גונבים אותנו, אבל אנחנו עדיין לא יודעים את זה

תחקיר אפוק טיימס חושף את ״צבא המרגלים הסיני״ – תכניתו של המשטר הסיני לשדוד את החברות המערביות ובמקביל להזין את הצמיחה הסינית ואת החברות שבשליטתו. ואי אפשר שלא לתהות, האם זה קורה גם בישראל?

איור: יוני גודמן

איור: יוני גודמן

נמל התעופה בן גוריון, שלהי 2015. ארבעה סינים נוחתים בטיסה ישירה מבייג׳ינג, אוספים את מזוודותיהם ועושים את דרכם לבית מלון שבו הם יעבירו את הלילה. שעות ספורות אחר כך הם כבר בדרך לפגישה החשובה שלשמה הגיעו – במשרדי חברת היי-טק ישראלית המפתחת טכנולוגיה ייחודית. ארבעת הסינים שמו עין על הטכנולוגיה של החברה, והניחו על השולחן הצעה שקשה לסרב לה: עשרות מיליוני דולרים שתמורתם הם רוצים להיכנס כשותפים בחברה.

אני נחשף לסיפור הזה כשבוע קודם לכן, כשאני מגיע למשרדי החברה לפגישה שתואמה לי עם ההנהלה. “חסר לנו מידע על הסינים שרוצים להיות חלק מהחברה״, מסבירים לי במהלך השיחה, “חשוב לנו להבין שלא גונבים אותנו, ושהכוונות שלהם ידידותיות״.

מהפגישה אני יוצא עם מעטפה לבנה. בתוכה פרטיהם האישיים של ארבעת הסינים: תמונה, מספרי תעודות זהות, צילום דרכון וקורות חיים – הפרטים הרשמיים שהסינים העבירו לחברה לפני שהגיעו ארצה. המטרה שלי: לברר בכלים עיתונאיים לגיטימיים מי הם אותם סינים, מה מניע אותם ובסופו של דבר – האם אפשר לסמוך עליהם.

"יש את אלה שנפרצו על ידי הסינים, ואלה שלא יודעים שהם נפרצו על ידי הסינים".

ראש האף-בי-איי

בדיקות מסוג זה עשויות להיות מורכבות, במיוחד כשלא מדובר בפוליטיקאי או באיש עסקים ידוע, אלא בדמויות לא מוכרות המגיעות מסין. ועוד יותר כאשר המידע אודותיהן מוגבל או מועט. זאת בדיוק הבעיה שאני נתקל בה כשאני מחליט לפתוח את המעטפה.

בקריאה ראשונה אני סורק את המידע ומגלה שקשה למצוא שם משהו. אבל בכל זאת קופץ מול עיניי מכנה משותף לכל הארבעה: כולם מדענים, רובם בשנות ה-30 לחייהם, והם מגיעים מאותה אוניברסיטה בסין (פרטי האוניברסיטה ופרטי המעורבים שמורים במערכת כדי לא לחשוף את זהותם).

הדמות הראשונה הוא מרצה באוניברסיטה, באחת הפקולטות למדעים. אין מידע נוסף עליו בשלב זה, אז אני עובר לשתי הדמויות הבאות: מדען שבדיוק סיים תואר דוקטור, וחוקר המזוהה רק בשמו. על שניהם אין מידע נוסף, מה שמקשה על הבדיקה.

הדמות הרביעית והאחרונה מספקת קצת יותר חומר לעבודה. אני מכנה אותה “הפרופסור״. היא גורמת לשלושת המדענים הראשונים להחוויר לידה. מדובר במדען עם רזומה ארוך שביצע כמות לא מבוטלת של מחקרים בתחום מומחיותו. אחרי כמה פעולות בגוגל אני מצליח לקבל גישה למחקרים, ומאמת באופן חלקי את זהותו.

תמונה: צילום מסך מתוך האתר של FBI

תמונה: צילום מסך מתוך האתר של FBI

אנשי עסקים רבים יסתפקו בבדיקה השטחית שביצעתי בשעה אחת של עבודה, ויתקדמו בשלבי המשא ומתן. הרי בסך הכול מדובר בקבוצת מדענים מאוניברסיטה מכובדת בסין המתעניינת בטכנולוגיה הקשורה בתחום המחקר שלה. כל חשש אחר יהיה מוגזם וגובל בתיאוריות קונספירציה.

אבל אני מחליט לא להסתפק בכך, וחופר עמוק יותר. האם מישהו עומד מאחורי קבוצת המדענים הזאת? האם מישהו נותן להם גב? אני יוצר קשר עם העמיתים שלי באפוק טיימס הסיני, לחלקם קשרים עמוקים בתוך סין עם אנשי ממשל וגורמי ביטחון שונים, אולי הם יוכלו לשפוך אור על התעלומה.

לא עוברות כמה שעות, ולאחר מספר בירורים והצלבת מידע, מגיעה תשובה: המדען הבכיר בחבורה משתייך לפרויקט מסווג: “תוכנית 863״.

תוכנית "863"

“תוכנית 863״ היא פרויקט מחקר ופיתוח לאומי בסין. על פניו, הפרויקט נראה תמים למראה – הוא עוסק בפיתוח טכנולוגיות חדישות, כמעט בכל תחום מדעי אפשרי, ואף מתגאה בכך. אולם לאמיתו של דבר לא מדובר בפרויקט רגיל בכלל. “תוכנית 863״ לא רק מפתחת טכנולוגיות חדישות, אלא גם מנסה להשיג אותן בחשאי, מאשר גורם בביון הקנדי שפועל מול הסינים במשך שנים. כך עולה גם מדו״ח שפרסם מנהל המשרד הלאומי לביון נגדי בארה״ב ב-2011. במילים פשוטות, הפרויקט מאתר טכנולוגיות מתקדמות שהמשטר הסיני מעוניין לשים עליהן את ידיו, ופועל בכל הדרכים כדי להשיג אותן. אחת הדרכים היא גניבה.

בירור נוסף שאנחנו עורכים מול גורם בסין מגלה דבר מעניין אחר: מחקרים מסוימים הנערכים באוניברסיטה שממנה הגיעו המדענים, ממומנים על יד “תוכנית 863״ – דבר שמציב סימני שאלה גם לגבי יתר המדענים הסינים שבחבורה. בדיקת פז״מ ל״תוכנית 863״ מגלה שהיא הוקמה ב-1986 בהוראת מנהיג סין בימים ההם, דנג שיאו-פינג. ב-1992 היא עברה “ריענון״ כדי לכלול בספקטרום שלה גם טכנולוגיות מתעשיית הטלקומוניקציה, וב-1996 ריענון נוסף כדי לכלול טכנולוגיות ימיות. כנראה שמאז שודרגה מספר פעמים נוספות.

הירשמו לחשבון ניסיון

ותוכלו לקרוא את כל הכתבות למשך 24 שעות.

נא להכניס שם פרטי

נא להכניס שם משפחה

נא להכניס דואר אלקטרוני תקין

נא להכניס מספר טלפון תקין

במילוי הפרטים ולחיצה על כפתור אני מאשר/ת קבלת דיוור פרסומי ותוכן מרחיב דעת ומעורר מחשבה מאת אפוק טיימס ישראל. אנחנו לא אוהבים ספאם. לכן מתחייבים לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי כלשהו.

התחברות למנויים רשומים

תודה! שלחנו לכם את סיסמת הכניסה לדואר האלקטרוני. המשך קריאה נעימה!