היום שבו אנטיביוטיקה כבר לא תעבוד

בחודשים האחרונים התגלו ברחבי העולם חיידקים שפיתחו עמידות ל״מפלט האחרון״ – אנטיביוטיקה שמשתמשים בה רק כששום אנטיביוטיקה אחרת כבר לא עובדת. כעת חוששים מ״חיידק בלהות״ שיתפשט באוכלוסייה ולא ניתן יהיה לעצור. מה בכל זאת אפשר לעשות? תמונת מצב

איור: יוני גודמן

איור: יוני גודמן

בסוף אפריל השנה, הגיעה לבית החולים בפנסילבניה אישה (49) עם סימפטומים של דלקת בדרכי השתן. המקרה היה יכול להיות די שגרתי, אבל כשהבדיקות שלה נשלחו למעבדה בבית החולים הצבאי במרילנד – אחד מבתי החולים החשובים ביותר של חיל הרפואה האמריקני – התברר שחלום הבלהות של הממסד הרפואי האמריקני מתחיל להתגשם: החיידק שגרם לדלקת היה עמיד לקוליסטין, אנטיביוטיקה שמכונה ה״מפלט האחרון״, זו שמשתמשים בה רק כששום אנטיביוטיקה אחרת כבר לא עובדת.

״למיטב ידיעתנו, זהו הדיווח הראשון על חיידק כזה בארה״ב״, כתבו החוקרים בכתב העת Journal of Antimicrobial Chemotherapy 2016, ״והוא מבשר את הופעתו של חיידק שבאמת עמיד לכל סוגי האנטיביוטיקה״.

ללא פעולה מיידית ודחופה, אנחנו מתקדמים לקראת עולם פוסט-אנטיביוטי בו דלקות שכיחות ופציעות מזעריות עלולות שוב לגרום למוות

חלום הבלהות הזה התחיל כחצי שנה קודם לכן כאשר נמצאו בדרום סין חיידקים שפיתחו חסינות לקוליסטין. לפי דיווח שהתפרסם בכתב העת הרפואי היוקרתי ״לנסט״ (נובמבר 2015), נמצאו 16 מטופלים שאושפזו בבתי חולים בדרום סין שנשאו בגופם חיידק שעמיד לקוליסטין.

חודש אחר כך, כמעט כמו בסרט ״הציפורים״ של היצ'קוק, התחילו להגיע בזה אחר זה דיווחים מבריטניה, מדנמרק, מגרמניה, מבלגיה ומצרפת על חיידקים עמידים לקוליסטין שהסתתרו אצל מטופלים בבתי החולים.

במקביל, כחודש לאחר שהתגלה המקרה הראשון בארה״ב, פורסם מקרה נוסף של חיידק חסין כזה בארה״ב, ובעוד תשע מדינות באירופה, בדרום אמריקה ובמזרח אסיה. המקרים התגלו במחקר שערכו חוקרים ממעבדות JMI שבארה״ב, כשסרקו כ-20 אלף חיידקים שנאספו בבדיקות שגרתיות אצל מטופלים בבתי חולים באזורים שונים בעולם. אצל 19 מהחיידקים שנבדקו, החוקרים הצליחו לזהות עמידות לקוליסטין. וגם בישראל התגלה ב-2012 חולה עם חיידקים העמידים לקוליסטין.

החזית הקשה ביותר במאבק מול החיידקים העמידים לאטניביוטיקה היא בבתי החולים - שם החיידקים המסוכנים האלו כבר מאכלסים דרך קבע את חדרי הניתוח ואת מהמחלקות הפנימיות | תמונה: Fotolia

החזית הקשה ביותר במאבק מול החיידקים העמידים לאטניביוטיקה היא בבתי החולים – שם החיידקים המסוכנים האלו כבר מאכלסים דרך קבע את חדרי הניתוח ואת מהמחלקות הפנימיות | תמונה: Fotolia

עוד לפני שהתחילה בהלת ״המפלט האחרון״, ארגון הבריאות העולמי תייג את הקוליסטין, ב-2011, כ״בעל חשיבות מכרעת לבריאות האדם״. כעת, כשחיידקים עמידים לקוליסטין צצים בכל מקום כמו פטריות אחרי הגשם, הזהיר תומס פרידן, ראש המרכז האמריקני לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC), ש״ללא פעולה מיידית ודחופה, אנחנו מתקדמים לקראת עולם פוסט-אנטיביוטי שבו דלקות שכיחות ופציעות מזעריות עלולות שוב לגרום למוות״.

אם המצב חמור כל כך, מדוע אנחנו מאפשרים לחיידקים שעמידים לקוליסטין להמשיך להתפשט במהירות כזאת בעולם? והאם הקוליסטין היא באמת האנטיביוטיקה האחרונה שנותרה לנו?

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!