הגשר בין המדע לרוח

מדיטציה ככלי לחקר המוח? היום זה אולי נשמע מפתיע, אבל בעבר תהליכים רוחניים ומחקר מדעי לעתים קרובות השלימו והעשירו זה את זה

תמונות: Fotolia.com

כ-50 מדענים התאספו לפני כמעט שלוש שנים בכפר הפסטורלי נווה שלום שליד לטרון כדי לשתוק ביחד למשך ארבעה ימים. שורות שורות הם ישבו מכונסים בתוך עצמם, מנסים לעקוב בריכוז אחר נשימותיהם ופשוט לחוות את הרגע. חלקם פסיכולוגים, אחרים חוקרי מוח שרגילים לבחון את עולם הנפש והרגש בכלים מדעיים. אבל הפעם "המחקר" התנהל מזווית שונה לחלוטין – רק התבוננות שקטה פנימה, במקום הכלים החיצוניים המוכרים כיום כמו מבחנים קוגניטיביים או בדיקות EEG. כך נראה רטריט המדענים שהתקיים כבר פעמיים ביוזמת מרכז מודע שבמרכז הבין תחומי בהרצליה.

מקדש שומרי משוחזר. כבר לפני 5,000 שנה שימשו מקדשים כאלו גם כמצפי כוכבים של הכוהנים האסטרונומים.

כיום, המדיטציה כבר הצליחה במידה מסוימת להיכנס גם לאוניברסיטאות. ד"ר ריקרדו טרש למשל, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, מרבה לעסוק ולתרגל מדיטציה. במסגרת אחד הקורסים הפרקטיים שהוא מעביר בחינוך הוא אפילו מלמד את הסטודנטים מגוון סוגי מדיטציות והם נדרשים לתרגל אותה ברמה היום יומית בעצמם, וזאת כדי שיוכלו בהמשך הקורס גם ללמד אותה בבתי ספר יסודיים.

הוא מספר על היתרונות הרבים שהוא מפיק מתרגול שגרתי במדיטצית הקשב – מיינפולדנס – שלדבריו עוזר לו מאוד בשגרת היום יום: משפר את רמת היעילות שלו, עוזר לו להיות יצירתי יותר ולקבל בפחות שיפוטיות את הסובבים אותו, ועוד כהנה וכהנה. כמובן שככלי מחקרי השימוש במדיטציה בעייתי. כידוע, כפי שמתנהלת השיטה המדעית במשך מאות השנים האחרונות, כדי לבדוק מחקרית נושא כמו פעילות המוח, נדרש להשתמש בכלי מדידה חיצוניים כמו שאלונים או מדידת גלי מוח. לדברי טרש, לחוויה האישית ממקור ראשון קשה לייחס חשיבות כלשהי.

כשבשנות ה-60 התעורר במערב גל של התעניינות בפילוסופיות המזרח, בודהיזם, הינדואיזם טאואיזם וכו', בין אלו שהתקרבו בזהירות היו גם מדענים. דיוויד בוהם, מבכירי פיזיקאי הקוונטים באותה תקופה היה אחד מהם. בין היתר שותף בוהם לגילוי "אפקט אהרונוב-בוהם" המהפכני בזמנו, לפיו חלקיקים טעונים מושפעים לעתים גם משדות אלקטרומגנטיים מרוחקים, שלכאורה כלל אינם אמורים להשפיע עליהם.

כיוון שמחקרו השגרתי בפיזיקת הקוונטים ובנפלאות עולם החלקיקים הזעירים, לא סיפק לו את כל התשובות שחיפש, הוא התעניין גם בכיוונים מקבילים אחרים. כך, כשבשנות ה-40 לחייו אשתו הציגה בפניו את כתביו של הגורו הבודהיסטי ג'ידו קרישנמורטי, בוהם מיד נמשך אליהם בציפייה לתובנות ולהבנות חדשות. קרישנמורטי נהג להדגיש בכתביו את חשיבותם של תהליכי התבוננות פנימיים, ומתברר שבכתבים האלו בוהם מצא סוף סוף נקודות מבט מעניינות לשאלות שהעסיקו אותו שנים ממושכות.

