חטיפי מדע ומעבר| מוזיקה מגבירה שיתוף פעולה

 

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

הצוללת הצהובה לשדרוג שיתוף הפעולה

כשחושבים על ההשפעות של המוסיקה בסביבה העסקית, קל לחשוב על זו שמשמיעים לנו בחנויות, שנועדה לעודד אותנו לקנות יותר. מחקר חדש מאוניברסיטת קורנל מדגים שגם כשמדובר בעובדי החברה עצמם, מבלי שמסתובבים באזור שום לקוחות, כדאי לשים לב איזו מוסיקה משמיעים ברקע – המוסיקה הנכונה יכולה לעזור להם להגביר את שיתוף הפעולה.

במהלך הניסוי הקבוצות השונות שיחקו באותו משחק שבודק את רמת שיתוף הפעולה. ההבדל הוא שלחלקם הושמעו שירים שמחים, קצביים ומוכרים יחסית, כמו ״הצוללת הצהובה״ של החיפושיות או Walking on Sunshine משנות ה-80, בביצועם של קתרינה ו״הגלים״. לקבוצה השנייה הושמעה מוסיקת Heavy Metal, בעיקר של מבצעים לא מוכרים, ולקבוצה השלישית, קבוצת הבקרה, לא הושמעה שום מוסיקה.

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

מתברר שבקבוצה הראשונה רמת שיתוף הפעולה הייתה הגבוהה ביותר. כשחילקו לנבדקים אסימונים במסגרת המשחק והם נדרשו להחליט איזה חלק מהם הם ייקחו לעצמם, ואיזה יתרמו לקופה הקבוצתית, בקבוצה הראשונה שיעור התרומות היה הגבוה ביותר.

וזה מתאים לממצאים ממחקרים קודמים, בין היתר לכאלה שמעידים שכשאנשים מקשיבים ביחד לאותה מוסיקה קצבית זה גורם להם להגביר את התיאום ביניהם.

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

צמחים ששומעים את היריב

לא רק שצמחים מסוגלים לזכור ואפילו להזהיר זה את זה מאיומים, כנראה שהם גם מצליחים לשמוע.

כשחוקרים מאוניברסיטת מיזורי השמיעו לצמח ״תורדנית לבנה״ הקלטה של זחלים לועסים, זה גרם לצמח לשדרג את ההגנה – הוא הגביר את פליטת החומרים דוחי הזחלים. כך, כשמאוחר יותר באמת הגיעו אליהם זחלים, הצמחים ששמעו את ההקלטות הקדימו לפלוט את החומרים ואף פלטו יותר מהם.

לא ברור עדיין כיצד הם באמת שומעים, אבל ייתכן שהצמחים חשים את תנודות הקול.

תמןנה (להמחשה בלבד): Fotolia

תמןנה (להמחשה בלבד): Fotolia

רכיב הננו שמכסח את החיידקים החסינים

הסכנה של התפשטות החיידקים החסינים מוכרת, וגם כאן כבר כתבנו לא מעט על האיום של העידן הפוסט אנטיביוטי. ייתכן ששו לם, דוקטורנטית מלזית באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה הצליחה למצוא את הפתרון לאיום הזה.

מדובר בחלקיק ננו שהיא הינדסה – כדור בעל 16 או 32 זרועות שכל גודלו כעשרה ננומטר. הוא מורכב מחלבון והזרועות שלו מצליחות לתפוס את קליפת התא של החיידק ולקרוע אותה לגזרים. בניגוד לרכיבים דומים שפותחו בעבר, הוא לא מזיק לתאים הבריאים שמסביב.

בינתיים יעילותו של חלקיק הננו הלוחמני הזה נבדקה על חיידקים במבחנה עם דם, כמו גם בגופו של עכבר, ומתברר שהחלקיק אכן הצליח להשמיד את החיידקים. אבל צוות המחקר מקפיד להזכיר לנו שהדרך עד לתרופה עבורנו עוד ארוכה, לכל הפחות כחמש שנים.

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

מתקדמים לאינטרנט הקוונטי

כשפיזיקאים מדברים על טלפורטציה קוונטית הם מתכוונים למידע שעובר מיידית מחלקיק לחלקיק, בלי ששום דבר פיזי עובר ביניהם. שיא עולמי חדש בתחום נשבר כשחוקרים מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה הצליחו להעביר כך מידע, למרחק של 6.2 ק״מ, תוך שימוש ברשת סיבים אופטיים. מטרת החוקרים היא קידום ״האינטרנט הקוונטי״ – רשת מאובטחת בהרבה מהמוכרות לנו.

 

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!