח האחרון שפרסם הפורום, עולה כי בשנת 2014 השקיעו גופים שבחנו שיקולי SRI בהשקעותיהם בארצות הברית כ-6,500 מיליארד דולר, זאת לעומת כ-500 מיליארד דולר ב-1995. בין התאגידים שנחשבים בעלי אחריות חברתית נמנים מיקרוסופט, ג'ונסון אנד ג'ונסון ו-M3.

במטרה לעודד את התופעה, הוציא האו"ם ב-2006 מסמך עקרונות להשקעה אחראית (PRI). "אנו מאמינים כי מערכת פיננסית עולמית שהיא יעילה מבחינה כלכלית ובת קיימא, הכרחית עבור יצירת ערך לטווח ארוך", נכתב בהצהרה שעליה חתומים מנהלי ארגונים כלכליים גדולים ממדינות שונות, במסגרתה הם מתחייבים להציג דוח על ההשקעה האחראית שלהם אחת לשנה.

נכון לדצמבר 2015 חתמו על המסמך כ-1,400 גופים מ-52 מדינות שמנהלים נכסים בהיקף של כ-60 טריליון דולר. בין החותמים גם מורגן סטנלי, קרדיט סוויס, גולדמן זאקס וג'יי פי מורגן.

היכולת לעקוב אחרי ביצועיים פיננסיים של חברות מושקעות מקלה על קבלת ההחלטות של משקיעים, אולם קשה יותר למדוד ולנתח את הערכים החברתיים של אותן חברות ולתרגם אותם למכשיר שיסייע למשקיעים. לצורך כך הוקמו בשנים האחרונות מדדים שונים ששמים דגש על האחריות החברתית של החברות, ומסייעים להעריך את ביצועיהן העתידיים.

יותר ויותר חברות מבינות את עוצמת הכלים האלה, משתפות פעולה עם המדדים החדשים ומעבירות להם דוחות. מחקר מסכם שפרסם דויטשה בנק מצא שמרבית המחקרים בתחום מעידים על כך שחברות שזוכות לדירוג גבוה במדדים החברתיים מניבות תשואות טובות יותר. ישנם חוקרים שטוענים כי הסיכון בהשקעה במניות אלה נמוך יותר.

אבל לא תמיד הכל ורוד. ההשוואות בין "מדדים חברתיים" (כלומר כאלה שמעניקים משקל רב לגופים שמגלים אחריות חברתית) ובין מדדים רגילים של מורגן סטנלי (MSCI), העלו שבמדינות מתפתחות נמצא פער משמעותי לטובת ביצועי "המניות החברתיות", בעוד שבארצות הברית המדדים הרגילים הובילו ביחס למדדים החברתיים. ההסבר לכך נעוץ בקריטריון של ניהול תקין: במדינות מתפתחות קיים פער דרמטי בין חברות בעלות ניהול תקין לבין חברות רגילות. במדינות המפותחות, הפער הזה מצטמצם ומבטל את היתרון של החברות שבהן יש ניהול תקין במדדים החברתיים.

בעיה נוספת היא הקושי למדוד את הצלחת ההשקעה החברתית, מפני שבדרך כלל התועלת הסביבתית או החברתית תשפיע על ביצועי המניה רק לאחר כמה שנים. אפשר גם לתהות איך נקבעת מידת התרומה החברתית של הגוף המושקע – על פי השקפת עולמו של מי? מה גם שפעמים רבות דירוג הערכיות נקבע על פי דיווחי החברה עצמה, ויתכן שאלו כלל לא אמינים.

מה קורה בישראל?

היקף השקעות SRI בישראל עדיין מצומצם מאוד, והתחום נמצא בחיתוליו בעיכוב ניכר אחרי ארצות הברית ואירופה. בעלי נכסים ומנהלי השקעות מוסדיים ישראליים טרם חתמו על אמנת האו"ם בנושא, שעליה חתומה רק חברת מחקר ישראלית אחת. בהיעדר כלים מתאימים, היכולת להשוות בין הנתונים החברתיים של הגופים בישראל מוגבלת. המחקרים בתחום עדיין מעטים, בעוד שבדיקה עצמאית כזאת היא תהליך יקר למדי.

אך למרות זאת, בהחלט נראית בישראל תחילתה של התעוררות, ואחת לתקופה נולדת יוזמה חדשה שמעודדת אחריות תאגידית. כך למשל, בית ההשקעות אלטשולר שחם מנהל קרן חברתית. כמו-כן, בית ההשקעות חרט על דגלו את נושא איכות הסביבה.

יוזמות אחרות בתחום מציעות לציבור החרדי והדתי "תיק השקעות כשר", שתואם את השקפת עולמם. מנהלי תיקים אלה מבטיחים השקעה תוך הקפדה על מצוות כמו איסור הלוואה בריבית ושמירת שבת וכשרות.

מדד "מעלה", שהושק ב-2005 בשיתוף הבורסה לניירות ערך, הוא מעין חלופה ישראלית לשלל המדדים החברתיים הפעילים בעולם. המדד מעדכן אחת לשנה את רשימת 30 החברות הציבוריות המובילות את דירוג ארגון מעלה לאחריות חברתית.

כלי רלוונטי נוסף הוא מדד ההשפעה הסביבתית של חברות ציבוריות שמנהל המשרד להגנת הסביבה, ומספק אינדיקציה על הביצועים הסביבתיים של חברות בעלות פוטנציאל לסיכון. ציון גבוה במדד זה משקף רמת סיכון גבוהה ועשייה סביבתית נחותה. תיקון לחוק ניירות ערך מחייב חברות ציבוריות לדווח במסגרת הדוח השנתי שלהן על סיכונים סביבתיים שהן יוצרות.

עם הפנים לעתיד

ניתן להניח שמגמת הגידול בהשקעות בארגונים בעלי אחריות חברתית תמשיך לגדול בכל העולם וגם בארץ. ככל שירבו המשקיעים הישראלים שמתעניינים בפרמטרים חברתיים, אפשר לשער שייערכו יותר מחקרים בתחום ויתווספו כלים שיסייעו לקבל החלטות מתאימות. אם יוכח לאורך זמן שההון שהקצו המשקיעים תרם הן לתהליכים ערכיים והן לשגשוג של הגוף המושקע, כך יגבר האמון בהשקעה אתית. וככל שאותן השקעות יציגו רווחים פיננסיים מובהקים למשקיעים, כך יגדל נפח התופעה.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!