בשנים הבאות, בסדרת דיאלוגים שפרסמו במשותף הגורו הבודהיסטי והפיזיקאי האמריקני, הם ניסו למצוא את המשותף בין שתי התורות ודנו בסוגיות מורכבות כדוגמת מגבלות החשיבה האנושית, טיבעה של החכמה שמעבר למחשבה האנושית ועוד.

התהליך שבוהם עבר בליוויו של קרישנמורטי השפיע עמוקות על תפיסת עולמו. תיאוריה שפרסם בשנות ה-80 מציעה שבעולם שמסביבנו קיימים שני רבדים. הראשון הוא זה שבו אנחנו מסוגלים להבחין, הכולל חלקיקים פיזיקליים נפרדים זה מזה כדוגמת אטומים ואלקטרונים. לרובד הזה קרא בוהם "הסדר המפורש" (Explicit Order). אבל כפי שהציע בוהם, החלקיקים הזעירים האלו אינם כל הסיפור. מתחת לאותו רובד מופרד נחבא רובד עמוק יותר, הוליסטי יותר, "הסדר המעורב" (Implicate Order) בו כל החלקיקים קשורים ומעורבים זה לזה וכל מרכיב בודד מסוגל לחשוף מידע לגבי כל מרכיב אחר ביקום.

אז האם בוהם וחוקרים נוספים שמשלבים תובנות וכלים רוחניים במחקר המדעי שלהם ממציאים כאן משהו חדש, שלא היה כאן קודם? ממש לא. מבט על ההיסטוריה מגלה כי במגוון תרבויות קדומות זו הייתה שגרה. ברבות מהתרבויות הקדומות מרבית החוקרים, המדענים והרופאים אף היו אנשי דת ורוח שניסו בעזרת ההבנה המדעית לפענח מעט מצפונותיו של האל.

ההתפתחות הרוחנית בעולם המספרים

פיתגורס היווני, אותו אחד ממשפט פיתגורס המפורסם, הדגים לנו במאה השישית לפנה"ס שעל לימוד המתמטיקה והאסטרונומיה יכול להתבסס תהליך רוחני מעמיק המאפשר להבין טוב יותר את צפונות האל, ואולי גם אפילו להתקרב אליו.

שנים רבות בצעירותו נדד פיתגורס במגוון ארצות בעולם בהן למד והרחיב את אופקיו: מצרים, פרס, הודו ועוד, וניכר שהמסעות האלו עיצבו את תפיסת עולמו. כך למשל, בדומה להודים, האמינו פיתגורס ותלמידיו ברעיון של גלגול נשמות, לפיו האדם נתון במעגל כמעט אינסופי של מחזורי חיים עוקבים.

אבל להשקפתו של פיתגורס, ניתן להשתחרר ממעגל החיים הזה, ובשביל זה צריך להגיע לרמה רוחנית גבוהה. ואיך עושים את זה? צריך לטהר, גם את הגוף אבל בעיקר את הנפש, ודרך יעילה להשיג זאת היא להתבונן. להשקפתו של פיתגורס, הפילוסוף, שמהרהר ולומד על אודות צפונות המתמטיקה והמדע יכול לשחרר את עצמו מאותו "מעגל חיים" לכאורה אינסופי, ולצאת ממנו לרמת קיום גבוהה יותר.

ומבחינתו, כלי מצוין לטיהור הנפש הוא מוסיקה. לכן מעבר למתמטיקה ולאסטרונומיה הרבו פיתגורס ותלמידיו לנגן ולהאזין למוסיקה, עם ההרמוניות המובנות בה. כפי שהציע פיתגורס, אולי אם נקשיב טוב טוב, במיוחד אם נצליח לטהר את נפשנו, נוכל אפילו לשמוע את המוסיקה ההרמונית שיוצרים כוכבי הלכת בתנועתם…

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!