מה אומרים הקולות שבפנים

מכירים את הקולות שמתרוצצים לנו רוב הזמן בראש? ״ההרצאה שנתתי אתמול היתה מצוינת״, ״למה צעקתי על הילד?״, ״אני חייב לדרוש העלאה בשכר״. הפסיכולוג צ'רלס פרניאו שהחליט לראשונה לחקור את הקולות בכלים מדעיים, מאמין שמודעות רבה יותר אליהם תעזור לנו להבין מי ומה מנהל לנו את החיים

איור: Fotolia

איור: Fotolia

לפני 600 שנה, אישה בשם מרג'ורי קאמפ עזבה את ביתה בקינגס לין, אנגליה, ונסעה לעיר השכנה, נורווג', לפגוש את הנזיר הקדוש ג'וליאן. רבים באו לג'וליאן כדי לקבל ייעוץ רוחני, ומרג'ורי הגיעה אליו כי כבר זמן מה היא שמעה קולות בראשה. לפעמים הקולות היו ברורים וחזקים, כאילו עוד אדם עומד לצידה, במקרים אחרים הם היו מופשטים יותר ולא מזוהים.

הנזיר ג'וליאן חי בחדר קטן שבו שני חלונות השקיפו החוצה. מהחלון האחד הוא דיבר עם אנשים שבאו להתייעץ איתו, והחלון השני השקיף אל הכנסיה. לג'וליאן עצמו גם היו בעבר התנסויות של שמיעת קולות. הם היו כה חזקים, שאת רוב ימיו מאז הוא העביר במדיטציה עליהם. מרג'ורי וג'וליאן בילו מספר ימים בשיחה על הקולות ששמעו בראשם, והשיחה הזאת שינתה את חייה של מרג'ורי. לבסוף היא העלתה את סיפורה על הכתב.

אנחנו כל הזמן מייצרים בראשנו עולמות, בונים תסריטים, דיאלוגים, וכל זה מתרחש במקביל לעולם שאנחנו חיים בו

600 שנה מאוחר יותר קרא הפסיכולוג והסופר צ'רלס פרניאו (Fernyhough) את הגירסה המודרנית של הספר שכתבה מרג'ורי, בפליאה ובהפתעה: ״גם אני שומע קולות״, הוא חשב לעצמו. ״אני שומע את מרג'ורי וג'וליאן מדברים בעודי קורא עליהם״. הוא גם שמע קולות כשקרא רומנים, או כשכתב על דמויות בדויות שהמציא. ככל שחשב על כך, הוא הבחין שהוא מקדיש זמן ניכר מחיי הערות שלו כדי לייצר ולנהל דיאלוגים עם עצמו, שרק הוא שומע. ״אני חושב עם מילים, ולפעמים כשאני מנסה למצוא פיתרון לבעיה, אני אפילו מדבר לעצמי בקול רם״.

הדיבור או הקולות שמתרוצצים בראשו של פרניאו, מוכרים אולי לאנשים רבים: תכנון של סדר היום, שיחות עידוד או ביקורת שאנחנו מנהלים בראש כלפי עצמנו או כלפי אחרים, הכנה לראיון, שחזור שיחה עם חבר, שיר שקיבל חיים משל עצמו וחוזר ומתנגן לנו בראש, קטע מסרט ועוד אין-ספור מונולוגים ודיאלוגים שמתקיימים בראש רוב הזמן. חלק מאיתנו, שאינם חולי נפש, ממש שומעים פיזית את הקולות.

פילוסוף סוקרטס הרהר על נושא הדיבור הפנימי מתוך התנסות אישית | תמונה: Sanzio

פילוסוף סוקרטס הרהר על נושא הדיבור הפנימי מתוך התנסות אישית | תמונה: Sanzio

אף שהחוויה נפוצה כל כך, פרניאו הגיע למסקנה שאף אחד לא ממש חקר אותה בכלים מדעיים. במשך זמן רב פילוסופים ופסיכולוגים חקרו את הדיבור הפנימי רק מתוך התנסות. בספר ״תיאטטוס״ מהעת העתיקה, סוקרטס שואל: ״למה שלא נסתכל בעדינות ובסובלנות על המחשבות של עצמנו, לבחון ולראות מה הם באמת המראות האלו שבעצמנו?״. לעומתו, הפילוסוף רנה דקארט מהמאה ה-17 לא ראה שיש כאן יותר מדי מה לבחון. בזמן שישב ערב אחד בחליפת השינה שלו ליד האש, הוא הסתכל לתוך מחשבתו והגיע למסקנה שהעובדה שהוא חושב משמעה שהוא קיים.

אחריהם, היו אנשים שניסו למצוא כלים מדעיים יותר, כמו הפילוסוף והפסיכולוג ויליאם ג'יימס שניסה במאה ה-19 לפתח שיטה שתלמד אנשים להתבונן ולבחון את המחשבות שלהם. ג'יימס דימה את הניסיון להתבונן על המחשבות כמו ״לנסות להדליק את הגז [במנורת הגז] מהר מספיק כדי לראות איך נראית החשיכה״.

פרניאו חשב שאם יצליח לראשונה לנתח בכלים מדעיים את הדיבור הפנימי, ולהבין אותו, זה יאפשר לנו להיות מודעים אליו ויסייע לנו במצוקות היום-יום ובפתרון בעיות.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!