יום הולדת למדור ניהול סיכויים בסימן השנה החדשה – אפוק טיימס

יום הולדת למדור ניהול סיכויים בסימן השנה החדשה

ימי ההולדת שלנו הם כמו נוצות בכנפי הזמן. היום בו נולדנו מסמל את היום בו הוענקו לנו חיינו, ונוצרנו בהרכב שאין שני לו בעולם. אגב, הסיכוי הזה, להיוולד בדיוק מי שאתם הוא אחד ל-400 טריליון

יום הולדת למדור בסימן השנה החדשה

לא חייבים להמתין ליום ההולדת או לשנה החדשה כדי לתכנן קדימה או להביע משאלה. כל יום בשנה, מבחינה סטטיסטית, הוא טוב ליציאה לפעולה ומסיבה פשוטה: הסיכוי אינו פונקציה של תאריך אלא הסתברות של מספר גורמים ובראשם אנחנו ומידת המוכנות והמחויבות שלנו לעשות. יש לנו יום להולדת סיכויים 365 יום בשנה.

אם תבקשו ממתמטיקאי לחשב את ה״סיכוי״ שלכם קרוב לוודאי שיחשב את ההסתברות בכלים חישוביים ותתקבל תוצאה מספרית, אך אם תבקשו זאת מעצמכם תידרשו לחישוב הבא:

להגדיר את הסיכוי שאתם מבקשים ליצור, להבין את התנאים להתרחשותו ולמנות חלופות וצעדים אופרטיביים. בנוסף, תתבקשו לאמוד את הסיכוי שהסיכוי יתממש, על פי מידת האמונה שלכם בו – שאינה ניתנת לחישוב (אגב, רבים מגדירים אמונה ככלי להגדלת הסתברות).

בשנה שחלפה אירחנו מנהלי ומנהלות סיכויים שקצרה היריעה מלספר בשבחי ההישגים ומעגלי ההשפעה שנוצרו מהשתתפותם כאן. משאלתי לשנה הקרובה היא להמשיך לקבל מכם סיפורים ושיתופים, להוציא את הספר שהתחלתי לכתוב ולייצר סיכויים באשר אלך ונלך כולנו.

זו גאוות יחידה לכולנו לקחת חלק בכך, ביצירת הטוב האפשרי, ולכן הפעם הוזמנו לקדמת הבמה אנשי המערכת שכל השנה עוסקים במלאכת הכתיבה, היצירה, והפצת הידע.

קומו תועי מדבר

מורן שביט

כתבת מדור סטייל
מורן שביט, כתבת מדור סטייל | צילום: אלכס גורביץ׳

מורן שביט, כתבת מדור סטייל | צילום: אלכס גורביץ׳

באיזשהו שלב מצאתי את עצמי על הליכון, הולכת מבלי יכולת לעצור ולחשוב לאן אני מתקדמת. כאילו כל עצירה תיקח אותי אחורה ואני אצא מהמרוץ שאפילו לא ידעתי לאן הוא מוביל ומה מטרתו.

חנה סנש כתבה ביומנה – ״יש צורך באנשים עזי-נפש, משוחררים ממשפטים קדומים. אנשים שיכולים ורוצים לחשוב בראשיהם-הם ואינם עבדים מכניים למחשבות קפואות. וזה – הקשה ביותר. קל לחצוב חוק לאדם: חיֵה לפיו. יותר קשה לחיות בדפוסי חיים חצובים. אך הקשה ביותר [הוא] לפלס דרכי חיים לעצמנו״.

מתוך נשמתי עלה חלום כן ללכת ללמוד ב״מכון ערבה״. נדרש אומץ גדול לעצור ולעזוב פתאום הכול, בית, משפחה ובעל. ניצלתי את חלון ההזדמנויות בין סיום התואר השני לבין תחילת המחשבה על קריירה ומשפחה, וללא סיבה כלשהי הקשורה ב״קידום בחיים״ ירדתי באמצע ספטמבר לקיבוץ קטורה כדי לעסוק במשך שנה בנושא הסביבתי, לחיות חיי קהילה מעורבת של סטודנטים פלסטינים, ישראלים, ערבים ואחרים, מתוך רצון לגשר על הפערים במבט שהוא סביבתי, שהוא סביבי, שהוא אני.

