״לשרי החינוך אין היום עם מי לעבוד. הם צועקים 'אחריי', והחיילים נשארים בשוחות ולא מסתערים״

לתת לתלמידים כלים להצליח בחיים? לחנך לערכים? לאפשר מימוש עצמי? שיחה עם ד״ר יורם הרפז, לשעבר עורך ״הד החינוך״, על מערכת החינוך המבולבלת ועל התפוררות הערכים

צילום: ודים ברסטצקי

צילום: ודים ברסטצקי

״כיוון שהמעמד הבינוני איבד בשנים האחרונות את הביטחון בקיומו – אין יותר קביעות בעבודה, את המשכנתה קשה להחזיר, בפנסיות שלנו משחקים בבורסה, והילדים בקושי מצליחים לקנות דירה – המעמד הזה שמוביל את החברה לוחץ יותר ויותר לצייד את ילדיו בידע, במיומנויות, ובהרגלים שיעזרו להם להסתדר ולהצליח בחברה בעתיד״, אומר לי בתחילת השיחה ד״ר יורם הרפז, לשעבר מנהל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, ומחברם של ספרים ומאמרים בתורת החינוך, ההוראה והלמידה ופיתוח החשיבה.

ומה הבעיה בזה? זאת הייתה מטרת בית הספר מאז המהפכה התעשייתית – לדאוג שהילדים ישתלבו טוב בחברה, ויהפכו לאזרחים יצרנים וממושמעים.

״נכון, זו הייתה תמיד המטרה הכי חזקה, אבל היא הולכת ומתחזקת עוד יותר בשנים האחרונות. במדינות רווחה, כפי שישראל הייתה לפני ארבעים-חמישים שנה, או כמו פינלנד או נורבגיה היום, דואגים פחות לצייד את הילדים בכלים כאלה, כי יודעים שבכל מקרה המדינה תמיד תדאג להם. אבל במדינות כמו ארה״ב וגם באירופה, בעקבות הניאו ליברליזם, החברה הפכה לשדה הישרדות שבו החזקים שורדים, והחזקים הם אלה שמצוידים בכלים להסתדר בג'ונגל הקפיטליסטי שממתין להם מחוץ לבית הספר״.

מעמד הביניים שחרד לקיומו, לוחץ יותר ויותר לצייד את הילדים בידע, במיומנויות ובהרגלים שיעזרו להם להצליח בג'ונגל הקפיטליסטי

איך זה מתבטא בבית הספר?

״זה מתבטא בהיבטים רבים. ראשית, נותנים משקל גבוה למקצועות שמאמינים שיעזרו לילדים ל'הסתדר' ולהצליח, למשל חמש יחידות במתמטיקה, באנגלית, במחשבים. שנית, יש דגש רב על השגיות ותחרותיות, למשל הישגים גבוהים במבחנים ארציים כמו מיצ״ב, או במבחנים בין-לאומיים כמו פיז״ה. שמים דגש גם על תכונות כמו חריצות, שאפתנות, יכולת לדחות סיפוקים, וכמובן, גולת הכותרת, בחינות הבגרות ותעודת הבגרות הנחשבת לשיא השיאים ומטרת המטרות – הכלי שיעזור לילד להסתדר בחיים. היום 90-80 אחוז מבתי הספר בארץ הם מהסוג הזה״.

יש בישראל מי שלא פועל כך? שדואג פחות להישגים צרים, ויותר לחינוך לערכים ולהשכלה רחבה?

״אלה הן האליטות, ששולחות את הילדים לבתי ספר ששמים דגש על חינוך לערכים״.

המאה ה-15 | תמונה: PublicDomain_Wikipedia

המאה ה-15 | תמונה: PublicDomain_Wikipedia

האליטות של החברה?

״לא של החברה, אלו האליטות של התרבות, שהיא גדולה ורחבה יותר מהחברה. בדרך כלל האליטות מורכבות מאנשים שקיומם מובטח ולכן הם פחות מוטרדים מהשאלה איך הילדים יסתדרו בעתיד. הם דואגים יותר לעצב את רוחו של הילד, את אופיו ואת דפוסי החשיבה שלו לאור ערכי היסוד של התרבות המועדפת עליהם. יהיו כאלה שישאפו לחנך ברוח התרבות האוניברסלית של להיות בן-אדם, אחרים ישאפו לחינוך של 'להיות נאמן לרוח היהדות', ועוד״.

יש לך דוגמה לבתי ספר כאלה?

״קחי לדוגמה את האליטה של החילונים. הם רוצים שילדיהם יתחנכו ברוח התרבות המערבית, שיפתחו חשיבה ביקורתית, שיעריכו ספרות יפה, שיגלו סקרנות לתורת הקוונטים. הורים כאלה ישלחו את הילדים לבית הספר ליד האוניברסיטה בירושלים, או לבתי ספר למדעים ואומנויות, שזה שם קוד לבתי ספר לעילית. ההורים האלה פחות דואגים לבגרויות, כי הילדים בבתי הספר האלה ממילא עושים בגרויות נהדר.

״האליטה של הדתיים תישלח את ילדיה לישיבות קטנות שזה שם קוד לישיבות אליטיסטיות מאד ששמות דגש על לימודי יהדות, ובערב הם לומדים לימודי חול לבגרות, והילדים עושים בגרויות בקלות״.

המאה ה-19 | תמונה: Public Domain_Wikipedia

המאה ה-19 | תמונה: Public Domain_Wikipedia

מה עם ילדים שבכלל לא אוהבים מסגרת של בית ספר?


״הילדים האלה יכולים ללכת לבתי הספר הדמוקרטיים, שמאפשרים לכל ילד למצוא ולהמציא את עצמו, לנסות לממש את הכישורים הייחודיים לו, את הנטיות שלו, את המקום שבו הוא עצמו אוטונומי ואוטנטי. מילות המפתח כאן הן 'מימוש עצמי', ללא תיווך של אינטרסים חברתיים או תרבותיים״.

למה בית ספר רגיל לא יכול לתת לילדים כלים להסתדר בחיים, וגם להקנות להם ערכים וגם לאפשר להם לממש את עצמם?


״זאת הבעיה הקשה – אי אפשר לשלב בין הגישות האלה כי הן מנטרלות זו את זו".

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!