איך לנצח מבלי להילחם?

איור: SMYang/ET

איור: SMYang/ET

לפני שנים רבות, במאה החמישית לפני הספירה, כשסין הייתה מחולקת למדינות קטנות שלחמו זו בזו, השליט שיאנג הכה בגונג וקרא לצבא להתגייס ולהתכונן לצאת לקרב. כמה ימים קודם לכן אביו הלך לעולמו, ועתה, כשירש את השלטון, אחת הערים שתחת שליטתו החלה להתמרד, והעבירה את נאמנותה למדינה עוינת. שיאנג היה נחוש בדעתו לצאת לקרב ולכבוש אותה בחזרה.

הצבא יצא למסע. הוא היה צריך לעבור יותר מ-150 קילומטר כדי להגיע אל העיר הסוררת. החיילים כבר היו מוכנים להסתער, אבל כשעמדו מול שערי העיר, דבר מוזר קרה: קטע מחומת העיר קרס, והותיר את העיר ללא הגנה ראויה.

להפתעתו של הצבא, דווקא אז, כשקיבל יתרון ויכול היה לכבוש בקלות את העיר, שיאנג הכה שוב בגונג וקרא לצבא לסגת ולחזור אל עיר הבירה. אחד מיועציו המופתעים מחה בפני מנהיגו: ״ברגע שהגענו אל העיר להעניש אותה על פשעיה, החומה קרסה. האין זה סימן משמים שעלינו להשלים את כיבוש העיר? ולמה עלינו לוותר על המתקפה?״

שיאנג ענה לו: ״שמעתי שאיש חכם אמר פעם: ׳אדם מוסרי אינו מנצל אחרים כשהם מרוויחים, ולא תוקף אחרים כשהם במצוקה׳. קודם כל נאפשר לעיר לתקן את חומותיה. רק לאחר מכן נתקוף אותה״. כשאנשי העיר שמעו על חוש הצדק של שיאנג, הם ביקשו להיכנע ללא מאבק.

גם החכם הסיני סון דזה היה מצביא דגול. הוא חיבר במאה השישית לפני הספירה את יצירת המופת על אסטרטגית ״אמנות המלחמה״ ובמשך שנות חייו נרשמו לזכותו נצחונות צבאיים מרשימים. הוא אף הצליח פעם להכניע צבא שהיה גדול מצבאו פי עשרה.

עם זאת, סון דזה העדיף שלא להילחם. הוא כתב: ״להשיג מאה ניצחונות במאה קרבות – אין זה שיא המצוינות. שיא המצוינות הוא להכניע את צבאו של האויב ללא לחימה״. מצביאים רבים בסין לאורך ההיסטוריה למדו את ספרו של סון דזה, והרעיון של ״להכניע את האויב ללא לחימה״ הפך לאידיאל.

הקיסר השני של שושלת טאנג, טאנג טאי-דזונג (649-598 לספירה), נחשב לקיסר מופתי בהיסטוריה הסינית. בשנות שלטונו גדלה האימפריה של שושלת טאנג, במקרים רבים ללא צורך במאמץ צבאי. הקיסר טאי-דזונג נחשב כקיסר שדאג לעמו כמו אב לילדיו, כולל לבני המיעוטים ולעמים השונים שחיו תחת האימפריה.

באותה תקופה הגוקטורקים במערב היוו איום ומטרד לשושלת ולעתים קרובות פלשו לתחומה של טאנג. יום אחד, החלו סופות שלגים קשות שהעמידו את הגוקטורקים במצוקה גדולה. כבשים וסוסים רבים מתו והאנשים היו מוכי רעב ומותשים. למרות שהייתה זאת תקופת רגיעה בין הצדדים, פקידים רבים הציעו לטאי-דזונג לנצל את ההזדמנות כדי להתקיף את הגוקטורקים. אבל טאי-דזונג אמר: ״אם ננצל את אסונם עבור האינטרסים האישיים שלנו, זה לא יהיה מעשה טוב. אם נתקוף אותם בזמן מצוקתם הגדולה, זאת תהיה פעולה לא מוצדקת. אפילו אם כל הגוקטורקים יעזבו את שלטונם וכל בעלי החיים שלהם ימותו, לא אתקוף אותם. רק אם יבצעו עוד פשע כלפינו נצא בפעולה צבאית נגדם״.

פעם הסביר טאי-דזונג מדוע לדעתו הוא הצליח להרחיב את הגבולות באופן נרחב כל כך וחסר תקדים. חלק מהסיבות שאותן ציין היו העובדה שהקים ממשל תקין ומוסרי, ושדאג כמו אב אפילו לשבטים המקיפים את סין, ששליטים לפניו נהגו להתייחס אליהם בזלזול.

הפילוסוף הסיני מנציוס אמר: ״כשמכניעים אנשים באמצעות כוח, זה לא משום שהלב שלהם נכנע, אלא משום שהכוח שלהם אינו מספיק כדי להתנגד לכך. ואילו כשמכניעים אנשים באמצעות המוסריות, זוהי כניעה בשמחה ובלב שלם״.

מנציוס הטיף לכך שעל השליט לבנות חברה יציבה עם חוסן חברתי, ורק כך תוכל להרתיע באופן טבעי אויבים מחוץ. הוא אמר: ״מדינה ששלטונה נמצא בידיו של איש מידות, שהמשרות הממשלתיות נמצאות בידיהם של אנשים ראויים, אפילו מדינות גדולות יראו מפניה״.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!