שובר הקירות

אלכס גורביץ׳

מנהל קריאייטיב, מעצב המגזין
אלכס גורביץ' אלכס גורביץ׳, מנהל קריאייטיב, מעצב המגזין | צילום: ודים ברסטצקי

אלכס גורביץ׳, מנהל קריאייטיב, מעצב המגזין | צילום: ודים ברסטצקי

ניו יורק, המשרדים הראשיים של אפוק טיימס. העורך והמעצב של המהדורה האנגלית מציגים איך פרצו דרך בזכות שיתוף פעולה צמוד בין צוותי העיצוב והתוכן. הרעיון השתולל בראשי כל הטיסה חזרה לארץ.

כשהגעתי למשרד בארץ קיר הגבס שהפריד בין המחלקות הפך למטרה נייחת. לא ראיתי בו קיר יותר, אלא מחסום שמונע מהרעיונות המשותפים שלנו להיוולד, ואחרי כל מה שדמיינתי שיכול להיות, לא יכולתי לסבול אותו עוד.

באתי לבוס ואמרתי לו: ״תקשיב, הקיר הזה הוא מחסום להצלחה״. וקיבלתי תשובה: ״אין בעיה, יש אישור להוריד אותו, אבל קח את זה כפרויקט אישי״. הלכתי למחשב ובדרך שוב עצרתי ליד הקיר. הוא הסתכל עליי ואני עליו. אמרתי לו: ״מחר אתה לא תהיה פה גם אם אצטרך להוריד אותך עם כלי מטבח!״

בלילה הגעתי לבוש בחוסר רשמיות מוחלט ועם צוות המורכב מפטיש, פלייר וסכין מטבח גדול שעד כה ידע רק טעמו של אבטיח. ארבעתנו עבדנו קשה מאוד כל הלילה. כשצוות התוכן ואני ראינו בבוקר את החלל החדש, הבנו שלא רק הקיר ירד, הכוח שלנו כצוות חושב, כותב ומעצב עלה, ותהינו איך לא עשינו את זה קודם. התחיל פרק חדש בחיינו.

alexander.gureviz@epochtimes.com

שולפת הסיכויים

הדס סלונים

סמנכ״ל שיווק
הדס סלונים, סמנכ״ל שיווק | צילום: ודים ברסטצקי

הדס סלונים, סמנכ״ל שיווק | צילום: ודים ברסטצקי

מסתבר שעל הבמה עפים קליעי ניהול סיכויים של ממש. הסיפור שלי מתחיל בחודש אוגוסט הקשה, כשארבעת הקטנים בחופש, ולאימא מחכה בספטמבר האירוע הגדול ביותר שאפוק טיימס הפיק עד כה – ״אפוק 9״.

כשלקחתי על עצמי את האתגר תכננתי מראש את כל המשימות כך כשספטמבר המיוחל יגיע, שגרת החיים תשוב, ואצליח להסתער על אירוע שיהיה הצלחה.

אבל אס-אמ-אס אחד קטן שיבש הכול – המטפלת מתפטרת! לקח לי שתי שניות להפנים שאני בשטח אש, עם ארבעה ילדים רעבים כל יום בשעה אחת, בלי מטפלת, ועם אירוע ל-9 מרצים ואלף אנשים, שצריך מנהלת.

לנהל סיכויים עבורי זה להיות סוג של ״מקגייוור״, שמוצא פתרונות יצירתיים ומנצח עם מה שיש.

הפתרון שמצאתי היה בדמות סדרת שיעורים מקוצרת בכלכלת בית לילדים, שכללה קיפול כביסה, סידורים ועזרה הדדית בעבודות הבית. פתרון נוסף היה האצלת סמכויות ומתן משימות הפקה לאנשי הצוות באפוק טיימס. כך, אחרי שבוע בסמרטוטים, הגיע היום המיוחל, עמדתי כמו סינדרלה על במת בית האופרה בשמלה מול אלף איש, עם חיוך מנצח.

זו הייתה תזכורת נוספת עבורי שהאתגרים הכי פחות נוחים, הם אלה שמספקים את הסיכויים הכי גדולים, עובדה.

אני מאחלת לעצמי ולכולנו לזכור שאת הכרכרה של החיים אנחנו נוהגים. אז אל תחכו לפיה, זו אגדה.

hadas@epochtimes.com

לצמוח לגבהים

מאיה מזרחי

עיתונאית באפוק טיימס
מאיה מזרחי עיתונאית באפוק טיימס | צילום: אדר יראון

מאיה מזרחי עיתונאית באפוק טיימס | צילום: אדר יראון

150 מילים. זאת הכמות שקיבלתי לכתוב על מה שאני מאחלת לעצמי לשנה הקרובה. ״זה יחסית קצר״, חשבתי, ״אבל מספיק כדי להביע רעיון״. ואז חשבתי מה היה קורה אם היה לי יותר מקום לכתוב – האם הייתי בוחרת לכתוב דברים אחרים? האם הייתי מעמיקה בנושא שבחרתי? האם מה שהייתי כותבת היה טוב יותר או פחות טוב? דבר אחד בטוח – זה לא היה יוצא אותו הדבר.

המחשבות האלה החזירו אותי כמה חודשים אחורה, אל הרגע בו החלטתי לעזוב משרה במוזיאון בו עבדתי כדי לעבוד במשרה מלאה באפוק טיימס. השארתי מאחור עבודה שנהפכה לסוג של בית ושלקחה חלק חשוב מחיי, אך זמן רב הסתובבתי עם תחושה חצויה – רציתי לתת יותר מעצמי למגזין, לכתוב יותר כתבות ולעזור יותר לצוות.

מה שלא ידעתי חיכה לי ביום הראשון באפוק טיימס. הרגשתי שחצי מראשי התרוקן ושהפרספקטיבה שהייתה לי לגבי העבודה ומה ביכולתי לעשות עם הזמן שיש לי השתנו כולם. עלו לי כל כך הרבה רעיונות לראש, שהלכו לכל כך הרבה כיוונים. איך יכולתי לראות את זה קודם לכן? לא יכולתי – כי איך אפשר לצמוח לגבהים אם אין לשורשים מספיק מקום לגדול?

לשנה הקרובה אני מאחלת לעצמי להיות מספיק גמישה ואמיצה כדי להשתנות, לשחרר פחדים ועכבות, ומקווה שזה יתבטא גם בעבודה שאני עושה.

העולם הוא במה – אז משחקים

רחלי ברסטצקי

מנהלת קשרי לקוחות
רחלי ברסטצקי מנהלת קשרי לקוחות | צילום: ודים ברסטצקי

רחלי ברסטצקי מנהלת קשרי לקוחות | צילום: ודים ברסטצקי

תמיד אהבתי לעשות שני דברים: הראשון הוא להתחבר לאנשים, להקשיב להם, ולתת יחס חם ומבין. והשני הוא לשחק, ליהנות ולגרום לאחרים הנאה.

כך שלצד עבודתי באפוק טיימס, שמאפשרת לי להתחבר מדי יום לעשרות אנשים, בשיחות הטלפון שאני מרימה ובפגישות פנים מול פנים באירועים שאנחנו עורכים, חיפשתי הזדמנות להגשים גם את הדבר השני – לשחק, להציג ולרגש. שילוב הדברים הוא בעיניי ניהול הסיכויים שלי.

אבל הסיכוי להגשים את זה היה בסופי השבוע. ומה אפשר לעשות בסופי שבוע שישלב משחק ורגש?

תשובה אחת הופיעה בדמות סרטוני וידאו קצרים שהכנתי עם בעלי והילדה, קריינות של פודקאסטים והנחיית חדשות מול מצלמה לתחנת טלוויזיה זרה, ממש כפי שעושים מגישי החדשות בטלוויזיה.

תשובה נוספת הופיעה במרחק נסיעה סביר מביתי, שם התגלתה במת משחק חלקלקה. עליתי עליה והתחלתי להדריך אנשים על הקרח, לתת להם ביטחון עצמי ולנטוע בהם שמחה, תוך כדי שאני עצמי חוזרת להחליק כמו ילדה.

בימים אלה אני ממשיכה לחפש את הבמה הבאה, ומזמינה גם אתכם לחפש את המקומות שגורמים לכם לגדול כל פעם מחדש.

RCH012@bezeqint.net

יוצא מהמשבצת

יניב ניצן

מאמן המרצים

שחמט הוא במהותו משחק, בצורתו אומנות, ובביצועו מדע.
– טאסילו פון דר לאסה

יניב ניצן מאמן המרצים | צילום: אדר יראון

יניב ניצן מאמן המרצים | צילום: אדר יראון

בגיל חמש נכנסתי לממלכת השחמט ונשביתי בקסמי המשחק. הייתי צעיר, שאפתן, ומלא סקרנות לאין-סוף האפשרויות שמשחק המלכים הכניס לחיי.

שחמט הוא אחד המשחקים השכיחים והמורכבים ביותר בתרבות האנושית ובמרוצת הזמן חיפשתי דרכים להנגיש את השפע הרעיוני והאסטרטגי שלו לקהל הרחב.

לפני כמה שנים קיבלתי באפוק טיימס במה לכתוב סדרת מאמרים בשם ״ללמוד מגאוני השחמט״. לא ידעתי שזה יוביל בהמשך לסדרת הרצאות, ביניהן אחת מול 500 צופים, שבסיומה ייגשו אלי שני אנשים מהקהל ויאמרו: ״לפני 5 שנים קראנו מאמר שלך. הרעיון במאמר היה כל כך מקורי ומעניין, שהחלטנו לפתח את הרעיון לספר״. אחרי כתיבת הקדשה, הם נתנו לי את הספר שבדיוק פורסם: ״Play Unconventional Chess and Win״.

לימים גם הפכתי ממרצה למאמן מרצים, מעבר שאפשר לי לקחת את הכלים שרכשתי לטובת פיתוח ותנופה לאחרים. כמאמן אני זוכה לפגוש אנשים מעולמות שונים, להכיר תכנים חדשניים, להיות חלק מהפיכה של רעיונות גולמיים להרצאות מרתקות ולקחת את הכלים של ראייה לרחוק, דמיון מופשט, תכנון אסטרטגי, ויצירתיות לטובת המרצים, הבמה והקהל.

אני מאחל לעצמי בשנה הקרובה: לפגוש רעיונות טובים, לתמוך בהם, לפתח אותם, ולתת להם תנופה להמשיך להתגלגל למשבצת הבאה.

yaniv509@gmail.com

 

כל המזלות שלי

דינה גורדון

עורכת ועיתונאית באפוק טיימס
דינה גורדון עורכת ועיתונאית באפוק טיימס | צילום: אדר יראון

דינה גורדון
עורכת ועיתונאית באפוק טיימס | צילום: אדר יראון

לקראת גיליון ראש השנה שלנו, ראיינתי כלכלן בכיר בנושא המקום שיש למזל, ולסיכויים שהוא יוצר בחיינו. לאחר השיחה איתו התחלתי להרהר במזלות הטובים והרעים שהיו לי בחיי, ואילו סיכויים הם פתחו לי.

נזכרתי איך פגשתי את בעלי ויצרנו יחד זוגיות מופלאה, איך נולדו לנו שתי בנות מקסימות, ואיך ניצלתי בנס ממכונית שכמעט דרסה אותי.

אבל יותר מכל נזכרתי בסיכויים הקטנים שיצרתי לאורך חיי שכיוונו והכשירו אותי, מבלי שידעתי, להיות עיתונאית. נזכרתי איך מגיל צעיר הייתי תולעת ספרים ותמיד הייתה לי ליד המיטה ערמה מרגשת של ספרים שחיכו לי, איך תמיד התעניינתי בהמון נושאים שונים, פסיכולוגיה, גוף-נפש, אמנות, ספורט. נזכרתי איך בחרתי להיות מידענית בספריה אוניברסיטאית, ותפקידי היה לעזור לסטודנטים למצוא אינפורמציה בכל הנושאים שבעולם, ואיך הזיכרון הטוב שלי עוזר לי לזכור דברים שקראתי לפני 40 שנה. נזכרתי איך חלמתי לפני שנים רבות לאסוף את כל הסיכויים והניסיונות האלה יחד, ולהקים עם אנשים נוספים עיתון שיעורר את הצד הטוב באנשים.

כאשר פגשתי את החבורה הזאת ויחד החלטנו להקים את אפוק טיימס, החלום הזה התגשם.

כשאני מסתכלת על כל הסיכויים ואפילו הסיכונים שהיו לי בחיי, אני מתמלאת בפליאה על מה שנראה במבט לאחור כתכנון מדויק להפליא לעורכת במגזין משובח עם הזדמנויות אין-סופיות.

אודות מדור ניהול סיכויים

ניהול סיכויים הוא הכרחי בעידן בו רבות מההזדמנויות האישיות והעסקיות הגדולות קורות כשהצעד המתבקש אינו אוטומטי והמסלול לא סלול. מדור זה הוא המקום לקרוא על איך לנהל סיכויים ועל סיפורים של קוראים שחבים את הצלחתם לזיהוי אירוע מכונן וניהול ההזדמנות שנוצרה

כתבו לנו איך ניהלתם הזדמנות שנוצרה דרך החוויה האישית שלכם. הסיפור הנבחר יתפרסם במהדורה הבאה

היכנסו ללינק כדי לשלוח את הסיפור שלכם: bit.ly/et-chance

 

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!